26 מרץ 2017 כ"ח אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  03.10.2010  באדיבות ה 

דלקת גרון

(Laryngitis)

אבחון של דלקת גרון

במרבית המקרים ניתן לטפל באופן עצמאי בדלקת
גרון
ללא צורך בפנייה לרופא המשפחה. לכן, אבחנה רפואית אינה נדרשת.
המקרים שבהם יש לפנות לרופא הם:
  • הסימפטומים נמשכים מעבר ל 2-3 שבועות.
  • מופיעים קשיי נשימה.
  • מופיעים סימפטומים נוספים דוגמת
    חום
    גוף גבוה, מעל 38 מעלות והבלוטות שבצדי הצוואר מתנפחות.
 

דלקת גרון ארוכת טווח

במידה שהסימפטומים נמשכים יותר מ3 שבועות, הרופא המטפל מברר האם אורח החיים או סוג העבודה של המטופל גורמים לדלקת
הגרון
דוגמת:
  • עישון.
  • שתייה מופרזת של אלכוהול.
  • שימוש מוגזם במיתרי הקול.
  • חשיפה לחומרים העלולים לגרום לתגובה אלרגית.
 
הרופא עשוי לשלוח את המטופל לבדיקת דם ולקחת משטח גרון תוך שימוש במקלון העטוף צמר גפן בכדי לזהות האם מדובר בנוכחות של
חיידק
, נגיף או פטרייה.
במידה שלא נמצאה סיבה לדלקת הגרון ארוכת הטווח, המטופל יופנה להמשך בירור אצל רופא מומחה בתחום אף אוזן גרון. האחרון ינסה לשלול מחלה של
סרטן
הגרון באמצעות הפניית המטופל לבצע סקירת MRI ,
טומוגרפיה ממוחשבת
CT וביופסיה (לקיחה של דגימה של
רקמה
לבדיקת נוכחות של תאים סרטניים).
סרטן הגרון אינו סוג סרטן שכיח אולם בכל מקרה חשוב לאשר או לשלול אבחנה בהקדם האפשרי מכיוון שככל שמזהים סרטן בגרון בשלב מוקדם יותר כך יהיה יעיל יותר הטיפול שניתן.
בדיקות נוספות:
  • בדיקה להימצאות אלרגנים – תבחין עור . נועד לבדוק האם יש אלרגיה למרכיבים מסוימים.
  • צילום רנטגן של בית החזה והצוואר בכדי לבדוק מצבים לא תקינים דוגמת הצרות או נפיחות בגרון.
  • שימוש בלרינגוסקופ, מכשיר המאפשר צפייה לתוך הגרון המצויד במראה (לרינגוסקופיה לא ישירה) או בדיקה עם סיב
    אופטי
    דרך האף – לקינגוסקופיה ישירה. הבדיקה מאפשרת לראות אם הרקמה בגרון נפגעה עקב זרימה חוזרת של חומצות הקיבה (
    ריפלוקס
    ) או כתוצאה מסיבה אחרת.
 
הבדיקה אינה כרוכה בכאב אולם היא עלולה לעורר את
רפלקס
ההקאה
(מנגנון הגנה של הגוף המונע מאדם להחנק כתוצאה מאכילה של מזון) דבר שעלול לגרום למטופל להקיא. בכדי להימנע ממצב זה, הבדיקה מתבצעת תחת
הרדמה
מקומית או כללית.