25 מרץ 2017 כ"ז אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.08.2016  באדיבות ה 

שפעת עונתית - מידע רפואי

Seasonal flu

הטיפול בשפעת עונתית

אנשים שהם בריאים בדרך כלל ולקו בשפעת עונתית, אינם צריכים לפנות לרופא. הם יבריאו באמצעות מנוחה, שתיית מרובה של נוזלים ושימוש בתרופות ללא מרשם.
אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ויש להם סימפטומים דמויי שפעת, או אנשים שהסימפטומים שלהם מחמירים, צריכים לפנות לרופא המטפל, היות שהם בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים. חולה הנמצא בקבוצת סיכון יקבל במקרה זה תרופות נוגדות נגיף (אנטיויראליות).
תרופות אנטיביוטיות אינן תרופה לשפעת היות שאין להן השפעה על נגיפים. לעיתים תינתן אנטיביוטיקה לשם טיפול בסיבוכי השפעת, למשל לטיפול בדלקת ריאות.

טיפול עצמי

הטיפול המקובל כולל:
  • מנוחה מרובה עד לשלב שבו ניתן לחזור לעבודה או לבית הספר.
  • נטילת תרופות (ללא מרשם) המכילות משכך כאבים ומוריד
    חום
    , דוגמת פרצטמול או איבופרופן.
  • שתייה מרובה של נוזלים כדי להחזיר לגוף נוזלים שאבדו עקב
    החום
    שגרם להזעה ובגלל הנזלת.
 

אזהרות

  • אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי (מחלה הפוגעת בכבד ובמוח. היא מופיעה בעיקר בקרב ילדים בגילאי 6 עד 14 שנים) ולנשים במהלך הטרימסטר השלישי של
    ההריון
    .
  • אנשים בעלי היסטוריה של
    כיב
    קיבה,
    אסתמה
    או מחלת
    כליות
    , צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
  • אין ליטול איבופרופן במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם כן הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
  • לא מומלץ לשלב טיפול של פרצטמול עם איבופרופן אצל ילדים, מחשש לתופעות לוואי.
  • כאשר תרופה שרוכשים מיועדת לילד, יש לוודא על ידי עיון בעלון לצרכן, או בעזרת רוקח, שהיא מתאימה לשימוש עבור ילדים.
 

תרופות מרשם נוגדות נגיף (אנטיוויראליות)

התרופות טמיפלו ורלנזה הנוגדות נגיף, ניתנות לאנשים מעל גיל 65 או לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון וסובלים מסימפטומים של מחלת השפעת. יש להתחיל בטיפול בתרופה מוקדם ככל האפשר.
בקבוצות הסיכון נמצאים:
  • אנשים החולים במחלות ריאה ארוכות טווח (כרוניות).
  • אנשים הלוקים במחלות לב, כליות,
    כבד
    או מחלות נוירולוגיות כרוניות (דוגמת פרקינסון).
  • אנשים שמערכת
    החיסון
    שלהם מוחלשת עקב מחלה או טיפול רפואי.
  • חולי
    סוכרת
    .
 
התרופות אינן מרפאות את מחלת השפעת אולם מקצרות את משך המחלה ביום אחד, מקלות על חלק מהסימפטומים ומפחיתות את הסיכון לפתח סיבוכים. הן פועלות על ידי מניעת יכולת ההתרבות וההתפשטות של הנגיף בגוף החולה.

טמיפלו (אוסטלמיויר)

כמוסות טמיפלו ניטלות דרך הפה פעמיים ביום, במשך 5 ימים. יש להתחיל בנטילתן תוך 24-48 שעות מרגע הופעת הסימפטומים. ככל שמקדימים ליטול את התרופה כך גוברת יעילותה. יש להתאים מינון לאנשים החולים באי ספיקת כליות.
טמיפלו נחשבת לתרופה בעלת מיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה כוללות
הקאה
(15%),
שלשול
(10%),
דלקת
של האוזן התיכונה (9%) וכאבי בטן (5%).
תופעות נדירות יותר כוללות התקף אסתמה או החמרה של מחלה קיימת (3%),
בחילה
(3%), דימום מהאף (3%),
דלקת ריאות
,
סינוסיטיס
,
ברונכיטיס
והפרעות באוזניים.

רלנזה (זאנאמיויר)

משאף רלנזה הינו תרופת הבחירה עבור נשים
בהריון
אשר עקב בחילות והקאות אינן יכולות ליטול טמיפלו, שניתנת בכמוסות לבליעה. התרופה מועדפת גם עבור ילדים בין הגילאים 5 עד 12 שנים אשר נמצאים בקבוצת סיכון. בדרך כלל ניתן המשאף לחולים מגיל 7 ומעלה.
יש ליטול בכל פעם 2 שאיפות מהמשאף, פעמיים ביום, במשך 5 ימים. במקרה של מבוגר יש להתחיל להשתמש במשאף תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים ובמקרה של ילד 36 שעות.
השימוש ברלנזה אינו מומלץ לחולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית עקב החשש מסיבוכים נשימתיים (ברונכוספאזם - התכווצות לא סדירה של השרירים
בדרכי הנשימה
הגורמת להיצרותם). במידה שנותנים את המשאף לחולים המשתמשים במרחיבי סימפונות, יש ליטול את מרחיבי הסימפונות לפני השימוש במשאף הרלנזה.
תופעות הלוואי של רלנזה כוללות סחרחורת, חום, צמרמורות, סינוסיטיס, כאבי מפרקים וברונכוספאזם חמור עד קטלני.

אמנטידין

מדובר בתרופה נוגדת נגיף אשר יעילה נגד נגיף השפעת מזן A בלבד. התרופה אינה מומלצת לטיפול בשפעת, או כאמצעי מניעה, פרט למקרים מיוחדים בהם התרופות האחרות אינן מתאימות. הדבר נובע מכך שאין מספיק מידע לגבי הסיכון המתלווה לנטילתה על ידי אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון.