28 מאי 2017 ג' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  14.02.2010  באדיבות ה 

מחלת פרקינסון

(Parkinson's disease)

אבחון של פרקינסון

לא קיימות בדיקות שיכולות להוכיח מעבר לכל ספק שמדובר במחלת פרקינסון. בדרך כלל יבסס הרופא את אבחנתו על סמך הסימפטומים, ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הקלינית. אם רופא המשפחה חושד שמדובר במחלת פרקינסון, הוא יכול להפנות את המטופל לרופא מומחה בתחום.
מאחר שהסימפטומים של מחלת פרקינסון קשורים לעיתים לגורמים סביבתיים, כמו למשל רעלנים שהורגים את תאי המוח שמייצרים דופמין, הרופא יכול להורות על ביצוע בדיקות מעבדה או סריקה של המוח, במטרה לאשרר או לשלול מצב של פרקינסון.
האבחנה של פרקינסון תתבסס לרוב על ממצאים הבאים:
  • הופעת שניים מתוך שלושת הסימפטומים העיקריים שאופייניים למחלת פרקינסון: רעידות, האטה בתנועה ונוקשות בשרירים.
  • התפתחות הסימפטומים רק בצד אחד של הגוף.
  • רעד הבולט יותר במנוחה.
  • תגובה טובה למתן לבודופה (תרופה למחלת פרקינסון).
 
מצבים שיכולים להיות דומים לפרקינסון:
  • רעד ראשוני,
    דמנציה
    .
  • שימוש בתרופות פסיכיאטריות מסוימות אשר חוסמות פעילות של דופמין ובתרופות נגד
    בחילה
    .
  • חשיפה לרעלנים, דוגמת פחמן חד-חמצני, ציאניד ואחרים עלולה לגרום לסימפטומים הדומים לאלו של מחלת פרקינסון.
  • פגיעה בראש. הן פציעת ראש בודדת והן מגוון פגיעות חוזרות בראש, כפי שזה קורה באגרוף למשל, יכולות להיות קשורות לפרקינסוניזם. הסיכוי שזה יקרה נמוך יחסית.
  • בעיות מבניות במוח. שבץ או הצטברות של נוזלים במוח יכולים לחקות סימפטומים של מחלת פרקינסון.