20 אוקטובר 2017 ל' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  21.03.2010  באדיבות ה 

תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח (באמצעות צד שלישי)

(Munchausen Syndrome by Proxy)

מבוא

תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח מהווה צורה נדירה של התעללות בילדים או במי שנתון תחת חסותו של מטפל. האדם שמטפל בילד, לרוב אימו הביולוגית, ממציא או גורם בפועל סימפטומים של מחלה אצל ילד שנמצא תחת השגחתו.
במספר קטן של מקרים הפגיעה נעשית על ידי האבות, ההורים המאמצים, אדם אחר שהילד נמצא תחת השגחתו או איש מקצוע בתחום הבריאות והטיפול בילד.
בעוד שתסמונת מינכהאוזן היא הפרעה נפשית שבה אדם מעמיד פנים שהוא חולה או גורם לעצמו לחלות או להיפצע בכוונה, הרי תסמונת מינכהאוזן באמצעות צד שלישי מתייחסת למצב שבו מישהו ממציא שלאדם אחר מחלה או גורם לו למחלה או לפציעה.
חומרת הסימפטומים יכולה לנוע ממצבים מתונים ועד לקשים. מקרים שדווחו גילו את התופעות הבאות:
  • אמהות שיקרו לרופא לגבי הסימפטומים של ילדיהן.
  • אמהות זיהמו דגימות עבור בדיקות מעבדה של ילדיהן, או השפיעו במרמה על בדיקות רפואיות במטרה להשיג עדות למחלה. הן הוסיפו דם לדגימות שתן או חיממו מדחום כדי להראות שלילד יש חום.
  • אמהות הרעילו את ילדיהן בתרופות לא מתאימות או זיהמו פצעים בלכלוך או צואה.
  • אמהות גרמו לאובדן הכרה של ילדן על ידי חניקה.
 
מעריכים שכ-6% מהילדים המעורבים במקרים של תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח ימותו כתוצאה מהתעללות שעברו.

עד כמה התסמונת נפוצה ?

המקרים של התסמונת נדירים מאוד. על פי אומדן זהיר מעריכים שמידי שנה מתגלים מקרים חדשים בודדים. רוב מקרי התסמונת מערבים ילדים שגילם אינו עולה על 5 שנים, כאשר הגיל הממוצע נע סביב 20 חודשים.
ב- 85% מהמקרים האם הביולוגית מהווה את מקור ההתעללות בילד. בדרך כלל רק ילד אחד במשפחה נפגע.

מדוע תרצה האם לפגוע בילדה?

לא הוברר מדוע מתפתחות התופעות של המצאת או גרימת מחלות, אך ישנן מספר סברות. יתכן שהאם נהנית בצורה חולנית מתשומת הלב שהיא מקבלת מתוקף תפקידה כ"אמא מסורה שדואגת ומטפלת" בילד חולה או פגוע.
לחלק גדול מהאמהות שהיו קשורות למקרים מסוג זה הייתה היסטוריה קודמת של בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות שלא טופלו, כמו היסטוריה של פגיעה עצמית, התמכרות לאלכוהול או לסמים, או שחוו מוות של ילד אחר.

להגן על הילד

תסמונת מינכהאוזן באמצעות צד שלישי קשורה לביטחונו של הילד ולכן אינה יכולה להיות מטופלת רק על ידי רשויות הבריאות. כשאנשי הצוות הרפואי חושדים שהורה פוגע בילדו עקב ההפרעה הם חייבים ליצור קשר עם רשויות הרווחה ועם המשטרה.
העדיפות הראשונה ניתנת להגנה על הילד, גם במחיר הוצאתו מחזקתה של האם. לאחר שהילד נמצא במקום בטוח, ניתן לעיתים לטפל בבעיות הפסיכולוגיות של האם שמהן נובעת ההפרעה. כאשר האם מגיבה היטב לטיפול, הילד יוכל לשוב לחזקתה.