17 ינואר 2017 י"ט טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.10.2010  באדיבות ה 

דליפת שתן

Urinary incontinence

הטיפול בדליפת שתן במאמץ

הטיפול הראשוני אשר מומלץ לדליפת
שתן
שהמרכיב העיקרי בה הוא דליפת שתן במאמץ, מתבסס על חיזוק שרירי
רצפת האגן
ותרגול הפעלתם בזמן מאמץ. הוא כולל תרגול שרירי רצפת האגן, עם או ללא ביופידבק, והמלצות לשימוש נכון בגוף ולהתאמה התנהגותית. הטיפול מתבצע בהדרכת פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן. מומלץ להתמיד בו לפחות 3 חודשים כדי להשיג יעילות ובטרם יישקל טיפול פולשני כגון ניתוח.
מחקרים מוכיחים שתרגול מונחה פיזיותרפיסטית לרצפת
האגן
בתקופת
ההריון
, הביא לירידה משמעותית בדליפת השתן במאמץ, גם כשנה לאחר
הלידה
.
קוים מנחים לטיפול באישה הרה הותוו על ידי ACOG) American College of Obstetricians and Gynecologists). לאחר הלידה מומלץ לבחון את יכולת השליטה בשרירי רצפת האגן ובמידת הצורך לקבל הדרכה להפעלה נכונה ולשיקום שרירי רצפת האגן.

תרגול שרירי רצפת האגן

המלצות לתרגול

  • נסי למצוא מצבים נוחים לתרגול קבוע פעמיים-שלוש בשבוע, לרבות כחלק משיעורי התעמלות. ניתן לבצע את התרגול אף בעת נהיגה, מהרמזור האחרון ועד החנייה. היעזרי לשם תזכורת בטלפון מאדם קרוב, תזכורת לטלפון הסלולרי או תזכורת מהמחשב.
  • שרירי רצפת האגן צריכים לבצע את תנועת הכיווץ והשחרור, ללא כל תנועה של האגן, הירכיים, הבטן או עצירת הנשימה. כיווץ בעוצמה מרבית ייתן תחושה של איסוף הבטן התחתונה, יחד עם רצפת האגן, כלפי הסרעפת.
  • משך הכיווץ המומלץ הוא 10 שניות, והרפיה זמן דומה. מומלץ לתרגל 3 פעמים ביום, בכל פעם 10 מחזורי כיווץ והרפיה.
  • במידה שאינך חשה שביכולתך לבצע תנועה נכונה, או יש לך קושי בתנועה, פני לפיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן כדי לקבל הדרכה. תנועה לא נכונה עלולה להזיק.
  • תוך כדי מאמץ למנוע דליפת שתן יש להפעיל מהר וחזק את שרירי רצפת האגן. את יכולה להספיק ממש כפי שאת מספיקה לשים ממחטה על האף בטרם בורח לו עיטוש.
 
חשוב לוודא שהתנועה המתבצעת היא נכונה. רק שילוב של שרירי רצפת
אגן
חזקים עם תזמון נכון של פעולתם יהווה הגנה מדליפה במאמץ. קיימות מספר דרכים לאימות תנועה נכונה:
  1. בחינת הנרתיק במראה, או הנחת אצבע בפתח הנרתיק כדי לחוש סגירה. תנועת כיווץ שרירי רצפת האגן תגרום לנרתיק להיסגר פנימה.
  2. לשים אצבע בנרתיק ולהרגיש את דפנות הנרתיק מתהדקות עליה בזמן הכיווץ, תוך שהאצבע נמשכת פנימה.
  3. מבחן 'עצירת שתן' בשירותים. כיווץ שרירי רצפת האגן יגרום לזרם השתן להיעצר. אסור לבצע את מבחן עצירת השתן כתרגיל חיזוק, אלא רק לשם זיהוי תנועה נכונה של כיווץ. תרגול שרירי רצפת האגן בדרך זו עלול לגרום לשריר השלפוחית לעצור את התכווצותו בעת הטלת השתן ולגרום לשארית שתן בשלפוחית.
  4. לשבת זקופה על כסא כשרצפת האגן מונחת על המושב ולכווץ. בתנועה נכונה של כיווץ תורגש הרחקת רצפת האגן ממושב הכסא, ללא כל תנועה של האגן.
  5. בעת קיום יחסי מין יוכל בן הזוג לדווח שהוא חש את כיווץ שרירי רצפת האגן שלך.
 

ביופידבק

ביופידבק אינו מכשיר, אלא שיטה של קבלת משוב לפעולה פיזיולוגית, כדי להופכה מפעולה בלתי מודעת לפעולה מודעת. לשם יישומה ניתן להשתמש בראיה, בשמיעה או בחוש המישוש. אצבע בנרתיק יכולה לשמש לצורך קבלת משוב לכך שאת מבצעת תנועה נכונה עם שרירי רצפת האגן.
חשוב לדעת שהתנאי לביצוע תרגול עם ביופידבק הוא יכולת הפעלה בסיסית של שרירי רצפת האגן.
באשר למכשירי ביופידבק, אין כל תמיכה מחקרית לכך שהשימוש בהם משפר את תוצאות הטיפול.
ישנם כמה סוגים של מכשירי ביופידבק עבור שרירי רצפת האגן:
  • אלקטרודה הקולטת פעילות חשמלית מהגוף ומציגה גרף על צג מחשב. היתרון במכשיר מסוג זה הוא מתן תצוגה חזותית לפעולת שרירי רצפת האגן. הבעיה העיקרית היא שהאלקטרודה קולטת גם פעילות של שרירים מהסביבה הקרובה, כגון שרירי הישבן. בנוסף יש לזכור כי שכיבה או עמידה אינם מצבים שבהכרח מייצגים את המצב בו מתרחשת דליפת שתן.
  • אלקטרודה הקולטת לחץ ומציגה את עליית הלחץ בנרתיק בגרף או במספרים. החסרון נעוץ בכך שגם אם את 'דוחפת החוצה', שזו פעולה שגויה, הגרף יעלה ויציג מצג המעיד לכאורה על התכווצות השרירים.
  • מתמר אולטרא סאונד המוצב על קיר הבטן או פתח הנרתיק, אשר מאפשר קליטה של תנועת השלפוחית מעלה בעת כיווץ שרירי רצפת האגן.
 

גירוי
חשמלי

לא כולן יודעות להפעיל את שרירי רצפת האגן בצורה נכונה. נשים רבות אינן מסוגלות כלל לבצע תנועה יזומה של שרירים אלו. הסיבה לכך אינה ידועה והדבר אינו קשור בהכרח לגיל או ללידות.
במצבים אלו נעשה שימוש בגירוי חשמלי.
הגירוי
של שרירי רצפת האגן שבדפנות הנרתיק ניתן בעזרת אלקטרודה המוחדרת לנרתיק. מטרת הגירוי לתת לאישה את התחושה המתלווה להפעלה נכונה של שרירי רצפת האגן, ולאפשר לה ללמוד להפעיל אותם באופן רצוני.
יש להבין שגירוי חשמלי של שרירי רצפת האגן אינו מחזק אותם, אלא מאפשר למידה של תנועה נכונה. אסור לבצע גירוי חשמלי בתקופת
דלקת
בדרכי השתן,
הריון
ובמצבים של חוסר תחושה בנרתיק. טרם רכישה או השכרה של מכשיר לשימוש עצמי כדאי לוודא שהגירוי החשמלי אכן יוצר תנועה בשרירי רצפת האגן.

משקולות נרתיקיות

קיימים סוגים שונים של משקולות נרתיקיות, החל ב'כדור סיני' וכלה במשקולות בצורת טמפון, בעלות משקל שונה. המשקולת המוחדרת לנרתיק מאלצת את האישה לכווץ את שרירי רצפת האגן במטרה למנוע את בריחתה ממנו. במקום לרכוש משקולת נרתיקית ניתן להחדיר טמפון רגיל, ולהתנגד להוצאתו על ידי הפעלת שרירי רצפת האגן. במצבים בהם יש ריפיון ניכר של הנרתיק, המשקולת תיפול מהר. ראוי לציין שעדיין אין כל תמיכה מחקרית לכך שהשימוש במשקולות נרתיקיות משפר את תוצאות הטיפול.

ניתוח

הניתוח שמתקן את התמיכה של
רקמות
החיבור מתבצע על ידי רופאים מומחים באורוגניקולוגיה. התיקון מתבצע בגישה נרתיקית אגב אשפוז קצר. הוא אינו מהווה קו טיפול ראשון אשר מומלץ עבור אישה בעלת דליפת שתן במאמץ. יש חשיבות רבה לביצוע בדיקה גניקולוגית ואורודינמית טרם הניתוח, כדי לזהות הפרעות אחרות שתטופלנה טרם או במהלך הניתוח. אחוז ההצלחה של ניתוחים אלו עומד על כ- 65%.
מומלץ לשקול ניתוח במצבים הבאים:
  • האישה סיימה את ההריונות הרצויים.
  • טיפול שמרני (תרגול שרירי רצפת האגן) לא סייע בפיתרון הבעיה.
  • דליפת שתן במאמץ פוגעת מאד באיכות החיים.
 
כאשר הניתוח אינו חלופה המתאימה לאישה או שהיא לא מעוניינת בניתוח, עדיין קיימים טיפולים המסוגלים לסייע. מדובר בעזרים תומכי
שופכה
המוחדרים לנרתיק, אשר ניתנים כאשר היא מוכנה ומסוגלת לבצע את הפעולה של החדרה והוצאת העזר.