23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  02.03.2010  באדיבות ה 

סכיזופרניה

(Schizophrenia)

אבחון של סכיזופרניה

אנשים החוששים שהסימפטומים שהם חווים עלולים להיות קשורים לסכיזופרניה צריכים לפנות לרופא בהקדם האפשרי. ככל שמתחילים את הטיפול מוקדם יותר, כך התוצאות עשויות להיות טובות יותר.
במהלך האבחון ישאל הרופא לגבי הסימפטומים ויוודא שאינם נובעים מסיבות אחרות, כמו שימוש בסמים.
כאשר עולה חשד שאכן מדובר בסכיזופרניה, יפנה הרופא המטפל את הנבדק לפסיכיאטר או לפסיכולוג, שיבצעו הערכה מפורטת ומעמיקה יותר של הסימפטומים. הם יבקשו לדעת פרטים נוספים על ההיסטוריה האישית ועל נסיבות החיים של המטופל.
במסגרת האבחון, עשוי הרופא להורות גם על הבדיקות הבאות:

בדיקה גופנית

הבדיקה עשויה לכלול מדידת גובה ומשקל, בדיקת לחץ הדם,
קצב הלב
וחום הגוף, האזנה לקולות הלב והראות ובדיקת ידנית של הבטן.

בדיקות מעבדה

בדיקות מעבדה יכולות לכלול ספירת דם כללית (CBC), בדיקות לגילוי שימוש בסמים או באלכוהול ובדיקות הדמיה כמו סריקות MRI או CT.

הערכה פסיכולוגית

אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש ישוחחו עם המטופל על רגשותיו ועל מחשבותיו ויבחנו את דפוסי התנהגותו. יתכן שבמהלך האבחון יתבקש המטופל למלא שאלונים, הערכה פסיכולוגית עצמית ולענות על שאלות אודות שימוש בסמים או באלכוהול, הזיות, מחשבות שווא וסממנים אחרים שעלולים להעיד על מצב של
פסיכוזה
.
המאבחנים יכולים לבקש לדבר עם בני משפחה וחברים קרובים כדי לקבל מידע נוסף אודות הסימפטומים.

קביעת המחלה

לא קיימת בדיקה בודדת לסכיזופרניה. רוב אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש משתמשים ברשימת הקריטריונים שמופיעה ב"מדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM, שמפורסמת על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה. לפי רשימה זו, האבחנה של סכיזופרניה תקבע במקרים הבאים:
  • לאדם יש לפחות שניים מהסימפטומים הבאים: מחשבות שווא, הזיות, דיבור לא מסודר או ללא הקשר, מחשבות או התנהגות מופרעת, התנהגות קטטונית או קיום של סימפטומים שליליים כמו השטחת הרגשות.
  • הסימפטומים מקשים בצורה משמעותית על היכולת לעבוד, ללמוד או לבצע מטלות יומיומיות רגילות.
  • הסימנים והסימפטומים נמשכים יותר מ-6 חודשים.
  • כאשר כל הסיבות האפשריות האחרות, כמו שימוש בסמים,
    דיכאון
    או מחלות נפש אחרות נבדקו ונשללו.
 

סיוע לאדם שיש חשד שלקה בסכיזופרניה

בגלל דפוסי מחשבה משובשים, כמו למשל מחשבות שווא, אנשים שמפתחים סימפטומים של סכיזופרניה אינם ששים לפנות לאבחון ולטיפול אצל הרופא, כי הם מאמינים שהם בסדר גמור. הקרובים אליהם יכולים לסייע להם להגיע לאבחון ולטיפול.
כאשר מדובר באדם שחווה בעבר התקף חריף של סכיזופרניה, קיימת אפשרות שהוא הופנה למטפל או לעובד סוציאלי. במידה שקיים חשש לחזרת הסימפטומים, מומלץ לפנות לאותו גורם מקצועי.
אם מדובר בהתקף חריף ראשון של סכיזופרניה, יתכן שחבר קרוב או בן משפחה יצטרכו לשכנע את החולה לפנות לרופא. במקרה של החמרה מהירה בסימפטומים יש לפנות בהקדם לפסיכיאטר או לחדר מיון בו יש פסיכיאטר.
כאשר אדם שעובר התקף סכיזופרניה חריף מסרב לפנות לעזרה רפואית, וקיים חשש שהוא עלול לפגוע בעצמו או באחרים, יכול בן משפחה קרוב לבקש לבצע הערכה פסיכיאטרית מגורם המוסמך לכך, גם ללא הסכמת החולה.
במקרים חמורים של סכיזופרניה מאפשר החוק אשפוז בכפייה, לצורך הערכה וקבלת טיפול בבית חולים פסיכיאטרי.