28 יולי 2017 ה' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  02.03.2010  באדיבות ה 

סכיזופרניה

(Schizophrenia)

הטיפול בסכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלה כרונית (מתמשכת) שדורשת טיפול במשך כל החיים, לרבות בתקופות שהחולה מרגיש טוב והסימפטומים שלו שוככים.
הטיפול בסכיזופרניה, שמורכב משילוב של תרופות אנטי-פסיכוטיות וטיפול פסיכולוגי, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יכול לסייע לשלוט בסימפטומים ולאפשר לאדם לתפקד כיאות.
חלק מהאנשים הלוקים במחלה מגיבים היטב לטיפול, בעוד שהטיפול באחרים עלול להיות מאתגר יותר.
מחקרים מראים שמתוך 100 אנשים החולים בסכיזופרניה:
  • 20 אנשים לעולם לא יחוו שוב התקף חריף של המחלה.
  • 50 אנשים יחוו חזרה של הסימפטומים בתוך שנתיים.
  • 30 אנשים ימשיכו לחוות סימפטומים של סכיזופרניה במשך כל חייהם, אם כי חומרתם יכולה להשתנות במשך הזמן. 20 אנשים לא יגיבו לטיפול וידרשו תמיכה ופיקוח קבועים.
 
יתכן שבמצבי משבר, או כשהסימפטומים קשים מאד, יהיה צורך לאשפז את החולה, במטרה למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים. מסגרת של אשפוז מבטיחה שהחולה אכן מקבל טיפול ותזונה נאותים, שינה מספקת ועזרה בשמירה על ההיגיינה האישית.
רוב החולים בסכיזופרניה מטופלים על ידי צוות המורכב ממספר אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הצוות יכול לכלול רופא מומחה בפסיכיאטריה שעומד בראשו, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אחיות שעברו הכשרה מיוחדת ורוקחים. מטרת הצוות להעניק תמיכה וטיפול יומיומיים, מתוך שאיפה לשמור על עצמאות המטופל, ככול שניתן.
כיום, בזכות מגוון הטיפולים היעילים להתמודדות עם המחלה, מצריך הטיפול בחולים פחות אשפוזים ארוכי טווח.

גישת התוכנית הטיפולית

אנשים הלוקים בבעיות נפשיות מורכבות כמו סכיזופרניה, מקבלים בדרך כלל תוכנית טיפולית מקיפה, שמטרתה לדאוג לכך שהחולה יקבל את כל הטיפולים הנחוצים לו בהתאם למצבו.
התוכנית הטיפולית מורכבת מארבעה שלבים :
  1. הערכה – הערכה מקיפה של המצב הבריאותי והצרכים הסוציאליים
  2. בניית תוכנית טיפולית – יצירת תוכנית טיפול מקיפה שתתאים לצרכים הבריאותיים והסוציאליים של החולה.
  3. מינוי מתאם הטיפול - המתאם מהווה איש הקשר עם החולה ואחראי לתיאום מהלך הטיפול עם שאר חברי הצוות הטיפולי.
  4. ביקורת ומעקב – הטיפול יעבור באופן שוטף הערכה מחודשת ויערכו בו שינויים או התאמות על פי הצורך.
 

טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות

תרופות אנטי-פסיכוטיות מומלצות בדרך כלל כטיפול ראשון בעת התקף חריף של סכיזופרניה. הן מעכבות את השפעת הדופמין על המוח ומשפיעות גם על רמות הסרוטונין.
במקרים נדירים, עלולות התרופות האנטי-פסיכוטיות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות והחולה לא ירצה ליטול אותן. במקרה זה יש לפנות לרופא המטפל או לפסיכיאטר, כדי להתאים את סוג התרופות או המינון שלהן, כך שייקנו שליטה טובה בסימפטומים, אך יגרמו לפחות תופעות לוואי.
בדרך כלל תפחתנה התרופות האנטי-פסיכוטיות את תחושות החרדה או התוקפנות, תוך מספר שעות מרגע בליעתן. יכולים לחלוף מספר ימים ואפילו שבועות עד שהטיפול יפחית גם סימפטומים אחרים, כמו מחשבות שווא או הזיות.
התרופות ניטלות דרך הפה בצורת טבלית, או בהזרקה. קיימות מספר תרופות אנטי-פסיכוטיות הפועלות בשחרור מושהה, אותן ניתן להזריק אחת ל-2-6 שבועות.
במרבית המקרים ממליצים הרופאים להמשיך בנטילת התרופות לאורך זמן, כדי למנוע התקפי סכיזופרניה חריפים נוספים. עם זאת, לעיתים יתכן שהחולה יוכל להפסיק את נטילת התרופות כשההתקף חולף.
ישנם שני סוגים עיקריים של תרופות אנטי-פסיכוטיות, המכונים 'טיפוסיות' ו'לא טיפוסיות'.

תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות

הדור הראשון של תרופות אנטי-פסיכוטיות פותח בשנות ה- 50 של המאה שחלפה. תרופות אלו יעילות מאד לטיפול בסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה. יש להן תופעות לוואי תכופות וקשות יחסית, אשר עלולות לפגוע במערכת העצבים. הן עלולות לגרום לתנועות חוזרות בלתי רצוניות.
קבוצת תרופות זאת כוללת:
  • האלופרידול (משווק בישראל בשמות הלדול®, הלופר®, פרידור®, פריקאט®).
  • תיורידאזין (משווק בישראל בשם רידזין®).
  • פלופנאזין (משווק בישראל בשם פלודקאט®).
 

תרופות אנטי-פסיכוטיות לא-טיפוסיות

מדובר בתרופות מהדור החדש שפותח בשנות ה- 90 של המאה שחלפה. הן יעילות לטיפול בשני סוגי הסימפטומים של סכיזופרניה, הן החיוביים והן השליליים.
קבוצת תרופות זו כוללת:
  • קלוזאפין (משווק בישראל בשמות לוזפין®, לפונקס®).
  • ריספרידון (משווק בישראל בשמות ריספרדל®, ריספונד®, ריספרידקס®).
  • אולנזאפין (משווק בישראל בשם זיפרקסה®).
  • קווטיאפין (משווק בישראל בשם סרוקוול®).
  • זיפרסידון (משווק בישראל בשם גאודון®).
  • פאליפרידון (משווק בישראל בשם אינווגה®).
 
ריספרידון היא התרופה היחידה שקיבלה את אישורה של רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לטיפול בסכיזופרניה אצל ילדים בגילאי 13-17.
התרופות השייכות לקבוצת ה'לא-טיפוסיות' עדיפות בדרך כלל, כי הן גורמות לפחות תופעות לוואי. יחד עם זאת הן אינן מתאימות לכל אחד.
שני סוגי התרופות האנטי-פסיכוטיות עלולים לגרום לתופעות לוואי, אם כי לא כל המטופלים יחוו אותן וחומרתן תשתנה ממטופל למטופל.
  • תופעות הלוואי של אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות עלולות לכלול ישנוניות, תנועות לא רצוניות, רעידות, קפיצות ועוויתות שרירים.
  • תופעות הלוואי של התרופות ה'לא-טיפוסיות' עלולות לגרום להפרעות בחילוף החומרים, כולל עלייה במשקל, סוכרת ועלייה ברמות הכולסטרול.
  • תופעות לוואי של שתי הקבוצות עלולות לגרום לעליה במשקל, ראיה מטושטשת, עצירות, ירידה בחשק המיני ויובש בפה.
 
כאמור, תרופות אנטי-פסיכוטיות מסוימות עלולות להגביר את הסיכון לסוכרת, להשמנה, לעודף כולסטרול וליתר לחץ דם. התרופה קלוזאפין עלולה לגרום לשינויים מסוכנים בספירת כדוריות הדם הלבנות. תרופות אנטי-פסיכוטיות מסוימות עלולות לגרום לבעיות בריאותיות חמורות אצל חולים קשישים ולכן רצוי להימנע מהן.
מחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת הרפואי "לנסט", בחן את השפעת התרופות האנטי-פסיכוטיות מהדור החדש על התמותה בקרב החולים בסכיזופרניה. בדרך כלל קצרה תוחלת החיים של אנשים הלוקים במחלות נפש בכ-20-25 שנים בהשוואה לכלל הציבור. כדי לבחון אם לתרופות הללו הייתה תרומה להארכת תוחלת החיים של החולים, עקבו החוקרים בין השנים 1996-2006 אחרי למעלה מ- 66,000 חולי סכיזופרניה.
התרופה היחידה שנמצאה קשורה להארכת תוחלת החיים של החולים הייתה קלוזאפין. ככלל, התברר שלמרות עליית השימוש בתרופות האנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, מ-13% בשנת 1996 לכדי 64% בשנת 2006, הפער בתוחלת החיים בין החולים ובין כלל האוכלוסייה לא הצטמצם. עם זאת, טיפול ארוך טווח בתרופות הפחית את התמותה בכ-19% בהשוואה להיעדר טיפול תרופתי.
התאמת הטיפול התרופתי היא מלאכה מורכבת שתלויה במגוון הסימפטומים שחווה החולה, מחלות אחרות שיש לו ומצבו הבריאותי הכללי. יכולים לחלוף מספר שבועות עד שהחולה מתחיל לחוש הטבה ומשיג שליטה בסימפטומים. יתכן שהרופא ימליץ גם על תרופות פסיכיאטריות אחרות, כגון נוגדי דיכאון או נוגדי חרדה, תוך שימוש במינון היעיל הנמוך ביותר.
חשוב ליידע את הרופא אם תופעות הלוואי הופכות לבלתי נסבלות. במצב זה הוא עשוי לשנות את מינון התרופה, להחליף אותה בתרופה אחרת או לתת תרופה נוספת שתסייע להתמודד עם תופעות הלוואי.
יש ליידע את הרופא על כל תופעות הלוואי ולעבור בדיקות תקופתיות בתקופת נטילת התרופות. לתרופות אנטי-פסיכוטיות עלולה להיות פעילות גומלין מסוכנת עם חומרים אחרים. לפיכך יש ליידע את הרופא לגבי נטילת תרופות אחרות, בין אם הן מצריכות מרשם רופא ובין אם לא, לרבות תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים או צמחי מרפא.
אין להפסיק נטילת תרופה מבלי להיוועץ ברופא, גם אם המטופל מרגיש טוב. הדבר עלול לגרום לחזרת הסימפטומים. כדי למנוע תופעות גמילה אין להפסיק נטילת תרופה בבת אחת, אלא יש להפחית את המינון שלה בהדרגה.

חומרים טבעיים: חומצות שומן מסוג אומגה-3

מדענים רבים סבורים שחילוף חומרים לקוי של חומצות שומן חיוניות עלול להוביל להתפרצויות פסיכוטיות. המומחים משערים שחומצות שומן מסוג אומגה-3 משפיעות על קרומי התאים ועל תגובות הקולטנים, או שקשורות למערכות הדופמין והסרוטונין.
מחקר חדש קובע שצריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 עשויה למנוע התפתחות התקפים פסיכוטיים אצל צעירים בני 13-25 המועדים לכך.
המחקר הראה שנטילה יומית של 4 כמוסות תוספי שמן דגים לפי הקצובה היומית המומלצת, במשך 12 שבועות, עשויה לעכב ובמקרים מסוימים למנוע את התפרצות הסימפטומים של סכיזופרניה. התועלת של הטיפול באמצעות תוסף שמן דגים שהכיל חומצות שומן EPA ו-DHA יחד עם ויטמין E נשתמרה עד שנה מתחילת הטיפול.
במהלך המחקר אף לא אחד מהמשתתפים קיבל תרופות אנטי-פסיכוטיות או תרופות לייצוב מצב הרוח, אך הם יכלו להשתמש בנוגדי דיכאון. המחקר כלל פגישות טיפוליות עם פסיכולוג, תמיכה בהתמודדות עם סימפטומים ועזרה בלימודים או בבעיות בעבודה.
ד"ר אמינגר שעמד בראש צוות המחקר, טוען כי בניגוד לתרופות אנטי-פסיכוטיות, מונעים תוספי שמן הדגים את הידרדרות התאים במוח ומפחיתים רמות של שומנים מזיקים בדם.
הוא סבור שיש כיום מספיק מידע מדעי התומך בהמלצה להוספת כמוסות שמן דגים לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות עבור אנשים הלוקים בסכיזופרניה.
מחקר זה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים המעידים על התועלת שיש לשמן דגים בתחום בריאות הנפש. מחקר נוסף שנערך בקרב חולי סכיזופרניה הראה שמטופלים שקיבלו תוספי אומגה-3 היו זקוקים למינונים נמוכים יותר של תרופות אנטי-פסיכוטיות.
למרות ההתלהבות של המדענים, לא ברור האם לשמן דגים יש השפעה דומה גם בקרב מבוגרים, או בקרב כאלו שמחלתם מתקדמת מאד.

טיפולים פסיכולוגיים

אמנם הטיפול העיקרי בסכיזופרניה מבוסס על תרופות נוגדות פסיכוזה, אך גם לטיפול הפסיכולוגי יש חשיבות רבה. הטיפול שיכול לכלול יעוץ או טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לסייע לאנשים הלוקים בסכיזופרניה להתמודד טוב יותר עם מחשבות שווא או הזיות. בנוסף עשוי הטיפול הפסיכולוגי לעזור בהקלת סימפטומים שליליים כמו אדישות וחוסר הנאה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי Cognitive behavioral therapy) CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מטפל בשינוי תגובות התנהגותיות ורגשיות ודפוסי מחשבה בלתי רצויים. רוב האנשים יזדקקו לטיפול ארוך של 8-20 פגישות שיתפרס על 6-12 חודשים.
הטיפול האישי יכול ללמד כיצד להתמודד טוב יותר עם האתגרים היומיומיים שהמחלה יוצרת. הוא מסוגל לשפר מיומנויות תקשורת, מערכות יחסים, יכולת לעבוד ואת הנכונות לדבוק בתוכנית הטיפולית. הבנת המחלה וחשיבות נטילת התרופות עשויה לעזור למטופל להתמודד טוב יותר עם המצב.
אחת המטרות העיקריות של הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי היא זיהוי דפוסי החשיבה שגורמים להתנהגות ולרגשות בלתי רצויים, וללמד כיצד להחליף אותם במחשבות מציאותיות יותר. מטופל יכול למשל ללמוד לזהות את דפוסי מחשבות השווא שלו וכיצד להימנע מלפעול על פיהן. בנוסף יכול הטיפול לסייע להתמודדות עם הדעות הקדומות שיש לגבי סכיזופרניה.

טיפול משפחתי

אנשים רבים הלוקים בסכיזופרניה תלויים בבני משפחתם בכול הנוגע לטיפול ולתמיכה. הטיפול הפסיכולוגי המשפחתי יכול לסייע הן לחולה והן למשפחתו להתמודד טוב יותר עם המחלה, להעניק תמיכה רגשית ומידע חיוני על המחלה. למרות שבני המשפחה לוקחים על עצמם את הטיפול באהבה, עדיין הנטל הכרוך בו עלול לגרום למתחים וללחצים שיוקלו במהלך הטיפול המשפחתי.
הסיכוי שהסימפטומים של סכיזופרניה ישתפרו, גדול יותר כאשר בני המשפחה מבינים את המחלה, מסוגלים לזהות מצבי דחק שעלולים להוביל להתפרצות חוזרת של הסימפטומים ולעזור לחולה להתמיד בתוכנית הטיפולית שתוכננה בהתאם לצרכיו.
טיפול משפחתי מורכב מסדרת פגישות המתקיימות במשך מספר חודשים. הטיפול יכול לכלול את הנושאים הבאים:
  • מידע אודות המחלה.
  • מציאת דרכים לתמיכה בחולה.
  • שיפור התקשורת במשפחה והבנת העימותים הנוצרים במסגרת המשפחתית עקב המחלה.
  • פתרונות מעשיים לבעיות הנגרמות על ידי הסימפטומים של החולה.
 

ריפוי בעיסוק ושיקום

מדובר ברכישת מיומנויות חברתיות ומקצועיות שתאפשרנה לאדם הלוקה בסכיזופרניה לנהל חיים עצמאיים. מרפא בעיסוק מעניק תמיכה, הכשרה וייעוץ. הוא יכול לסייע בתחומים הבאים:
  • זיהוי נקודות החוזק והחולשות של הלוקה במחלה.
  • שיפור מיומנויות חברתיות והתקשורת עם הסובבים.
  • עזרה מעשית והכשרה מקצועית שתאפשרנה לחולה לחזור לעבודה.
  • לימוד מיומנויות דוגמת שמירה על היגיינה אישית, בישול וניהול משק בית.
 

כיצד להתגבר על הקשיים שבטיפול

בעקבות קבלת טיפול מתאים באופן סדיר, יש לרוב חולי הסכיזופרניה סיכוי טוב לנהל אורח חיים תקין ולהתמודד בצורה נאותה עם המטלות היומיומיות. מספר מצבים עלול להפריע למהלך הטיפול.
למשל, חולים מסוימים מתקשים לפעמים למלא אחרי הוראות הטיפול בצורה מדוקדקת. הם סבורים שאין הם צריכים ליטול תרופות או לקבל טיפולים אחרים. הם עלולים להתבלבל ולשכוח את הפגישות הטיפוליות או לפספס את נטילת התרופות. במקרה שכזה כדאי לבדוק אם ניתן לקבל את התרופה בזריקה שיש לה השפעה לטווח ארוך.
גם כאשר הטיפול מתאים ויעיל, עלול החולה לחוות חזרה של הסימפטומים. לפיכך חשוב שתהיה לו ולמי שמטפל בו תוכנית כיצד להתמודד עם הבעיה.