20 אוקטובר 2017 ל' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  21.04.2010  באדיבות ה 

מיגרנה

(Migraines)

הגורמים למיגרנה

סברה מדעית מקובלת היא שהתקפי המיגרנה נגרמים בעקבות שינויים ברמות של חומרים כימיים במוח, ובעיקר מדובר על ירידה ברמות הסרוטונין (מעביר מסרים עצביים). רמות נמוכות של סרוטונין עלולות לגרום לעווית (התכווצות פתאומית) בכלי הדם בחלק מסוים של המוח. עווית מעין זו גורמת להיצרות של כלי הדם ועלולה להוביל להתפתחות הסימפטומים של אאורה.
לאחר העווית מתרחב כלי הדם וזה כפי הנראה מה שגורם להתפרצות כאב הראש. הסיבה שבעטייה חלה נפילה ברמות הסרוטונין עדיין אינה מובנת במלואה.

מיגרנה ווסתית

מדענים סבורים ששינויים ברמות ההורמונים קשורים באופן הדוק להתפרצות המיגרנה. חלק מהנשים הלוקות במיגרנה מדווחות על שכיחות גבוהה יותר של התקפים בסביבות מועד הווסת שלהן. תופעה זו ידועה כמיגרנה ווסתית.
העליות והירידות ברמות ההורמונים הן כנראה הסיבה לכך שיותר נשים סובלות ממיגרנה בהשוואה לגברים. ממש לפני הופעת הווסת חלה נפילה ברמות האסטרוגן בדם. כפי הנראה עצם השינוי ברמת ההורמון הוא שגורם להתפרצות המיגרנה ולא הרמה הנמוכה של האסטרוגן בדם.
התקפי מיגרנה ווסתית עלולים להתפתח החל מיומיים לפני הווסת ועד 3 ימים לאחר הופעתה. כ-14% מתוך הנשים שלוקות במיגרנה חוות התקפי מיגרנה אך ורק בסמוך למועד הופעת הווסת שלהן. מצב זה ידוע כמיגרנה ווסתית טהורה. עם זאת, יתכן שהתקפים נוספים יופיעו גם במועדים אחרים במהלך החודש, מצב שמאפיין כ-60% מכלל הנשים שסובלות ממיגרנה.

גורמים מעוררי התקף

חוקרים הצליחו לזהות גורמים שמעוררים את התקפי המיגרנה. אלו כוללים גורמים רגשיים, גופניים, תזונתיים, סביבתיים ורפואיים.

גורמים רגשיים

הגורמים הרגשיים כוללים סטרס ומצבי דחק, חרדה, מתח, הלם, דיכאון או לחילופין התרגשות.

גורמים גופניים

הגורמים הגופניים כוללים עייפות, שינה באיכות ירודה, עבודה במשמרות, יציבה לא נכונה, מתח בצוואר או בכתפיים ונסיעות ממושכות. בנוסף לכך, אצל אנשים רגישים במיוחד עלול מאמץ גופני רב, כולל יחסי מין, להוביל להתקף.

שינויים הורמונאליים בקרב נשים

עליות וירידות ברמות האסטרוגן בדם גורמות להתפרצות התקפים בקרב נשים רבות שסובלות ממיגרנה. נשים עם היסטוריה רפואית של מיגרנה מדווחות לעיתים קרובות שההתקפים מופיעים אצלן מיד עם הופעת הווסת או קצת קודם לכן, כשיש נפילה משמעותית ברמות האסטרוגן בדמן.
נשים נוטות גם לסבול מהתקפי מיגרנה במהלך ההריון או גיל המעבר (הפסקת הווסת). אף תרופות הורמונאליות כמו גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונאלי חליפי בגיל המעבר, עלולות להחמיר את המיגרנות. עם זאת ישנן נשים שאצלן דווקא תרופות אלו מקלות.

גורמים תזונתיים

הגורמים התזונתיים שעלולים לעורר התקפי מיגרנה כוללים:
  • חוסר במזון (כתוצאה מדיאטה או בעקבות צום).
  • דילוג על ארוחה או איחור באכילתה.
  • ארוחות לא סדירות.
  • התייבשות.
 
בנוסף לכך צריכת מספר מרכיבי מזון או משקאות עלולה לעורר התקף מיגרנה. אלו כוללים:
  • אלכוהול, ובמיוחד בירה או יין אדום.
  • תוספי מזון כמו טיראמין, אספרטיים (ממתיק מלאכותי) ומונוסודיום גלוטמאט (מרכיב מפתח במטבח הסיני והאסייתי שנוהגים להוסיף אותו גם לאבקות מרק, מוצרי בשר מעובד, רטבים שונים ולמאכלים סיניים מוכנים).
  • מזונות עתירי מלח ומזונות מעובדים.
  • צריכה מוגברת של קפאין שנמצא בקפה, תה, במשקאות אנרגיה ובסוגים מסוימים של תרופות.
  • שוקולד, פירות הדר וסוגים שונים של גבינה צהובה עלולים לעורר התפתחות התקף מיגרנה.


גורמים סביבתיים

  • אורות בהירים וחזקים, או מרקע מרצד דוגמת מסך טלוויזיה או צג של מחשב.
  • עישון או הימצאות בחדר מלא עשן החסר אוויר נקי.
  • רעשים חזקים.
  • שינויי אקלים דוגמת שינויים ברמת הלחות באוויר או חשיפה לטמפרטורה מאד נמוכה.
  • ריחות חזקים או לא רגילים. כולל ריחות נעימים של בושם, או ריחות לא נעימים של מדללי צבע או ריח חזק של סיגריות.
 

גורמים רפואיים

תרופות מסוימות עלולות לעורר התפרצות של מיגרנות. אלו כוללות:
  • סוגים מסוימים של תרופות משרות שינה.
  • גלולות למניעת הריון.
  • טיפול הורמונלי חליפי (HRT) שמשמש לטיפול בבעיות הקשורות לגיל המעבר (הפסקת ווסת).
 

גורמי סיכון

קיימים גורמים המגבירים את הסיכון לחוות מיגרנות.
  • היסטוריה משפחתית
    לאנשים רבים שחווים התקפי מיגרנה יש מישהו במשפחה הקרובה שאף הוא סובל ממיגרנה. אם לאחד ההורים או לשניהם יש מיגרנה, הסיכוי שגם ילדיהם יסבלו מהתקפי מיגרנה גבוה יחסית.
  • גיל צעיר (מתחת לגיל 40)
    מחצית מהאנשים שסובלים ממיגרנה מדווחים כי חוו את ההתקף הראשון שלהם בטרם מלאו להם 20 שנה. המיגרנה שכיחה ביותר בקבוצת בני 30-39.
  • נשים
    נשים נוטות ללקות בהתקפי מיגרנה פי 3 יותר מאשר גברים. גם אם בגיל הילדות יותר בנים סובלים מכאבי הראש, הרי בתקופת ההתבגרות מספר הבנות שסובלות ממיגרנה עולה על מספר הבנים.
  • ווסת
    נשים רבות שלוקות במיגרנה מדווחות שהתקפי כאב הראש מתפתחים אצלן בסמוך להופעת הווסת או מייד לאחר תחילתה.
  • הריון והפסקת וסת
    תדירות ההתקפים וחומרת הכאב האופייניים למיגרנה יכולים להשתנות בתקופות ההריון והפסקת הווסת. חלק מהנשים מדווחות שהמיגרנה שלהן מחמירה בטרימסטר הראשון של ההריון. נשים רבות מציינות שאצלן דווקא חל שיפור במצב המיגרנה בשלבים המתקדמים של ההריון.