30 ספטמבר 2014ו' תשרי תשע"ה
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך21.04.2010|באדיבות ה

מיגרנה

(Migraines)

מניעה והפחתה של התקפי מיגרנה

 

למרות שאין ריפוי למיגרנה, ניתן לצמצם את תדירות ההתפרצויות ולהפחית מחומרת הכאב והסימפטומים הנלווים. הדבר מושג באמצעות טיפול תרופתי, רפואה משלימה ובאמצעות נקיטת מספר צעדי מנע.

 

יומן מיגרנה

ניהול 'יומן מיגרנה' עשוי לסייע לרופא לעקוב אחרי יעילות התרופות.

 

עקביות בנטילת תרופות

לעיתים יחלפו 3 חודשים עד שתורגש השפעתן המלאה של תרופות מסוימות, ולכן חשוב להמשיך ליטול אותן לפחות במשך תקופה זו, גם אם סבורים שהן לא עוזרות.

 

הימנעות מגורמים מעוררים

אחת הדרכים הטובות למניעת מיגרנה היא זיהוי הגורמים שמעוררים את ההתקפים. ניהול 'יומן מיגרנה' יכול להוות כלי סיוע יעיל. אם אדם נוטה לחוות התקפי מיגרנה לאחר אכילה של מזונות מסוימים, חשוב שיימנע מהם. הדברים תקפים גם לגבי מצבי סטרס למשל.

 

זיהוי סימני אזהרה

חלק מהאנשים שסובלים ממיגרנה מתחילים לחוש תחושות מוקדמות שעות או אפילו יממה לפני התפרצות ההתקף. התחושות המוקדמות עלולות לכלול:

  • שינויים במצב הרוח.
  • עייפות.
  • היפר-אקטיביות.
  • תשוקה למזון מסוים.

 

כיוון שתחושות אלו אינן ייחודיות למיגרנה, קשה לעיתים לזהותן כסימני אזהרה המתריעים על התפתחות התקף.

 

שימוש בתרופות מנע

תרופות העשויות למנוע התקפי מיגרנה ניתנות לאנשים שניסו שיטות מניעה אחרות בעבר, אך עדיין חווים התקפים. למרות שתרופות למניעת מיגרנה עשויות להועיל לכמעט מחצית מהלוקים בבעיה, רק 10% מכלל החולים נוהגים ליטול אותן.

 

טיפול מניעתי מתאים לאנשים שיש להם לפחות שני התקפי מיגרנה קשים בחודש, או שהתרופות שהם נוטלים להקלה על כאבי הראש אינן עוזרות, או כאשר הסימפטומים של המיגרנה כוללים אאורה ממושכת, חוסר תחושה או חולשה משמעותית.

 

תרופות המיועדות למניעת התקפי מיגרנה עשויות להפחית את תדירותם, לצמצם את עוצמתם ואת משך הזמן שהם אורכים. בנוסף לכך הן יכולות לשפר את היעילות של התרופות המשמשות להקלת הסימפטומים אשר ניטלות במהלך ההתקף. הרופא יכול להמליץ על נטילת התרופות למניעה על בסיס יומי, או כשיש צפי לגורם מעורר, דוגמת התקרבות המועד של הדימום הווסתי.

 

ברוב המקרים התרופות למניעה אינן מעלימות לחלוטין את כאב הראש ואף חלק מהן עלולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. מנגד, כאשר התוצאות הטיפוליות טובות והמטופל לא חווה התקפים במהלך 6 חודשים עד שנה, עשוי הרופא להפחית בהדרגה את מינון התרופה ולבדוק אם המיגרנות לא תחזורנה.

 

תרופות למערכת הלב וכלי הדם המשמשות למניעת מיגרנות

עדיין לא ידוע מדוע תרופות המשמשות לבעיות לב וליתר לחץ דם מסוגלות למנוע התקפי מיגרנה, אך עובדה היא שהן מסייעות.

 

חוסמי בטא

תרופות ממשפחת חוסמי בטא כוללות פרופרנולול (דרלין®, פרולול®), מטופרולול (נאובלוק®, לופרסור®) ואטנולול (נורמיטן®, נורמלול®). תרופות אלו משמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות כלי דם כליליים, אך הן גם מסוגלות להוריד את תדירות המיגרנות ואת חומרתן.

 

חוסמי בטא אינם מתאימים לשימוש בקרב חולי אסתמה. תופעות הלוואי של תרופות אלו עלולות לכלול הזיות, תחושת קור בכפות הרגליים והידיים ועייפות.

 

חוסמי תעלות סידן

מדובר בקבוצה של תרופות המיועדות לטיפול במערכת הלב וכלי הדם דוגמת ווראפאמיל (איקאקור®, איקפרס®, וראפרס®). הן עשויות לסייע במניעת התקפי מיגרנה ובהקלה על הסימפטומים הנובעים מאאורה.

 

תרופות להורדת לחץ דם כמו ליזינופריל (טנסופריל®) וקאנדסארטן (אטאקנד®) עשויות לקצר את משך התקף המיגרנה ולהפחית את חומרתו. תופעות הלוואי של תרופות אלה כוללות סחרחורת וישנוניות.

 

תרופות נוגדות דיכאון

נוגדי דיכאון מסוימים יעילים גם במניעת סוגים שונים של כאבי ראש, כולל מיגרנה. היעילים ביותר הם נוגדי דיכאון טרי-ציקליים כמו אמיטריפטילין (אלטרול®, אלטרולט®), שאפשר לשלב אותו יחד עם חוסמי בטא, ותרופה בשם נורטריפטילין (נורטילין®).

 

תרופות אלה נפוצות מאד כאמצעי למניעת מיגרנה, כפי הנראה בזכות השפעתן על רמות הסרוטונין והחומרים האחרים במוח. לא חייבים להיות בדיכאון כדי ליהנות מהתועלת הטיפולית שלהן.

 

קבוצה נוספת של נוגדי דיכאון, שמכונה מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונור-אפינפרין (SNRI) לא הוכחה כיעילה במניעת מיגרנה. בנוסף לכך, יש להיזהר בשימוש משולב שלהן עם תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטאנים.

 

נוגדי פרכוסים

תרופות נוגדות פרכוסים אשר משמשות בדרך כלל למניעת התקפים אצל אנשים הלוקים באפילפסיה, כמו טופירמאט (טופמאקס®) וגאבאפנטין (נוירוטונין®, גאבאפנטין-טבע®) עשויות לסייע במניעת התקפי מיגרנה ולהפחית את תדירותם.

 

מינונים גבוהים של תרופות אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי הכוללות בחילה והקאה, שלשול, עוויתות, נשירת שיער וסחרחורת.

 

בוטולינום טוקסין מסוג A

לעיתים משתמשים בבוטולינום טוקסין מסוג A (בוטוקס®) לטיפול במיגרנה כרונית. אמנם תוצאות המחקרים לגבי התועלת של הטיפול אינן חד משמעיות, אך חלק מאנשי המקצוע שמתמחים בטיפול בכאב הראש סבורים שטיפול זה עשוי להועיל במקרים מסוימים.

 

הטיפול מתבצע באמצעות הזרקת בוטוקס® לתוך שרירי המצח והצוואר. כשטיפול זה יעיל הוא תקף לכ-3 חודשים ואז יש לחזור עליו.

 

רפואה משלימה

טיפולים דוגמת דיקור, ביופידבק, או עיסוי, עשויים לסייע במקרים של כאב ראש כרוני.

 

דיקור (אקופונקטורה)

בטיפול זה מחדיר המטפל מחטים דקיקות מיוחדות (חד-פעמיות) לתוך העור בנקודות מוגדרות. מספר מחקרים רפואיים הוכיחו ששיטה זו עשויה להיות יעילה לטיפול במיגרנה.

 

ביופידבק

שיטת הביופידבק יעילה כאמצעי להקלה על כאב ראש המופיע בהתקף מיגרנה. שיטת הרפיה זו עושה שימוש בציוד מיוחד על מנת ללמד את המטופל לעקוב ולשלוט בתגובות גופניות אשר קשורות לסטרס, כמו מתח בשרירים.

 

עיסוי

עיסוי עשוי לסייע בהפחתת תדירות המיגרנות. בנוסף לכך תורם העיסוי לשיפור איכות השינה, דבר שעשוי לתרום למניעת התקפי מיגרנה.

 

צמחי מרפא, ויטמינים ומינרלים

קיימות הוכחות מדעיות לכך שצמחי מרפא כמו בן-חרצית (Feverfew) וחמאתן (Butterbur) עשויים למנוע התקפי מיגרנה ולהפחית מחומרתם. אין להשתמש בצמחי מרפא אלו בתקופת הריון.

 

מינון גבוה של ריבופלבין (ויטמין B2) עשוי למנוע מיגרנה, כפי הנראה באמצעות תיקון של מחסורים קטנים בוויטמין בתאי המוח. תוספי קו-אנזים Q10 עשויים לסייע לחלק מהאנשים הלוקים במיגרנה.

 

תוספים של מגנזיום עשויים לעזור בהפחתת כאבי ראש אצל חלק מהסובלים. תוצאות המחקרים בנושא זה אינם חד-משמעיים. מתן מגנזיום דרך הווריד יכול לסייע לחלק מהסובלים מכאב ראש חריף, במיוחד לאלו שיש להם מחסור במגנזיום.

 

לפי מחקר שהתפרסם בתחילת 2009 נמצא שוויטמין E עשוי לסייע לנשים הסובלות ממיגרנה ווסתית. נשים שקיבלו 400 יחידות בינלאומיות במשך 5 ימים, החל מיומיים לפני הופעת הווסת, דיווחו על ירידה משמעותית בעוצמת הכאב ובקשיים בתפקוד היומיומי. נמצא גם שוויטמין E היה יעיל יותר מתרופת דמה בהפחתת הרגישות לאור ולרעש והבחילות שמתלווים לעיתים קרובות להתקפי מיגרנה.

 

בכול מקרה כדאי להתייעץ עם רופא אלו מהטיפולים עשויים להתאים.

 

שינויים באורח החיים

ניתן לבצע מספר שינויים באורח החיים שיש בכוחם לסייע בהפחתת תדירות ההתקפים וחומרתם.

 

הימנעו מגורמים שמעוררים את ההתקפים

אם מזונות מסוימים גרמו בעבר להופעת כאב ראש, הימנעו מאכילתם.
אם ריחות מסוימים מהווים בעיה, התרחקו מהם, או מסכו אותם באמצעות ריח שאינו מפריע, או אווררו את המקום.
חשוב גם ליצור שגרת יום עם שעות שינה מסודרות ומספקות וארוחות קבועות. ככול הניתן מומלץ להימנע ממצבי סטרס (לחץ).

 

פעילות גופנית

פעילות גופנית אירובית קבועה מפחיתה מתח ועשויה לסייע במניעת התקפי מיגרנה. לאחר אישור הרופא המטפל ניתן לבחור כל פעילות גופנית שגורמת להנאה, כולל הליכה, שחיה או רכיבה על אופניים. חשוב לבצע חימום מקדים, כי התחלה פתאומית של פעילות גופנית מאומצת עלולה להוביל להתפרצות כאב ראש.

 

השמנה נחשבת לאחד הגורמים להתפתחות של מיגרנה. לפיכך תזונה מוקפדת המלווה בפעילות גופנית סדירה עשויה לשמור על משקל תקין ולסייע במניעת מיגרנות.

 

הפחתת ההשפעה של אסטרוגן

השינויים ברמות האסטרוגן בדם אצל נשים הלוקות במיגרנה עלולים לעורר התפרצות של התקפים, או להחמיר את כאב הראש. במקרים אלו מומלץ לאישה להימנע מנטילת תרופות המכילות אסטרוגן או לפחות להקטין את המינון.

 

תרופות שמכילות אסטרוגן כוללות גלולות למניעת הריון וכן אלו המיועדות לטיפול הורמונלי חליפי בתקופת גיל המעבר. כדאי להיעזר ברופא לשם מציאת פתרון מתאים.