27 מרץ 2017 כ"ט אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  21.04.2010  באדיבות ה 

טוקסופלזמה

Toxoplasmosis

אבחון של הדבקה בטוקסופלזמה

הריון
ויילודים

מומלץ לבצע בדיקת דם לנוכחות נוגדנים לטוקסופלזמה טרם כניסה להריון, או סמוך ככל האפשר למועד הכניסה להריון. במידה שקיימים בדם האישה נוגדנים נגד הטפיל, הרי שהסיכון לעובר קטן מאוד. אם האם לא חלתה בעבר, יש לבצע בדיקה נוספת בשבוע ה- 12 להריון, ואצל נשים ללא נוכחות נוגדנים, שוב בשבוע ה- 22 להריון.
כאשר נרשמת עליה בכמות הנוגדנים מסוג IgM של פי 4 בשתי בדיקות עוקבות, במרווח של 12 שבועות, או אם מופיעים בדמה של אישה הרה נוגדנים מסוג IgM, הדבר מצביע על הידבקות בטפיל
במידה שנמצא כי אירעה הדבקה בטוקסופלזמה אצל אישה
בהריון
, יש צורך בהערכת מצבו של העובר, ובפרט אם מדובר בהדבקה בשבועות הראשונים להריון. במקרה זה מומלץ לבצע
דיקור מי שפיר
על מנת לזהות אם הטפיל עבר את השליה וחדר למי השפיר. כמו כן מומלץ לבצע בדיקת אולטרא סאונד כדי לאתר שינויים בעובר אשר יכולים להצביע על הדבקה בטפיל, דוגמת שינוי בהיקף הראש או הופעת הסתיידויות מוחיות.
לאחר
הלידה
ניתן לבצע ליילוד בדיקת דם לנוכחות הטפיל או נוגדנים נגדו. ניתן גם לערוך ליילוד בדיקת עיניים להערכת נזק אפשרי
ברשתית העין
.
ילודים שאובחנו עם הדבקה תוך רחמית בטוקסופלזמה, בין אם קיימים אצלם סימנים מולדים ובין אם לאו, זקוקים לטיפול כדי למנוע סיבוכים במועד מאוחר יותר

אנשים מדוכאי
חיסון

הדבקה בטוקסופלזמה עלולה להיות קטלנית עבור אנשים מדוכאי חיסון, דוגמת חולי
איידס
, חולי
סרטן
אשר עוברים טיפול כימותרפי, או אנשים אשר עברו השתלת איברים. אצל חולים אלו קיים סיכון להיווצרות נזק קבוע בעין או במוח. כ- 10% מחולי האיידס מפתחים
דלקת
מוחית חמורה בעקבות הדבקה בטוקסופלזמה. סימנים אחרים אצל חולים אלו כוללים:
  • כאב
    ראש.
  • בלבול.
  • ירידה בקואורדינציה (תיאום בין התנועות).
  • פרכוסים.
  • כאב בחזה.
  • שיעול
    דמי.
  • קשיי נשימה.
 
אצל אנשים מדוכאי חיסון קיים קושי באיתור הטפיל מאחר שמערכת
החיסון
אינה מייצרת נוגדנים נגדו. אצל חולים אלו ניתן לאבחן את נוכחות הטפיל באמצעות שיטות הדמיה של המוח (MRI, או CT), באמצעותן ניתן להדגים הסתיידויות מוחיות, אם קיימות.