28 יולי 2017 ה' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  09.05.2010  באדיבות ה 

טינטון (טיניטוס)

(Tinnitus)

הגורמים לטינטון

רוב הגורמים לטינטון קשורים לזקנה. יחד עם זאת, התגברות רמות הרעש בסביבת החיים מתחילה להשפיע על כך שמספר גדל של צעירים חווים טינטון.

פגיעה עצבית

הגורם הנפוץ ביותר לטינטון הוא פגיעה בעצב השמיעה אשר ממוקם בתוך האוזן הפנימית. הולכת הקול מתבצעת מהאוזן החיצונית, דרך האוזן התיכונה, לאוזן הפנימית. עצב השמיעה מתרגם את תנודות הקול לאותות עצביים ומשדר אותם למוח. הרס או פגיעה בתאי העצב הזעירים שבתוך האוזן, יגרמו לייצור זרם לא תקין של אותות עצביים, שהמח מתרגמם לצלילים המשויכים לטינטון.

סיבות נוספות

לא תמיד ניתן לאבחן את הסיבה המדויקת להופעת הטינטון. בנוסף להידרדרות הטבעית בשמיעה ופגיעה בשמיעה, עלולים גורמים נוספים להביא לטינטון:
  • הצטברות של שעוות אוזן בתעלת האוזן אשר גורמת לחסימה באוזן.
  • דלקת באוזן התיכונה.
  • דלקת נוזלית של האוזן התיכונה (glue ear). זו מחלת ילדות נפוצה שבה מצטברים נוזלים באוזן התיכונה.
  • אוטוסקלרוזיס – מצב תורשתי שבו יש גדילה לא תקינה של עצם באוזן התיכונה, דבר הגורם לאבדן שמיעה.
  • מחלת מנייר – מחלה המשפיעה על המבוך באוזן הפנימית וגורמת לבעיות בשיווי המשקל ולחרשות חלקית.
  • אנמיה- ירידה בכמות תאי הדם האדומים גורמת לדם להיות דליל יותר ולזרום בקצב מהיר יותר בכלי הדם, דבר שגורם לרעשים.
  • קרע בעור התוף.
 

גורמים נדירים

במקרים פחות שכיחים, טינטון עלול להתפתח כתוצאה מהסיבות הבאות :
  • פגיעת ראש.
  • חשיפה לרעש חזק מאוד או לרעש פתאומי, דוגמת התפוצצות או ירי של רובה.
  • נוירומה אקוסטית. גידול שפיר נדיר המשפיע על עצב השמיעה שנמצא באוזן הפנימית.
  • שן בינה כלואה שעדיין לא עברה אל מיקומה הקבוע.
  • תופעת לוואי של תרופות משתנות, אנטיביוטיקות מסוימות, אמינוגליקוזידים, כינין ואספירין. בדרך כלל תופעת הלוואי מתרחשת כאשר התרופה ניתנת במינון יתר.
  • התמכרות לאלכוהול או לסמים.
  • יתר לחץ דם, טרשת עורקים, או פעילות יתר של בלוטת התריס.
 
מתח נפשי אינו מהווה סיבה ישירה להופעת טינטון אולם לעיתים הוא מחמיר את הסימפטומים. למשל במצבי שכול.