30 מרץ 2017 ג' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  09.05.2010  באדיבות ה 

שעוות אוזן, עודף או דחיסה (פקק)

(Earwax)

הטיפול בעודף שעוות אוזן או 'פקק' שעווה

במרבית המקרים שעוות האוזן מתנקה מעצמה ללא צורך להסיר אותה. היא נודדת באיטיות מעומק התעלה לכוון הפתח החיצוני של האוזן.
הסרה מתבקשת כאשר השעווה חוסמת לחלוטין את האוזן או אם מתרחש אחד מהמצבים הבאים:
  • אבדן שמיעה או ירידה בשמיעה.
  • כאב
    באוזן.
  • טינטון
    (שמיעת רעשים או זמזומים באוזן המגיעים ממקור פנימי).
  • סחרחורת (
    ורטיגו
    ) – תחושה שאדם בתנועה כאשר הוא עומד במקום.
  • שיעול
    .
 

הסרת שעווה ומכשירי שמיעה

לעיתים נוצר צורך להסיר את שעוות האוזן כאשר היא גורמת למכשיר השמיעה לצפצף, או בעת הכנת תבנית של תעלת האוזן לצורך הכנת מכשיר שמיעה.

טיפות אוזניים

השלב הראשון בטיפול כולל שימוש בטיפות אוזנים לצורך ריכוך השעווה, כך שיהיה קל יותר להסיר אותה.

המלצות לשימוש נכון בטיפות אוזניים

  • יש ליטול ידיים במים ובסבון טרם השימוש בטיפות אוזניים.
  • טרם השימוש בטיפות יש לנקות בעדינות, באמצעות צמר גפן, את האוזן החיצונית בלבד מלכלוך ומהפרשות. אין להחדיר מקלון אוזניים עמוק לתוך האוזן.
  • לפני השימוש יש לחמם את טיפות האוזניים לטמפרטורת החדר על ידי החזקת הבקבוק בכף היד במשך מספר דקות. הדבר ימנע סחרחורת שעלולה להיגרם עקב המגע של האוזן עם הטיפות הקרות.
  • לשם הזלפת הטיפות לאוזן יש לשכב על הצד, כשהאוזן הפגועה פונה כלפי מעלה. על מנת להחדיר ביעילות את הטיפות לאוזן וכדי לגרום ליציאת אוויר כלוא החוצה, יש למשוך ולדחוף את האוזן בעדינות. יש למלא את תעלת האוזן החיצונית בטיפות.
  • יש להישאר במצב שכיבה 3-5 דקות על מנת לאפשר לטיפות להיספג בשעווה ולרכך אותה.
  • יש לחזור על הפעולה 2-3 פעמים ביום במשך 5 ימים. בסופו של דבר השעווה תתרכך וייתכן שתנשור מעצמה באופן הדרגתי.
  • יש להשאיר את תעלת האוזן החיצונית בלתי מכוסה.
 
  • אין להשתמש בטיפות במידה שיש קרע בעור התוף.

שטיפות אוזניים במרפאה

כאשר הטיפול בטיפות אוזניים אינו פותר את הבעיה מבצעים שטיפת אוזניים. במהלך השטיפה מתיזים מים בטמפרטורת הגוף לתוך תעלת האוזן על מנת להסיר את שכבות שעוות האוזן שהצטברו. ניתן לווסת את הלחץ שבו מוזרמים המים. בדרך כלל מתחילים את הטיפול בלחץ הנמוך ביותר האפשרי ומעלים ככול הנדרש.
במהלך הבדיקה בוחנים את האוזן באמצעות מכשיר אוטוסקופ, כדי לוודא שהשעווה אכן יוצאת.
השטיפה אינה כרוכה בכאב אולם תיתכן תחושה מוזרה באוזן בזמן שהמים מוזרמים לתוך התעלה. יש לדווח למטפל אם מופיעים סימפטומים של כאב, סחרחורת, נפיחות של תעלת השמע החיצונית (תעלה המקשרת בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה) או אבדן שמיעה.
סימפטומים אלו עלולים להצביע על זיהום ומצריכים בירור רפואי נוסף.

טיפול חוזר

במידה ששטיפת אוזניים אינה מסירה את השעווה הכלואה, מומלץ טיפול חוזר בטיפות אוזניים ובשטיפה נוספת. ניתן גם למלא את האוזן במים לפני השטיפה הנוספת אשר תתבצע לאחר 15 דקות.

באלו מצבים לא מבצעים שטיפות אוזן

אין לבצע שטיפת אוזניים במצבים הבאים:
  • בעת ביצוע השטיפה הקודמת הופיעו סימפטומים של כאב או סחרחורת.
  • יש קרע בעור התוף או היה קרע בעור התוף במהלך 12 החודשים שקדמו לשטיפה.
  • קיימת דליפה של נוזל מהאוזן במהלך 12 החודשים האחרונים. זו עלולה להצביע על ניקוב של עור התוף.
  • היתה
    דלקת
    באוזן התיכונה במהלך 6 השבועות שקדמו לשטיפה.
  • המטופל עבר ניתוח אוזן כלשהו המונע שטיפה במהלך 18 חודשים שקדמו לשטיפה.
  • דלקת באוזן החיצונית המלווה בכאב בתעלת האוזן או באפרכסת (החלק החיצוני הגלוי לעין של האוזן).
  • יש היסטוריה של דלקות באוזן החיצונית או טינטון. במצבים אלו השטיפה עלולה לגרום להחמרה בסימפטומים.
  • הימצאות גוף זר באוזן.
  • חיך שסוע, בין אם טופל ובין אם לאו.
  • כאשר אדם שומע רק באוזן אחת (האמורה להישטף). קיים סיכוי קטן מאוד שהתהליך יגרום לאבדן שמיעה קבוע.
  • אין שיתוף פעולה מצד המטופל. אופייני יותר בקרב ילדים ובקרב אנשים בעלי לקויות למידה.
 

כפתורים באוזניים

מקרה נוסף בו לא מומלצת שטיפת אוזניים הוא מצב שהותקנו 'כפתורים' באוזניים, מאחר שהם מאפשרים זרימה של מים פנימה לאוזן התיכונה, תוך כדי השטיפה. הכפתורים הם צינוריות קטנות וחלולות המוחדרות לאוזן לצורך ניקוז נוזלים מהאוזן התיכונה. צינוריות אלו יוצאות מעצמן (ללא התערבות) ובסופו של דבר הפתח שנוצר מחלים ונסגר.

טיפולים נוספים להסרת שעוות אוזן

אם טיפות אוזניים או שטיפה לא מסירות את השעווה, או שטיפולים אלו אינם מתאימים למטופל, ניתן להציע הסרת השעווה באופן ידני, או באמצעות שאיבה עדינה. שאיבה עדינה מתבצעת בסיוע מיקרוסקופ לשם קבלת מראה מוגדל של תעלת האוזן החיצונית. הפעולה מלווה ברעש ובתחושת חוסר נוחות. בהליך זה עושים שימוש רופאי אף-אוזן-
גרון
רבים.
  • בכול מקרה אין לנסות להוציא את השעווה לבד בבית, אלא במרפאה.

רפואה אלטרנטיבית - נר להסרת השעווה Ear candling

בתרבויות מסוימות נועד השימוש בחום של נר לשיפור התחושה הכללית וגם להסרה של השעווה. בשיטה זו מניחים נר חלול בצורת קונוס בקצה תעלת האוזן החיצונית ומדליקים את הקצה האחר. התהליך אמור לייצר לחץ שלילי הגורם להוצאת השעווה מתוך תעלת האוזן.
מחקרים הראו ששיטה זו אינה יעילה להסרת השעווה, היות שעל מנת להוציאה צריך ליצור לחץ העלול לפגוע בעור התוף. לשיטה יש גם סכנה של כוויות.