21 ינואר 2017 כ"ג טבת תשע"ז

מגזין שמיעה

תאריך:  20.05.2010 

אבחון ליקוי שמיעה

דניאל עמית, רוקחת

כאשר אדם מבקש שיחזרו על המשפט שנאמר, מתחיל לנחש את תוכן השיחה, שומע חלקי מילים, או חש קושי לשוחח בטלפון, כדאי שיתחיל להפנים את העובדה שיש לו ירידה בשמיעה. אם תוצאות בדיקה עצמית לירידה בשמיעה מצביעות על בעיה, כדאי לפנות לרופא. איתור מקור הבעיה יביא לפיתרון מיטבי.

אובדן שמיעה עלול להתבטא בחוסר שמיעה של צלילים מסוימים, דוגמת דיבור של פעוטות וילדים או ציוץ של ציפורים, או באי יכולת לשמוע צלילים של אותיות דוגמת ש, צ, ס, ז. מרבית הספרות, פרט לאחד וארבע, מכילות אותיות שורקות, ולכן נוצרת בעיה לשמוע מספרים באופן מדויק. ככל שהירידה בשמיעה עמוקה יותר, כך גדל הקושי לנהל שיחה בסביבה רועשת הממסכת את קולות הדוברים.
כדי לאמת חשד לירידה בשמיעה ניתן לערוך מבחן עצמי, או לפסוח עליו ולפנות לרופא אף-אוזן-
גרון
לשם אבחון מקצועי. הרופא יבדוק את השמיעה, יקבע אם אובדן השמיעה נובע ממקור הולכתי או ממקור עצבי וימליץ על טיפול מתאים.
בדיקת שמיעה שגרתית מומלצת לאנשים החשופים לרעש במקום עבודתם, לנוטלים תרופות שעלולות לגרום לאובדן שמיעה ולילדים, בטרם יתחילו את לימודיהם בבית הספר היסודי.

בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מירידה בשמיעה?

ניתן לבצע בדיקה עצמית בעזרת האתר של חברת אוניטרון הקנדית (ההנחיות באנגלית), או בעזרת תוכנה שפיתחה חברה זו (מכונה uHear), אשר ניתנת להורדה למכשיר אייפון. לשם ביצוע הבדיקה תזדקקו לאוזניות חיצוניות או לאוזניות כפתור.
גם מענה למספר שאלות יכול לסייע בקבלת ההחלטה לפנות לייעוץ מקצועי.
  • האם אתם מתקשים לשמוע את הנאמר בשיחת טלפון?
  • האם במהלך שיחה בחדר סגור, כאשר יותר מאדם אחד מדבר, אתם חשים קושי בקליטת הנאמר?
  • האם אנשים אחרים מתלוננים על עוצמת הקול בה אתם מאזינים לטלוויזיה או למוסיקה?
  • האם אתם מתאמצים כדי לשמוע מה אומר בן שיחכם?
  • האם קורה שאתם לא שומעים את פעמון הדלת או את צלצול הטלפון?
  • האם אתם חשים מבולבלים בנוגע לכיוון ממנו מגיע הצליל?
  • האם אתם מבקשים בקביעות מאנשים לחזור על דבריהם?
  • האם אתם מתקשים לקלוט קולות של ילדים ונשים?
  • האם אתם עובדים בסביבה רועשת דרך קבע או לעיתים מזומנות?
  • האם לפעמים אתם שומעים צלילים הנשמעים כזמזום, שריקה, או צלצול?
  • האם מישהו קרוב אמר לכם
    שחלה
    אצלכם ירידה בשמיעה?
 
במידה שעניתם בחיוב על מרבית השאלות, זה הזמן לפנות לרופא להמשך ברור.

מה בודק הרופא?

הרופא יברר מהם הסימפטומים המופיעים אצל המטופל, לרבות האם קיים סימפטום של
כאב
, ומתי הייתה הפעם הראשונה שהוא שם לב לכך שיש לו בעיה בשמיעה. כאשר מדובר ברופא המשפחה הוא יכול להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא אף-אוזן-גרון.
בהמשך יבדוק הרופא את שתי האוזניים באמצעות מכשיר המכונה אוטוסקופ או אוריסקופ. המכשיר מצוייד באמצעי תאורה ובזכוכית מגדלת, או כאשר מדובר במכשור חדש במצלמה. אלו מאפשרים לו לראות ביתר פרוט את המתרחש בתוך האוזן. בעזרת המכשיר הוא יבחן אם יש
הפרשה
מהאוזן, קרע בעור התוף, חסימה הנגרמת על ידי נוזלים או גוף זר, ואם עור התוף נפוח או בולט, דבר המצביע על הימצאות נוזלים באוזן הפנימית.
מספר בדיקות עשויות לסייע לאבחון ולקביעת הטיפול. בדיקות השמיעה כוללות בדיקה אודיומטרית, מבחן רין, מבחן וובר ובדיקת ABR. כמו כן יתכן שימוש בבדיקת
היענות
אקוסטית ובבדיקת
טומוגרפיה ממוחשבת
(CT).
בדיקת שמיעה בעזרת אוטוסקופ
הרופא יבדוק את שתי האוזניים באמצעות מכשיר המכונה אוטוסקופ או אוריסקופ

בדיקת שמיעה

ניתן להסתייע בבדיקות שמיעה כדי להעריך את מידת אובדן השמיעה וכדי לקבוע אם מקור אובדן השמיעה בפגם הולכתי או לחילופין עצבי. פגם הולכתי גורם לפגם בהולכת הקול מהאוזן החיצונית אל הפנימית, בעוד שפגם תפישתי נובע מבעיה בשבלול שבאוזן הפנימית, בעצב השמיעה או במרכז השמיעה שבמוח. במקרים מסוימים פגם תפישתי הוא מולד, או שנובע ממחלת מנייר, או עקב חשיפה ממושכת לרעש. הוא שכיח יותר בקרב קשישים.
כאשר הירידה בשמיעה נובעת מפגם הולכתי שמקורו בהצטברות של
שעוות אוזן
, או
דלקת
אוזניים, ניתן לרפא את מקור הבעיה ולהשיב את השמיעה לתקנה.

בדיקה אודיומטרית

בדיקה אודיומטרית נועדה לבדוק אם קיים אובדן שמיעה, מהי דרגת החומרה שלה והאם היא מתרחשת באוזן אחת או בשתיים. במהלך הבדיקה משמיעים לאדם המרכיב אוזניות צלילים שונים בעוצמות שונות. הוא מזהה אותם באמצעות לחיצה על כפתור או הרמת יד.
חלק אחר של הבדיקה כולל השמעת מילים הנאמרות בעוצמות קול שונות והנבדק מתבקש לחזור עליהן.

מבחן רין

מדובר בבדיקת שמיעה המתבצעת על ידי שימוש בקולן, שהוא מכשיר מתכתי דמוי מזלג בעל שתי שיניים המייצרות תנודות צליליות. תחילה מוחזק הקולן באוויר בקרבת האוזן והבודק מקיש עליו לקבלת צליל. בהמשך מניחים את הבסיס של הקולן על עצם המסטואיד הממוקמת מאחורי האוזן ושוב מקישים עליו לקבלת צליל.
באופן רגיל, האוזן קולטת צלילים דרך תעלת השמע החיצונית ודרך האוזן התיכונה טוב יותר מאשר דרך
הגולגולת
. אם הצליל הנשמע מהקולן חזק יותר כאשר הוא מוחזק בצמוד לעצם המסטואיד, הפגיעה בשמיעה נובעת מפגם בהולכת הקול מהאוזן החיצונית אל האוזן הפנימית, ועלולה להצביע על בעיה בתעלת האוזן החיצונית או באוזן התיכונה.

מבחן וובר

בבדיקת שמיעה זו מניחים את הקולן במרכז המצח. אדם ללא בעיות שמיעה ישמע את הצליל במידה שווה בשתי האוזניים. אם קיימת באוזן מסוימת פגיעה בהולכת הקול מהאוזן החיצונית לאוזן הפנימית, הקול יישמע חזק יותר באוזן זו. כמו מבחן רין, גם מבחן זה מאפשר לקבוע אם הירידה בשמיעה היא הולכתית, תפישתית, או שילוב של שניהם.
במצבים מסוימים הקולן עלול להטעות. למשל כאשר שילוב של מספר סיבות גורם לירידה בשמיעה או במצב שאדם חירש לחלוטין באוזן אחת ובעל שמיעה טובה באוזן השנייה.
יד מחזיקה מכשיר אוטוסקופ
בדיקת שמיעה שגרתית מומלצת לאנשים החשופים
לרעש במקום עבודתם
 

בדיקת ABR

הבדיקה בוחנת את יכולת ההולכה של מסרים קוליים מעצב השמיעה שבאוזן הפנימית לגזע המוח. היא נותנת תשובה לשאלה אם יש או אין ירידה בשמיעה, כתלות בתפקוד עצב השמיעה. בדיקה זו אינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק.
מקובל לבצע את הבדיקה בקרב תינוקות בני חודשיים, כאשר מתעורר חשד לליקוי שמיעתי עקב סיבוכים
בלידה
, פגות או מומים מולדים. במהלכה מצמידים אלקטרודות לראש התינוק ונבדקת התגובה לגירוי השמיעתי.

בדיקת היענות אקוסטית - טימפנומטריה

זו אינה בדיקת שמיעה אלא בדיקה הבוחנת את תקינות האוזן התיכונה. היא מבוצעת באמצעות מכשיר המכונה טימפנומטר. במהלכה מודדים את תנודתיות עור התוף בתגובה ללחצי אוויר שונים המופעלים על תעלת האוזן. במצב תקין, בתגובה לשינוי לחץ האוויר, נע עור התוף בקלות. בהיעדר תנודתיות ראויה של עור התוף, מצביע הדבר על בעיה, למשל נוכחות נוזלים באוזן.
במהלך הבדיקה מוחדרת לתעלת השמע שבאוזן החיצונית צינורית דקה עם חיישן, אשר אוטמת את הקצה החיצוני של התעלה. באמצעות הצינורית גורם הטימפנומטר לשינוי בלחץ האוויר המופעל על עור התוף. תנודת עור התוף הנובעת מכך נמדדת ונרשמת על גבי גרף המכונה טימפנוגרם.
אם עוצמת התנודה שונה מהמצופה, יכול הדבר להצביע על בעייתיות באוזן התיכונה, שגורמת לכך שלעור התוף יש קושי לנוד, למשל עקב נוכחות נוזלים בחלל האוזן התיכונה.

בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

בדיקת CT היא שיטת הדמיה של
רקמות
ואיברים המבוססת על העברת קרני רנטגן דרך הגוף, באמצעות סורק ממוחשב. הנתונים המתקבלים מועברים למחשב שמייצר על בסיסם את ההדמיה. במידה שעולה חשש לירידה בתפקוד עצב השמיעה מבצעים בדיקה זו במטרה לבחון את תקינות המבנה הפנימי של האוזן.

מתי מכשיר שמיעה הוא פיתרון?

לאובדן שמיעה מהסוג העצבי אין טיפול רפואי דוגמת מתן תרופות. הפתרון המקובל הוא שימוש במכשיר שמיעה. יש לזכור שמכשיר השמיעה אינו מחזיר את השמיעה לקדמותה אולם הוא משפר באופן ניכר את יכולת השמיעה ואת איכות חייו של המשתמש.
בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית בתחום מכשירי השמיעה ומגוון המכשירים המוצע התרחב מאוד. כיום ניתן להתאים לכול מטופל מכשיר התואם את מצבו מבחינת חומרת אובדן השמיעה, המבנה הפיסי של האוזן והדרישות הקוסמטיות.
את ההתאמה של מכשיר השמיעה למטופל מבצע איש מקצוע המכונה אודיולוג, קלינאי תקשורת בהשכלתו.
 

שתל בשבלול

ניתן לטפל באובדן שמיעה גם על ידי ניתוח שבמהלכו מחדירים שתל לשבלול האוזן. שתלים אלו מתאימים רק לאנשים בעלי ירידת שמיעה חמורה, שמכשירי השמיעה אינם עוזרים להם. מבוגרים, עיוורים, או בעלי מוגבלויות אחרות התלויים ביכולת השמיעה וסובלים מליקוי חמור בה, עשויים להפיק תועלת מרובה משתל בשבלול. שתל שבלול כלול בסל הבריאות.
השתל מורכב מחלק חיצוני המהווה מעבד דיבור, ומחלק פנימי (גוף השתל) הממוקם בשבלול והוא מכיל אלקטרודות. מעבד הדיבור ממיר צלילים סביבתיים לאותות חשמליים שמועברים אל גוף שתל בשבלול. עצב השמיעה קולט את האותות החשמליים ומעביר אותם למוח לשם פענוחם לצלילים.
לפני ניתוח השתל על המועמד לעבור בדיקת התאמה בבית החולים בו הוא מתעתד לעבור את
ההשתלה
. בבדיקה זו מעריכים את התאמתו ואת סיכויי ההצלחה של הניתוח. מספר שבועות לאחר ביצוע ניתוח ההשתלה מופעל השתל.