30 מרץ 2017 ג' ניסן תשע"ז

מגזין שמיעה

תאריך:  20.05.2010 

ליקויי שמיעה בקרב תינוקות וילדים

השמיעה הכרחית להתפתחות הדיבור והשפה של הילד. גילוי מוקדם של ליקוי שמיעתי מעלה את הסיכוי למנוע פגמים התפתחותיים הנוגעים לכך. ליקוי שמיעה עלול להיווצר בכל שלב בהתפתחות הילד אם כי לעיתים הוא מולד.
העובר שומע החל מהשליש האחרון של
ההריון
ולאחר לידתו שמיעתו טובה לפחות כמו זו של מבוגר. התינוק מגיב לקולות הסביבה, מזהה את הקול של הוריו או של האנשים הקרובים לו ובהמשך גם מחקה צלילים שהוא שומע. הוא מגיב בבהלה, על ידי מצמוץ, לקולות בעוצמה גבוהה.
ילדים בעלי ליקוי שמיעה אינם מפתחים כנדרש את כישורי השפה והדיבור, או ששפתם ודיבורם משובשים. גילוי מוקדם של ליקוי שמיעתי מאפשר שיקום השמיעה, באופן שהילד יוכל לפתח את כישורי הדיבור והשפה אשר חיוניים עבור ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית.
ככל שמאבחנים את הליקוי בגיל צעיר יותר כך עולה הסיכוי לצמצום הנזק ההתפתחותי. ניתן להתאים מכשירי שמיעה לפעוטות כבר בגיל 3 חודשים ולעיתים מומלץ לשלב את הילד במסגרת מיוחדת המותאמת לו.
הבדיקות המשמשות להערכת השמיעה של יילודים ותינוקות (או של ילדים קטנים שאינם משתפים עדיין פעולה) הן בדיקת הדים קוכליאריים, (OAE) ובדיקת "ברה" (A.B.R).
מדובר בבדיקות שאינן מצריכות שיתוף פעולה מצד הנבדק.
קיימות גם בדיקות התנהגותיות להערכת השמיעה של ילדים, למשל Free field audiometry. זו בדיקה הבוחנת את סף שמיעת הדיבור ללא אוזניות. במהלכה שני בודקים מדברים אל הילד ממספר כיוונים, על מנת לבחון כיצד הוא מגיב לגירויים קוליים.
ניתן לבצע בדיקת שמיעה מלאה הכוללת אודיאומטריה, סף שמיעת דיבור (S.R.T) ודיסקרימינציה (יכולת להבחין במילים), החל מהגיל בו הילד משתף פעולה, בדרך כלל מגיל שלוש - חמש שנים.

בדיקות סינון שמיעה בקרב ילודים (הדים קוכליאריים)

החל מחודש ינואר 2010 בדיקת סינון השמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) היא בדיקת חובה בכל בתי היולדות בישראל. הבדיקה מתבצעת ביום הראשון ללידת הילוד, במידת האפשר בזמן השינה.
במהלך הבדיקה מניחים אוזניה קטנה מאוד בפתח אוזנו של התינוק ובאמצעותה משמיעים צלילים עדינים. במצב של שמיעה תקינה מוחזר הד למיקרופון המחובר לאוזנייה, וזה מודד את עוצמתו. כאשר ההד חלש מאד, או אינו קיים, מתעורר חשד לליקוי בשמיעה. מדובר בבדיקה קצרה ולא פולשנית אשר אינה כרוכה בגרימת חוסר נוחות לתינוק.
במידה שאין כלל הד, מתבצעת בדיקה נוספת ביום השני לשהייה בבית היולדות. גם אם תוצאות הבדיקה מעידות לכאורה על בעיה, עדיין לא ניתן להסיק מכך שהילד סובל מאובדן שמיעה. במקרה זה תידרשנה בדיקות נוספות, דוגמת בדיקת ABR, על מנת לנסות לאבחן את הסיבה לתוצאות המחשידות של בדיקת הסינון.
רופאה בודקת תינוק
שיגרת בדיקות השמיעה הנהוגה בישראל מצליחה לאתר ליקויי שמיעה רבים והודות לה ניתן להתחיל
בטיפול מוקדם.

בדיקת ABR

הבדיקה בוחנת את יכולת ההולכה של מסרים קוליים מעצב השמיעה שבאוזן הפנימית לגזע המוח. היא נותנת תשובה לשאלה אם יש או אין ירידה בשמיעה, כתלות בתפקוד עצב השמיעה. בדיקה זו אינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק.
מקובל לבצע את הבדיקה בקרב תינוקות בני חודשיים, כאשר מתעורר חשד לליקוי שמיעתי עקב סיבוכים
בלידה
, פגות או מומים מולדים. במהלכה מצמידים אלקטרודות לראש התינוק ונבדקת התגובה לגירוי השמיעתי.

בדיקות שמיעה במסגרת המעקב אחר ההתפתחות

במסגרת המעקב אחר התפתחות התינוק מתבצעות מספר בדיקות שמיעה. בגיל 6 שבועות נבדקת תגובת התינוק לרעש פתאומי ובגיל 3 חודשים מתבצעת בדיקה נוספת על ידי השמעת צלילים בצידי הראש. כאן נבדק אם התינוק מזיז את ראשו לכיוון מקור הצליל.
בגיל 7-9 חודשים מתבצעת בדיקת שמיעה התנהגותית. מדובר בבדיקה הדורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק. התינוק יושב על ברכי ההורה ומושמעים לו צלילים בעוצמות שונות (נמדדות בדציבלים). בבדיקה עוקבים אחר התגובות של הילד, דוגמת הפנייה של הראש לכיוון מקור הצליל.
כאשר הילד אינו משתף פעולה, או שיש צורך בקבלת מידע מדויק יותר לגבי שמיעתו, מבצעים בדיקת שמיעה שאינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק, דוגמת בדיקת ABR.
במקרים רבים מקורו של ליקוי השמיעה בדלקת אוזניים או עקב ייצור יתר של
שעוות אוזן
.
בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי מבצעים שוב בדיקת שמיעה ובדיקה של התפתחות השפה.
בחלק מהערים בישראל מתבצעות בדיקות שמיעה לילדים בכיתה א' או ב'.
שיגרת בדיקות השמיעה הנהוגה בישראל מצליחה לאתר ליקויי שמיעה רבים והודות לה ניתן להתחיל בטיפול מוקדם.
ילדים בעלי ליקוי מקבלים מכשיר שמיעה מהסוג שמאחורי האוזן, הן בשל היותו יציב יותר והן בשל העובדה שהאוזן שלהם גדלה עם הגיל. מסמך קווים מנחים שהוציאה עמותת מיח"א (עמותה המפעילה מרכז רב תחומי עבור ילדים עם לקות שמיעה) מנחה את האודיולוג כיצד להתאים מכשיר שמיעה לתינוק או לילד.

מתי לחשוד בקיום בעיית שמיעה?

בכל גיל ישנם סימנים בהתנהגות הילד הדורשים תשומת לב.

ילד קטן מחזיק את הראש
בכל גיל ישנם סימנים בהתנהגות הילד הדורשים
תשומת לב.

במהלך השנה הראשונה לחיים

  • כשהתינוק אינו נבהל או מתעורר למשמע רעש בעוצמה גבוהה, או רעש פתאומי.
  • כאשר תינוק שמלאו לו 6 חודשים לא מחפש את מקור הקול של הוריו ואינו מחקה צלילים.
  • כשהילד אינו מגיב כשמתייחסים אליו קולית.
  • אם תינוק בן שנה לא מנסה לומר מילים דוגמת אבא או אימא.
 

סביב גיל שנתיים

  • הילד אינו משתמש בקולו.
  • הילד אינו חוזר על מילים פשוטות, או אינו מחבר משפטים קצרים בני שתיים-שלוש מילים, או שאינו מראה התקדמות בהבנת מילים ובשימוש בהן.
  • כאשר דיבורו של הפעוט אינו מובן, או שאינו מגיב בעת שמדברים אליו בקול רגיל.
 

סביב גיל 3

  • הילד אינו מבין הוראות פשוטות.
 

מגיל 4 ומעלה

  • כאשר מדברים אל הילד הוא מבקש לעיתים לחזור על הדברים.
  • הילד עונה לעיתים על שאלות באופן שאינו קשור לתוכנן.
  • הילד מבקש להגביר את הקול בטלוויזיה או ברדיו.
  • דיבורו של הילד מפותח פחות מזה של ילדים בני גילו.
  • נראה שהילד אינו מקשיב בבית או בבית הספר.
  • הילד סובל מדלקות אוזניים תכופות.
  • הילד נוהג לדבר בקול רם.
 
אם אתם מזהים אחד או יותר מהסימפטומים רצוי שהילד יעבור בדיקת שמיעה.

גורמים לאובדן שמיעה

אבדן השמיעה יכול להיות מולד, להתפתח בסמוך ללידה, או להופיע בשלב מאוחר יותר בתקופת הילדות או הבגרות. הסימפטומים של אבדן שמיעה משתנים כתלות בגורם להם. חלק מהנפגעים חווים אבדן שמיעה פתאומי עמוק כתוצאה מזיהום נגיפי, או עקב פגיעת ראש או אוזניים.

ליקוי שמיעה על רקע
גנטי

אצל 30% מהתינוקות והילדים שליקוי השמיעה אצלם מולד, או שהתפתח בגיל מוקדם, הליקוי הוא על רקע גנטי. ליקוי זה מועבר על ידי גן פגום של הורה אחד או כיוון שלשני ההורים גנים פגומים. בכשני שליש מהמקרים הללו ליקוי השמיעה יהא הבעיה היחידה אולם בכשליש מהמקרים הוא חלק מתסמונת רחבה יותר.

ליקוי שמיעה על רקע סביבתי

ליקוי שמיעה שאינו גנטי נגרם כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של האוזן במהלך ההריון, או לאחר
הלידה
. הסיבות לכך כוללות:
  • חשיפה של האם, במהלך ההריון, לנגיפים שונים דוגמת CMV (ציטומגלווירוס) או
    אדמת
    .
  • נטילה של תרופות מסוימות או סמים במהלך ההריון.
  • צהבת
    ממושכת (עם ערך בילירובין גבוה) של הילוד.
  • פגים שנולדו במשקל הנמוך מ- 1.5 ק"ג.
  • דלקת
    קרום המוח של הילוד
  • ליקוי במבנה האוזן של הילוד.