27 מאי 2017 ב' סיון תשע"ז

מגזין שמיעה

תאריך:  23.05.2010 

בוחרים מכשיר שמיעה

כאשר מסתבר שהפיתרון לשמיעה לקויה הוא מכשיר שמיעה, יש לפנות לאודיולוג. האודיולוג הוא קלינאי תקשורת בהכשרתו ותפקידו להתאים למטופל את מכשיר השמיעה המתאים לו ביותר. מכשיר השמיעה אינו מחזיר את השמיעה למצב מושלם, מדובר בפיתרון מיטבי למצב נתון.
מספר שיקולים מנחים את האודיולוג בהתאמת מכשיר. למשל דרגת החומרה של הירידה בשמיעה, אורח חייו של המטופל, קרי, האם המטופל עובד ופעיל חברתית או שהוא פנסיונר אשר זקוק למכשיר לשם תקשורת עם בני משפחה קרובים ומעגל חברים מצומצם יותר.
אף מבנה האוזן חשוב, כי לא כל מכשיר מתאים לאוזניים קטנות, וכמובן גם יכולת ההפעלה של המשתמש. ראייה לקויה או היעדר רגישות באצבעות יקשו על הפעלת מכשיר קטן. מחיר המכשיר מהווה שיקול במלאכת ההתאמה, מאחר שלא בכל מקרה יש צורך במכשיר המתקדם ביותר שעלותו יכולה להאמיר ללא הענקת ערך מוסף למטופל.

סינון רעשים ויכולת מיקוד

מכשיר שמיעה הוא אביזר חשמלי המופעל באמצעות סוללה. הוא מורכב ממיקרופון שקולט את הקול, מגבר להגברת הקול ורמקול המעביר את הקול לתוך האוזן.
מגוון מכשירי השמיעה הוא רחב ביותר. חלק מהמכשירים קטנים ומוצנעים בתוך תעלת האוזן או מאחורי האוזן וחלקם בולט יותר. מרבית המכשירים המוצעים כיום הם דיגיטליים, כאלו המאפשרים לתכנת את מכשיר השמיעה באופן שיתאים באופן מיטבי לסביבות שונות של פעילות, החל מסביבה שקטה מאד ועד למקום סואן ורועש.
המכשירים המתקדמים מאפשרים סינון רעשי רקע וכך הם משפרים את איכות הצליל הנשמע בשיחה. המכשירים הדיגיטליים הם בעלי יכולת מיקוד אוטומטית אשר מסייעת למשתמש להתרכז במקורו של קול מסוים, ואילו קולות אחרים, בדרך כלל רחוקים יותר, יוגברו פחות.
לצורך הגברת השמיעה ושיפור איכותה ניתן לחבר חלק ממכשירי השמיעה למערכות FM . הדבר מתבצע על ידי שידור ישיר של הקולות הרצויים לאוזן המשתמש. מערכות אלו יעילות במיוחד עבור אלו הנדרשים להשתתף בפגישות מרובות משתתפים או עבור לימוד בכיתה. מכשירים מסוימים מתחברים למערכת תקשורת העושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth, שהיא טכנולוגיה לשידור אלחוטי.

מאחורי האוזן או בתוך האוזן

מכשירי השמיעה מתחלקים לכאלו המותקנים מאחורי האוזן (BTE) וכאלו שבתוך האוזן
(ITE/ITC/CIC).

מכשירי שמיעה מאחורי האוזן (BTE)

הרכיבים של המכשיר ממוקמים בתוך קופסה זעירה המולבשת מאחורי אפרכסת האוזן. אוזניה שקופה המותאמת אישית לכל משתמש מתחברת למכשיר וממלאת את אפרכסת האוזן. בעבר היתה נטייה להשתמש במכשירים קטנים ומוצנעים בתוך האוזן, אולם ב- 10 השנים האחרונות גוברת המגמה להשתמש במכשירים המותקנים מאחורי האוזן.

יתרונות

  • מכשירים אלו מסוגלים להגביר את עוצמת הקול טוב יותר בהשוואה למכשירים קטנים יותר.
  • חלק מהמכשירים מצוידים ב- 2 מיקרופונים. אלו מאפשרים להתמקד בקולות המגיעים מאזור מוגדר, פעם מהסביבה הקרובה ופעם מהמרוחקת יותר. יש לכך יתרון בולט בסביבה רועשת.
  • הם אמינים יותר וסטטיסטית זקוקים לפחות תיקונים בהשוואה למכשירים אחרים. אף לסוללות שלהם אורך חיים ארוך בהשוואה למכשירים שבתוך האוזן.
 

חסרונות

במידה שהמכשיר אינו מותאם כיאות, או שיש הצטברות של
שעוות אוזן
, ייתכן סימפטום של צפצופים באוזן.

למי מתאים

  • המכשירים מתאימים לטווח רחב של ליקויי שמיעה, כולל מצב של אבדן שמיעה חמור.
  • לאנשים הלוקים בהפרשת יתר מהאוזן (באוזן אחת או בשתיהן).
  • לילדים, כיוון שאצלם מבנה האוזן משתנה עם גדילתם.
 

מכשירים מאחורי האוזן בהתאמה פתוחה

במכשירים אלו, בדומה למכשירים שמאחורי האוזן, ממוקמים הרכיבים בקופסית קשיחה המורכבת מאחורי אפרכסת האוזן. הם נבדלים משאר המכשירים המותקנים מאחורי האוזן בכך שהאוזנייה אינה ממלאת את אפרכסת האוזן, והיא מחוברת לצינורית אשר מוכנסת לתוך תעלת האוזן. דבר זה מאפשר לתעלת האוזן להישאר פתוחה.
היתרון המרכזי של אוזניות מסוג זה הוא שהצליל הנקלט באוזן נשמע טבעי יותר. המכשירים הללו מתאימים לאנשים בעלי ירידת שמיעה הנובעת מהגיל (פרסביאקוזיס) או כתוצאה מחשיפה לרעש. הם אינם מתאימים לאנשים הסובלים מבעיות שמיעה קשות.

מכשירי שמיעה בתוך האוזן (ITE)

מכשירים מסוג זה יושבים בתוך תעלת האוזן החיצונית. הם מיועדים לאובדן שמיעה בדרגות שונות, לרבות דרגה חמורה. המכשירים הממוקמים עמוק בתעלת האוזן, שהם המכשירים הקטנים ביותר, מכונים CIC ואילו המכשירים הגדולים יותר, בהם חלק מהמכשיר יושב בתעלת האוזן וחלק באפרכסת (בולטים במידה זו או אחרת) מכונים ITC.

מכשירי ITC

מכשירים מסוג ITC יותר קלים לתפעול מאשר מכשירים המוכנסים עמוק לתעלת האוזן. הפעלתם מתבצעת באמצעות תא בקרה קטן שמחובר למכשיר או שנמצא בתוך המכשיר. לאנשים המתקשים בתפעול המכשיר מוצע מכשיר בעל הפעלה אוטומטית.

חסרונות

  • אינם מתאימים לבעלי לקות שמיעה חמורה.
  • המכשירים בולטים יותר מאשר מכשירי השמיעה הממוקמים מאחורי האוזן.
  • במקרים של הפרשת שעווה מרובה ידרשו תיקונים רבים.
 

מכשירים הממוקמים עמוק בתוך תעלת האוזן (CIC)

מדובר במכשירים קטנים מהאחרים ופחות נגלים לעין בהשוואה לשאר המכשירים הממוקמים בתוך האוזן. ניתן להתאים אותם לאנשים שתעלת האוזן שלהם גדולה דיה כדי להכילם. הם אינם מומלצים עבור אנשים בעלי ליקוי שמיעה חמור.

יתרון

המכשיר נסתר מעיני המתבונן. השיקול העיקרי לרכישתו הוא שיקול הנובע ממניעים אסתטיים.

חסרונות

  • לא ניתן לכוון את עוצמת השמע.
  • זהו המכשיר הרגיש ביותר לשעוות אוזן וללחות ולכן זקוק לתיקונים מרובים. אורך חיו קצר יותר מזה של מכשירים אחרים.
  • אינו מתאים לבעלי ליקוי שמיעה חמור.
  • אינו מתאים לבעלי אוזניים קטנות.
  • דורש תחזוקה. לסוללה שלו אורך חיים קצר (5-7 ימים).
 

מכשירי גוף

המכשיר בנוי מקופסית המכילה מיקרופון שמוצמדת לבגד באמצעות תופסן, או מונחת בכיס הבגד. היא מחוברת לאוזניה אשר נמצאת באפרכסת האוזן ומעבירה אליה את הקולות הנקלטים מהסביבה. למכשיר עוצמה גבוהה במיוחד ולכן הוא מתאים לאנשים בעלי אובדן שמיעה בדרגה חמורה.

מכשירי שמיעה המבוססים על הולכת עצם

מכשירים מסוג זה מומלצים עבור אנשים בעלי בעיית שמיעה הולכתית, או עבור אנשים שאינם מסוגלים להרכיב מכשיר שמיעה רגיל. הצליל הנקלט על ידי המכשיר מוגבר והופך בסופו של דבר לתנודה מכנית.
הרכיב אשר גורם לתנודות מוצמד באמצעות סרט או ידיות של משקפי שמיעה לעצם המסטואיד שממוקמת מאחורי האוזן. התנודות עוברות דרך עצם המסטואיד לשבלול שבאוזן הפנימית ואז מומרות בדרך הטבעית לצלילים.

מכשירי שמיעה חד פעמיים

קיימים גם מכשירי שמיעה חד פעמיים. הם מיועדים לשימוש במהלך פרק זמן שאינו עולה על 10 שבועות ועשויים להתאים לאנשים בעלי ליקוי שמיעה מתון עד בינוני.

בעיות המתלוות להרכבת מכשיר שמיעה

עם תחילת השימוש במכשיר השמיעה נחשף המשתמש לקולות רבים שאותם הוא כבר הספיק לשכוח. הקולות והצלילים נשמעים לו חזקים במיוחד. מספר שבועות ידרשו לשם הסתגלות למצב החדש.
במכשירים ישנים יותר תיתכן גם בעיה של שמיעת צפצופים, שעה שבמכשירים החדשים תופעה זו אינה קיימת. לעיתים מתעורר קושי בתפעול המכשיר או בהסתגלות אליו ולכן יש לבקש תקופת ניסיון.
לאנשים בגילאים מתקדמים לא מומלץ להשתמש במכשירי השמיעה הקטנים ביותר כיוון שאצל רבים מהם הראייה לקויה, הרגישות באצבעות יורדת וחלקם אף לוקה במחלת פרקינסון. תופעות אלו מקשות על תפעול המכשירים הקטנים.

מהו אורך החיים של מכשיר שמיעה?

המלצת משרד הבריאות היא להחליף מכשיר שמיעה אחת ל- 3 שנים. יחד עם זאת ההמלצות של החברות המובילות מדברות על 5 שנים. מכשירי השמיעה הנמכרים כיום הנם בעלי אמינות גבוהה יותר מאלו ששווקו לפני 10 שנים או יותר.

עלות המכשיר והשתתפות הקופה

עלותו של מכשיר שמיעה אינה זניחה. חברי מכבי שירותי בריאות זכאים להחזר בשיעור משמעותי. חברי מגן זהב זכאים להחזר של 3800 ₪.

חברת אודיופון

חברת אודיופון שמחבר מאמר זה נמנה על מנהליה, היא אחת החברות הגדולות והוותיקות בתחום מכשירי השמיעה בישראל. לחברה מודעות חברתית גבוהה והיא חרתה על דגלה את הערך של סיוע לנזקקים. החברה דואגת לכך שאלו לא יישארו ללא מכשיר שמיעה ואף מציעה להם תיקונים ואביזרים נלווים ללא תשלום.
אודיופון משווקת מגוון רחב של מכשירי שמיעה מתוצרת שתי חברות מהמובילות בעולם, GN ReSound מדנמרק וחברת Starkey Laboratories מארה"ב. המגוון הרחב מאפשר לתת פתרון ייחודי לכל מטופל.
צוות האודיולוגים של אודיופון מתעדכן באופן שוטף בכול החידושים בתחום ומשתתף דרך קבע בהשתלמויות מקצועיות הנערכות על ידי יצרני הציוד. אודיופון מעבירה השתלמויות תקופתיות לאודיולוגים העובדים בקופות החולים ובמיח"א, בהן מעבירים נציגיה את הידע שהם צברו.
לחברה מעבדת ייצור ושירות מהמשוכללות בארץ, הנעזרת במערכות מחשוב מתוחכמות לשם איתור תקלות. דבר זה מאפשר מתן שירות מהיר ויעיל.
לאתר אודיופון >> (יפתח בדפדפן נפרד)