24 ספטמבר 2017 ד' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  30.05.2010  באדיבות ה 

סרטן ריאות

(Lung cancer)

הטיפול בסרטן הראות

טיפול בסרטן ריאות יכול להתבצע באמצעות ניתוח, קרינה וטיפול כימותרפי, בנפרד או במשולב. הטיפול מתוכנן תוך התחשבות בגורמים כמו מצב הבריאות הכללי של החולה, סוג הגידול וגודלו, כיצד נראים תאי הגידול תחת מיקרוסקופ והאם התפשט אל מחוץ לריאה.

ניתוח

במקרים בהם אובחן סרטן ריאות מטיפוס שאינו של תאים קטנים, שטרם התפשט, יתכן שניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:
  • כריתת אונה (lobectomy) – הסרת אונה של הריאה (ניתן לנשום באופן תקין גם באמצעות ריאה אחת).
  • כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה.
  • כריתת יתד (wedge resection) – במידה שתפקוד הריאות אינו תקין, יוסר רק חלק קטן מהריאה. ניתוח זה אינו שכיח.
 
במידה שהחולה סבל מקשיי נשימה לפני הניתוח הוא עלול לסבול מקוצר נשימה גם לאחר הניתוח. בדיקות נשימה המודדות את מידת תפקודן של הריאות מסייעות לרופאים להחליט אם הניתוח הוא הטיפול המתאים והטוב ביותר למקרה הנדון. לעתים ישולב הניתוח עם טיפול בקרינה או כימותרפיה.
ברוב המקרים בהם אובחן סרטן ראות מטיפוס של תאים קטנים, לא יבוצע ניתוח. הסיבה לכך היא שקיים סיכוי משמעותי שהגידול התפשט כבר לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה בשילוב עם טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

במהלך טיפול זה נעשה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את תאי הסרטן, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים רגילים. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל במכון קרינה של בית חולים. אופי הטיפול משתנה על פי המקרה. מחזורי הטיפול נמשכים בין שבוע אחד למספר שבועות.
בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים והוא מקומי, הטיפול בקרינה יהיה הטיפול העיקרי. הדבר נכון בעיקר כאשר בלתי אפשרי להסיר את הגידול בניתוח.
בסרטן ריאות מסוג של תאים קטנים, במידה שהסרטן לא התפשט מעבר לחזה, יינתן טיפול בקרינה במהלך טיפול כימותרפי או לאחריו, על מנת לשפר את תוצאות הטיפול. חולים בסרטן ריאות מסוג של תאים קטנים שהגיבו היטב לכימותרפיה, יקבלו טיפול בקרינה לראש, על מנת להקטין את הסיכון להתפשטות הסרטן לאזור זה.
הטיפול בקרינה יכול גם להועיל בהקלת סימפטומים של כאב.
בדרך כלל יינתן הטיפול בקרינה באמצעות קרן מייננת הנשלחת לכיוון החזה והריאות ממכשיר קרינה חיצוני. במקרים בהם הגידול חוסם את אחד הסמפונות וגורם לקריסת הריאה, יעשה שימוש בקרינה פנימית, הנקראת קרינה תוך-סמפונית (endobronchial radiotherapy) או ברכיתרפיה (brachytherapy). במקרים מסוימים תשולב ברכיתרפיה עם קרינה חיצונית.
הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כמו בחילה, הקאות, שלשולים ועייפות. הקרינה עלולה לגרום לסימפטומים דמויי שפעת, או לכאב בחזה. תופעות לוואי אלו יכולות להיות קלות או חמורות, בהתאם לעוצמת הטיפול, וחלקן עלולות להיות ארוכות-טווח.

כימותרפיה

בטיפול כימותרפי נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטו-טוקסיות) לשם השמדת תאים סרטניים.
בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים, עשויה כימותרפיה להקטין את מימדי הגידול. מטרת הטיפול היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.
לאחרונה ניתן טיפול כימותרפי בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים, לפני ניתוח וטיפול בקרינה, על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול. טיפול כזה נקרא טיפול קדם-משלים, או טיפול כימותרפי ראשוני, או neo-adjuvant chemotherapy. לעתים יינתן טיפול כימותרפי גם לאחר ניתוח, כדי לצמצם את הסיכון להישנות הסרטן.
בסרטן ראות מסוג של תאים קטנים, כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. במקרים רבים מאפשר טיפול זה תוחלת חיים ארוכה יותר, תוך שליטה טובה יותר בסימפטומים. כימותרפיה יכולה להינתן כטיפול יחיד, או במשולב עם טיפול בקרינה, לפני מתן טיפול בקרינה, או במקביל.
כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי. תרופות כימותרפיות שונות תגרומנה לתופעות לוואי שונות. חלק מהחולים עשויים לחוות רק תופעות לוואי מעטות. תופעות לוואי אופייניות כוללות בחילה, נשירת שיער, שטפי דם או דימום, סיכון מוגבר לדלקות וירידה זמנית בספירת הדם (הירידה בספירת הדם תלויה בסוג הכימותרפיה ובמינונה).
ירידה בספירת הדם עלולה להוביל לאנמיה. בעת קבלת תרופות כימותרפיות יש צורך בבדיקות שגרתיות של ספירת דם, על מנת לבחון את תפקודו התקין של מח העצם. במידת הצורך יינתן עירויי דם או טיפול אנטיביוטי על מנת לטפל בדלקת.

טיפול בלייזר

סרטן הריאות עלול לגרום לקוצר נשימה עקב חסימת קנה הנשימה, או חסימה של אחד הסמפונות הראשיים אשר מוביל אוויר מקנה הנשימה אל הריאות. במידה שהחסימה נגרמת כתוצאה מגידול הנמצא בקנה, ניתן להקל על המצב באמצעות טיפול בלייזר בו צורבים את הגידול ומסלקים אותו מהקנה. הטיפול אינו משמיד את הגידול לחלוטין.
הטיפול מבוצע תחת הרדמה כללית ואינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. במידה שאין סיבוכים, ניתן לשוב הביתה עוד ביום הטיפול, או למחרת. אם נגרם זיהום בריאה מעבר לנקודת החסימה שטופלה בלייזר, יתכן שיהיה צורך בטיפול אנטיביוטי ופיזיותרפי.
במידה שהחסימה בקנה נשנית, ניתן לחזור על הטיפול. במקרים מסוימים יינתן גם טיפול בקרינה חיצונית או פנימית, על מנת להאריך את ההקלה שמספק הטיפול בלייזר.

טיפולים חדשים

לאחרונה נבדקות תרופות חדשות לטיפול בסרטן הריאות, המונעות את חלוקת התאים הממאירים (tangeted therapy). קבלת תרופות אלו, כגון gefitimib ו- erlotimib כרוכה בתופעות לוואי דוגמת שלשול ופריחה, אך לא בתופעות הלוואי הקלאסיות המיוחסות לטיפול כימותרפי.

סימפטומים חדשים

במהלך המחלה עלולים להופיע סימפטומים חדשים דוגמת קוצר נשימה. סימפטומים אלו יכולים להיגרם בשל התפשטות הסרטן לאיברים אחרים בגוף, או בשל הפרשה של הורמונים על ידי תאי הריאה, המפרים את האיזון הכימי בגוף. חשוב לדווח בהקדם לרופא המטפל על כל הופעה של סימפטום חדש, על מנת לקבל טיפול מתאים ולברר את מקורו.

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים לאיתור דרכים חדשות לטיפול בסרטן הריאות נערכים כל העת, כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה. לעתים מוצע טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול, השלכותיו ומשמעויותיו - היתרונות מול הסיכונים והחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת בקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של חולים לזכות בטיפול טוב יותר בעתיד.
כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.
כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.
בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.