24 מאי 2017 כ"ח אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.10.2010  באדיבות ה 

טיפול הורמונאלי חליפי

(Hormone Replacement Therapy, HRT)

מבוא

מטרתו של טיפול הורמונאלי חליפי לספק את הורמוני המין הנשיים,
אסטרוגן
ופרוגסטרון, שרמתם בגוף יורדת בגיל המעבר. כל עוד האישה פורייה, משתחררת מהשחלה בתהליך
הביוץ
ביצית
אחת מדי חודש. בגיל המעבר פוסק תהליך הביוץ ובעקבותיו גם
המחזור החודשי
.

מה עושה אסטרוגן

ההורמון אסטרוגן אחראי לשחרור הביצית מהשחלה. יש לו גם תפקיד חשוב בשמירה על צפיפות עצמות הגוף, בוויסות טמפרטורת הגוף ובשמירה על לחות תקינה בנרתיק. בתקופת המעבר, במקביל להפסקת הביוץ, הולכת ודועכת רמתו של
האסטרוגן
בדם. דעיכה זו היא שגורמת למכלול התופעות שמאפיינות את
גיל המעבר
, כגון:
  • גלי
    חום
    .
  • יובש בנרתיק.
  • ירידה בחשק המיני.
  • שינויים במצב הרוח.
  • דליפת שתן
    במאמץ (לדוגמה, בעקבות עיטוש או
    שיעול
    ).
  • הזעת לילה.
  • דלדול עצמות שעלול לגרום לאוסטאופורוזיס.
 
מרבית הסימפטומים חולפים ללא כל טיפול תוך שנתיים עד חמש שנים, אולם היובש בנרתיק עלול להחמיר אם לא יטופל במועד. הסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס גובר עם עליית הגיל.

פרוגסטרון

ההורמון פרוגסטרון אחראי להכנת
הרחם
לקליטת
הריון
ומסייע בהגנת רירית הרחם, המכונה אנדומטריום. הירידה ברמת
הפרוגסטרון
היא פחות משמעותית בהשוואה למשמעות הדעיכה ברמת האסטרוגן, אולם עלולה להגביר את הסיכון ללקות בסרטן של רירית הרחם. מסיבה זו אמצעים לטיפול הורמונאלי חליפי יכילו בדרך כלל שילוב של אסטרוגן עם פרוגסטרון.
נשים שעברו ניתוח לכריתת
רחם
אינם זקוקות לקבלת פרוגסטרון ולכן תטופלנה באסטרוגן בלבד.

יתרונות וחסרונות של טיפול הורמונלי חליפי

היתרון הגדול ביותר שמציע טיפול זה הוא הקלה ושליטה בסימפטומים שאופייניים לגיל המעבר, ועל ידי כך, שיפור באיכות חייה של האישה. כמו כן טיפול הורמונלי חליפי עשוי להקטין את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולסרטן המעי הגס והחלחולת. חשוב להדגיש כי טיפול הורמונלי חליפי אינו מומלץ לאורך זמן כאמצעי מניעתי לאוסטיאופורוזיס, מאחר שקיימות תרופות אחרות בעלות תופעות לוואי וסיכונים פחותים.
טיפול הורמונלי חליפי עלול להגדיל מעט את הסיכון ללקות בסרטן השד,
סרטן
רירית הרחם, סרטן השחלות ושבץ. יחד עם זאת נציין שהדעה הרווחת כיום בקרב מומחים גורסת שיעילותו של טיפול קצר טווח, שאינו עולה על חמש שנים, עולה פי כמה על הסיכונים הכרוכים בו. טיפול ממושך, לתקופה שעולה על עשר שנים, עלול לגרום לסיכונים מסוימים לבריאות המטופלת ולכן יש לשקול כל מקרה כזה לגופו.
יחד עם זאת, ממצאיו של מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב- American Journal of Epidemiology מעלים כי טיפול הורמונאלי חליפי בהווה דווקא תרם לירידה של כ- 36% בסיכון ללקות בסרטן פולשני במעי הגס. כמו כן נמצא קשר הפוך בין משך הטיפול למידת הסיכון: דהיינו, ככל שמשך הטיפול עלה (בין 5 ל- 15 שנים), חלה ירידה במידת הסיכון. טיפול מעבר ל- 15 שנים היה חסר השפעה נוספת. טיפול הורמונלי חליפי שניתן בעבר לא הפחית את מידת הסיכון.
המחקר נערך בשנים 1995-2006, וכלל למעלה מ- 55,000 נשים בתקופת גיל המעבר, או לאחריו, ללא עבר של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת (רקטום). ממצאי המחקר מתייחסים לטיפול באסטרוגן בלבד ולטיפול הורמונלי חליפי משולב של אסטרוגן עם פרוגסטין.

למי מתאים טיפול הורמונלי חליפי

הטיפול מתאים לכל אישה מיד עם הופעת הסימפטומים הראשונים של גיל המעבר.
חלק מהנשים חוות את הסימפטומים האופייניים לגיל המעבר טרם הפסקה מוחלטת של המחזור החודשי, מאחר שרמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות כאשר מספר הביציות שנותרו בשחלות קטן מתחת לסף מסוים. גם במקרים אלו ניתן לטפל באמצעות טיפול הורמונאלי חליפי.
כאשר מדובר בנשים מתחת לגיל ארבעים, או אם המחזור החודשי הופך בלתי סדיר מאד ומאופיין בדימומים חריגים, חשוב לערוך ברור מקיף לסיבת התופעות טרם החלטה על נטילת טיפול הורמונאלי חליפי. הסיבה לכך היא שתופעות אלו עלולות להיגרם גם עקב
פעילות יתר של בלוטת התריס
(היפר-תירואידיזם) או עקב סרטן
בצוואר הרחם
.
טיפול הורמונאלי חליפי אינו מתאים עבור:
  • נשים בעלות עבר רפואי של סרטן השד, סרטן השחלות, או סרטן רירית הרחם.
  • נשים שסבלו מעבר מקרישי דם או מתסחיפים.
  • נשים שסובלות ממחלת לב או שלקו בשבץ.
  • נשים שסובלות מיתר לחץ דם שאינו מטופל ומווסת ( יש לווסת את לחץ הדם לפני תחילת הטיפול).
  • נשים שסובלות ממחלת
    כבד
    .
  • נשים הרות.
 
במקרים הללו ניתן להקל על הסימפטומים באמצעים תרופתיים אחרים.