17 ינואר 2017 י"ט טבת תשע"ז
תאריך:  08.07.2010 

בדיקות סקר רפואיות – למה לי?

אריאל אשל, M.Sc

בדיקות הסקר מהוות כלי יעיל לאבחון מחלות או סיכון להתרחשות מחלה. איתור מוקדם של מחלה מאפשר במקרים רבים לשנות את מהלכה. חברי מכבי הרשומים לאתר ה'און ליין' זוכים לתזכורת ממוחשבת הנוגעת לבדיקת סקר של רמות שומנים בדם.
רבים מאיתנו נמנעים מעריכת בדיקות סקר, המכונות גם בדיקות שגרה, מתוך עצלות, הזנחה ולעיתים עקב חרדה מהתוצאות. מדובר בטעות שעלולה להיות גורלית. בדיקות הסקר מהוות כלי יעיל לאבחון מחלות או סיכון להתרחשות מחלה. ככול שמחלה מסוימת מתגלה מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לריפויה.

רפואה מונעת ובדיקות הסקר

רפואה מונעת הוא כינוי למספר כלים, לרבות בדיקות סקר, שבעזרתם ניתן מחד להפחית את הסיכון לתחלואה ומאידך לשפר את איכות החיים. השימוש בכלי הרפואה המונעת פירושו לקחת שליטה על בריאותכם. הכלי הראשון של הרפואה המונעת הוא שורת המלצות שיש בהן כדי להפחית את החשיפה לגורמי סיכון למחלות שונות שאנחנו מועדים להן, ולעיתים כלל לא מודעים לכך.
מדובר על המלצות הנוגעות לשעות השינה, עישון, צריכת אלכוהול, תזונה, יציבה במצבי עבודה ופנאי ופעילות גופנית. אימוץ ההמלצות ונקיטת אמצעי מנע מקטינה את גורמי הסיכון למחלות לב, כלי דם וסרטן ב- 50 עד 80 אחוז. לעיתים קרובות מידיי אנו מוכנים לנקוט בצעדי מנע רק לאחר אבחון מקרי או יזום של מצב רפואי המהווה
גורם סיכון
.
מבחנות לאחסון דם הנבדק
הבעיה של מרביתנו עם בדיקות הסקר היא הזיכרון, ההדחקה או העצלות.
הכלי השני של הרפואה המונעת הן בדיקות הסקר. בדיקות סקר נבדלות מבדיקות אבחנתיות שאנו מתבקשים לעבור כאשר אנו חולים, או כאשר הרופא חושד במצב כלשהו ומחפש כלים שיסייעו לו באבחון. בדיקות הסקר הן בדיקות תקופתיות שנועדו לאתר ולזהות מידת סיכון להיווצרות בעיה רפואית, כאשר בחלק מהמקרים תוצאותיהן מעידות על בעיה ועל צורך באבחון. לחילופין, בדיקת סקר יכולה לשלול סיכון.
בדיקות הסקר כוללות למשל בדיקות גנטיות, לחץ דם, פרופיל שומנים בדם, משטח צוואר
רחם
לנשים, ממוגרפיה של השד,
דם סמוי
בצואה ואחרות. ההמלצות לביצוע בדיקות סקר ותדירותן, משתנות על פי מספר משתנים אישיים, לרבות גיל, מין, והשתייכות לקבוצת סיכון זו או אחרת, לעיתים מסיבות גנטיות.
ראוי לזכור שבדיקות הסקר מסוגלות לאתר סמנים למחלות לפני הופעת סימפטומים מחשידים. מאחר שאיתור מוקדם של מחלה, או של סיכון לחלות, הוא לפעמים מפתח להצלת חיים, חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות סקר במועדים המומלצים. איתור מוקדם של מחלה מאפשר במקרים רבים לשנות את מהלכה.

עד כמה אמינה התוצאה של בדיקת הסקר?

תוצאותיהן של בדיקות הסקר הן בעלות אמינות מאד גבוהה. פרשנות התוצאות נשענת בדרך כלל על נוסחאות הלוקחות בחשבון יחד עם תוצאת הבדיקה, שורה של משתנים אישיים המאפיינים את הנבדק. אך טבעי הדבר שפרשנות של אותה תוצאה לגבי נבדק בן 65, מעשן, תהייה שונה מזו לגבי נבדקת בת 20, שאינה מעשנת ובהריון.
אף ערכי תוצאה שונים המתקבלים לגבי שני נבדקים בעלי אותם מאפיינים, יניבו מסקנות ופרשנות שונה. ההמלצות לשני נבדקים בעלי נתונים אישיים דומים, שבדיקת ה-
BMI
(יחס משקל גובה) נתנה לאחד תוצאה של 22 (תקינה) ואילו לשני 29 (השמנת יתר) תהיינה כמובן שונות.

הסטטיסטיקה בשירות הרפואה

פרשנות של תוצאות בדיקות רפואיות, הן אבחנתיות והן בדיקות סקר, מתבססת פעמים רבות, במידה זו או אחרת, על סטטיסטיקה ועל תורת ההסתברות. לשם המחשה ניקח בדיקת דם פשוטה הסופרת את הכדוריות האדומות (בדיקה אבחנתית). התוצאה היא מספר כדוריות דם אדומות בנפח מוגדר של נוזל דם. אנו מפרשים מספר מסוים של כדוריות אדומות כעדות למצב תקין ואילו מספר אחר למצב מחלתי. השאלה היא מה מידת התקפות של פרשנות זו.
קביעת הטווח התקין והטווח הלא תקין התבססה על תצפיות רבות בדגימות דם שונות. מאלו עלה שמרבית הנבדקים שערכי הבדיקה שלהם נפלו בטווח מסוים, אכן היו חולים במחלות אלו או אחרות, בשעה שנבדקים שערכי הבדיקה שלהם נפלו בטווח שיוגדר כתקין לא היו חולים. כלומר, בוצע כאן קישור סטטיסטי בין תוצאת בדיקה ובין מצבו של הנבדק, שעל פיו נקבע סולם פרשנות.
מידת התקפות של הסולם נקבעת על פי שיעור החריגים, היינו, אלו שלגביהם הפרשנות של תוצאות הבדיקה לא הייתה נכונה. למשל, היו בריאים לחלוטין למרות שעל פי סולם הפרשנות נטען שהיו חולים.
בבדיקות סקר, כמו במקרה של בדיקת הדם, על בסיס תצפיות רבות, נקבע הקשר הסטטיסטי בין המשתנה הנבדק, נניח לחץ דם, ושורת משתנים כמו גיל, מין, מעשן או לא ואחרים, לבין היות הנבדק חולה במחלה מסוימת, או בעל סיכון לחלות בה. כלומר, בדיקת סקר מסוגלת לחזות בהסתברות טובה את הסיכון של הנבדק לחלות במחלה, אם לא ישפר או ישנה את אורח חיו.
מדידת לחץ דם למטופל
ראוי לזכור שבדיקות הסקר מסוגלות לאתר סמנים למחלות לפני הופעת סימפטומים מחשידים.

העצלות ושירות הייעוץ של מכבי

הבעיה של מרביתנו עם בדיקות הסקר היא הזיכרון, העצלות, או ההדחקה, ופחות החרדה ממקרה שיתגלו בבדיקת סקר ממצאים מחשידים. מעטים מידי באמת מנהלים יומן הנוגע לבדיקות סקר, לחיסונים, לתזונה או לפעילות גופנית.
כדי לעודד אנשים לבצע בדיקות סקר וחיסונים, יצרה מכבי שורת שירותים עבור חבריה. חברים הרשומים לאתר ה'און ליין' זוכים לתזכורת ממוחשבת הנוגעת לבדיקת סקר של רמות שומנים בדם ובעתיד הקרוב יקבלו תזכורות נוספות הנובעות מהפרופיל הרפואי שלהם. שירות זה אותו תכנן ד"ר גיא זיידנמן מתבסס על הנתונים המופיעים בתיקו הרפואי של החבר.
בדיקת הסקר לרמות שומנים בדם היא בדיקת דם חשובה ביותר. נוכחותם של מספר חומרים שומניים בדם, כולסטרול וטריגליצרידים, מעל לרמה התקינה, מהווה סיכון בריאותי שעלול להוביל בעיקר למחלות לב וכלי דם.
מכבי אף מפעילה שירות תזכורות טלפוני יזום עבור חבריה, שלפי נתוניהם האישיים עליהם לבצע בדיקת דם סמוי בצואה. לאחר פנייה טלפונית וקבלת הסכמת החבר, נשלחת אליו הביתה ערכת בדיקה בצירוף הוראות לביצוע עצמי במיקום הנוח לו.

מה מומלץ למי?

גילאי 20-39

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) פעם אחת. כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם גילאי 20-29 - אחת לחמש שנים. אחר כך אחת ל- 3 שנים. בעלי
גורמי סיכון
למחלות לב – אחת לשנה.
פרופיל שומנים בדם גברים מגיל 35 - אחת ל- 5 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, או בעלי רקע משפחתי של
היפרליפידמיה
– אחת לשנה.
בדיקת דם להמוגלובין לאיתור
אנמיה
נשים, לאחר כול
הריון
.
 
משטח צוואר רחם נשים, אחת לשנה, עד לקבלת שלוש בדיקות תקינות. אחר כך אחת לשלוש שנים.  

גילאי 40-65

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) אחת לחמש שנים כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם גילאי 40-49 - אחת לשנתיים, ואחר כך אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, בני 40 ומעלה – אחת לשנה.
פרופיל שומנים בדם גברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 - אחת ל- 5 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, או בעלי רקע משפחתי של היפרליפידמיה – אחת לשנה.
בדיקת דם להמוגלובין לאיתור אנמיה נשים, לאחר כול הריון.  
משטח צוואר רחם נשים, אחת לשלוש שנים.  
ממוגרפיה של השד נשים מגיל 50, אחת לשנתיים. בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של
סרטן
שד, מחלת שד בעבר, או מטופלות בטיפול הורמונאלי) מגיל 40 ומעלה - אחת לשנה.
צפיפות עצם אנשים בעלי שבר אוסטיאופורוטי, או אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, או בעלי משקל נמוך, או המטופלים בתרופות המעכבות פירוק עצם – גברים, מגיל 55 פעם בשנה. נשים, מגיל 50 אחת לשנתיים. חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם.
דם סמוי בצואה מגיל 50, אחת לשנה.  
קולונוסקופיה אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית) - אחת ל- 5 שנים.  

מעל גיל 65

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) אחת לשנה. כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה.  
פרופיל שומנים בדם אחת לשנה.  
חדות ראיה וחדות שמיעה אחת לשנה.  
משטח צוואר רחם נשים, אחת לשלוש שנים.  
ממוגרפיה של השד נשים, אחת לשנתיים עד גיל 75. בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של סרטן שד, מחלת שד בעבר, או מטופלות בטיפול הורמונאלי) - אחת לשנה.
צפיפות עצם אנשים בעלי שבר אוסטיאופורוטי, או אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, או בעלי משקל נמוך, או המטופלים בתרופות המעכבות פירוק עצם – גברים, פעם בשנה. נשים, אחת לשנתיים. חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם.
דם סמוי בצואה אחת לשנה, עד גיל 75.  
קולונוסקופיה אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית) - אחת ל- 5 שנים.  
סקירה על-קולית של אבי העורקים הבטני גברים, גילאי 65-74 המעשנים או שעישנו בעבר למעלה מ- 100 סיגריות - פעם אחת בלבד.