21 ינואר 2017 כ"ג טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  03.04.2013  באדיבות ה 

יתר לחץ דם

(High blood pressure)

מבוא

לחץ דם

לחץ דם מוגדר כלחץ המופעל על ידי הדם הזורם בעורקים על דופנותיהם. לחץ הדם נמדד בעזרת שני מדדים, לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי ומבוטא במילימטרים של כספית. לחץ דם גבוה הוא כזה העולה על 140/90 מילימטר של כספית, ומשמעותו לחץ סיסטולי של 140 ולחץ דיאסטולי של 90. ערכים של לחץ דם הנעים בין 120/80 ועד 130/85 מוגדרים כתקינים.

הלב, סיסטולי ודיאסטולי

הלב הוא שריר המהווה משאבת דם שפועלת באופן תמידי, לפי כללים מסוימים. הלב מזרים דם דל בחמצן לעבר הריאות, מקום שם ייטען בחמצן, ומקבל מהריאות דם עשיר בחמצן אותו הוא מזרים לרקמות ולתאי הגוף.
לחץ סיסטולי- זהו לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב מתכווץ במטרה להזרים דם לרקמות הגוף. זהו המספר הגבוה מבין שני מספרים שאתם רואים בעת מדידת לחץ דם.
הלחץ הדיאסטולי – הוא לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב נמצא במצב 'מנוחה', בין ההתכווצויות. זהו המספר הנמוך מבין שני מספרים שאתם רואים בעת מדידת לחץ דם.
לחץ הדם תלוי במספר גורמים ובעיקר:
  • בעוצמת הכיווץ של שריר החדר השמאלי של הלב.
  • גמישות כלי הדם העורקיים.
  • נפח הדם בעורקים.
 
כאשר שריר הלב אינו מתפקד כיאות, או כאשר נפח הדם בעורקים נמוך, יורד לחץ הדם וכאשר נפח הדם בעורקים גבוה, עולה לחץ הדם.

הבעייתיות בלחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה מהתקין גורם ללב לעמול קשה יותר כדי להזרים דם ולשואבו. כאשר הוא גבוה לאורך זמן יחלש שריר הלב וכך אף דפנות העורקים. מצב זה יכול להוביל מחד לאי-ספיקת הלב ומאידך להתפוצצות עורק ולשבץ.
ראוי להעיר שמצב בו המספר 'הנמוך' (הלחץ הדיאסטולי) גבוה מהתקין (עולה על 90) הוא המסוכן יותר, כי מעיד שאף במצב 'מנוחה' של שריר הלב, עדיין מופעל לחץ גבוה על דפנות העורקים.
לחץ דם גבוה מהווה
גורם סיכון
עיקרי להתפתחות מחלות לב וכלי דם דוגמת מחלת העורקים הכליליים (
היצרות
של העורקים המובילים דם ללב), שבץ (פגיעה חמורה באספקת הדם למוח) והתקף לב (חסימה של אספקת הדם ללב).
יתר לחץ דם אינו גורם לסימפטומים שיביאו את הסובל ממנו לפנות לסיוע רפואי, ובמקרים רבים הנזקקים לסיוע עקב לחץ דם גבוה מגיעים לטיפול מאוחר מידיי. לפיכך מכונה יתר לחץ דם "הרוצח השקט".
הסיכון לפתח לחץ דם גבוה עולה עם הגיל ואף
סוכרת
ומחלות
כליה
קשורות ללחץ דם גבוה.
בדרך כלל אין סיבה יחידה להתהוות לחץ דם גבוה, וכפי הנראה מכלול גורמים הקשורים לסגנון החיים משפיעים עליו, לרבות תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, משקל יתר וצריכת אלכוהול מוגזמת.
יתר לחץ דם היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. בישראל לוקים בה למעלה ממיליון איש, רבע מהם כלל לא מודעים לכך. עד גיל 60 המחלה שכיחה יותר בקרב גברים ומעל לגיל זה שכיחות המחלה זהה בקרב נשים וגברים

מתי למדוד לחץ דם?

מדידה תקופתית של לחץ הדם, לפחות פעם בשנה עד שנתיים, היא חשובה ביותר. כאשר מישהו מאובחן כבעל לחץ דם גבוה עליו להקפיד במיוחד על ביצוע מעקב תקופתי סדיר אחר לחץ הדם.
  • גילאי 20-39 : אחת לחמש שנים ואחר כך אחת ל- 3 שנים. בעלי
    גורמי סיכון
    למחלות לב – אחת לשנה.
  • גילאי 40-65 : אחת לשנתיים, ואחר כך אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, בני 40 ומעלה – אחת לשנה.
  • מעל גיל 65 : אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לערכי תוצאות הבדיקה.
 

הריון

בעת הריון יש להקפיד על ביצוע בדיקות לחץ דם באופן סדיר, גם אם האישה אינה סובלת מיתר לחץ דם. מעקב שכזה מפחית את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם העלול להוביל לרעלת הריון.