23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  08.07.2010  באדיבות ה 

עודף שומנים בדם: היפרכולסטרולמיה, היפרטריגליצרידמיה, דיסליפידמיה

(Hypertriglyceridemia , Hypercholesterolemia , Dyslipidemia )

אבחון של היפרכולסטרולמיה והיפרטריגליצרידמיה

ניתן למדוד את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בעזרת בדיקת דם פשוטה. על מנת שמזון לא ישפיע על תוצאות הבדיקה יש לצום לפחות 12 שעות לפני ביצועה.
בבדיקה נמנית הרמה הכללית של הכולסטרול (ה-LDL ביחד עם ה-HDL) וכן רמת כולסטרול ה-HDL ורמת כולסטרול ה-LDL בנפרד.
רמה תקינה של הכולסטרול הכללי מוגדרת כנמוכה מ- 220 מיליגרם כולסטרול בדציליטר דם. רמת כולסטרול הגבוהה מ- 250-280 מיליגרם בדציליטר נחשבת לגבוהה.
רמה תקינה של כולסטרול ה-LDL מוגדרת כנמוכה מ 160 מיליגרם כולסטרול בדציליטר דם. מומלץ שבעלי
גורמי סיכון
למחלת לב כלילית יקפידו על כך שרמתו לא תעלה על 130 מיליגרם בדציליטר, ועל חולי לב לשאוף להגיע לערכים של 70 – 80 מיליגרם בדציליטר.
הרמה המומלצת של כולסטרול HDL אצל נשים היא מעל 50 מיליגרם בדציליטר ואצל גברים מעל 40 מיליגרם בדציליטר.
רמה תקינה של טריגליצרידים מוגדרת כנמוכה מ-150 מיליגרם בדציליטר דם.
  • חשוב לעבור בדיקות דם תקופתיות המודדות את רמות הכולסטרול והשומנים.
 
לגברים מגיל 35 שנה ומעלה ולנשים מגיל 45 שנה ומעלה מומלץ לעבור בדיקת דם אחת לחמש שנים.
מומלץ להתחיל את הבדיקות מוקדם יותר, בתדירות של אחת לשנה, כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים דוגמת היסטוריה משפחתית של מחלת לב או רמות שומנים גבוהות בדם.
לאנשים שרמת הכולסטרול או הטריגליצרידים שלהם קרובה לגבול העליון של הרמה התקינה מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה.