הקדמה

שלשול חריף (אקוטי) הוא תופעה שכמעט כל אחד נאלץ לחוות בשלב זה או אחר. המאפיינים של תופעת השלשול הם צואה נוזלית וכיווצים עזים וכואבים בבטן שעלולים להימשך עד מספר ימים. שלשול גורם לביקורים תכופים בשירותים ולכמות הפרשות מוגברת.

שלשול כרוני הוא תופעה הנמשכת זמן רב יותר מאשר שלשול אקוטי ובדרך כלל מדובר על תקופה ארוכה מארבעה שבועות. שלשול כרוני יכול להיות סימן לבעיה כמו מחלת מעי דלקתית או תסמונת המעי הרגיז.

מה גורם לשלשול?

הגורמים השכיחים הם נגיפים (וירוסים), חיידקים, טפילים, תופעת לוואי לנטילת תרופות והפרעות שונות במערכת העיכול. במקרים רבים כלל לא מאובחנת הסיבה.

מה קורה בעת שלשול?

באופן תקין, המזון אותו אנו אוכלים ומעכלים נמצא במצב נוזלי במשך רוב תהליך העיכול. שאריות מזון שלא נספגו לגוף מהמעי הדק מגיעות למעי הגס, מקום שם רוב הנוזלים נספגים ונותרת הצואה המתקבלת במצב חצי מוצק.

במצב של שלשול המזון והנוזלים אותם אנו צורכים עוברים במהירות רבה את המעי. התוצאה היא שהנוזלים אינם נספגים כראוי ויש הפרשה נוזלית. בנוסף לכך עלולה להתפתח דלקת או זיהום של דופן המעי אשר פוגעת בספיגת הנוזלים דרכו. שלשול עלול לגרום לאיבוד כמויות משמעותיות של מים ומלחים.

האם ליטול תרופה לעצירת השלשול?

במרבית המקרים התשובה לשאלה זו היא שלילית. חשוב לזכור שהשלשול הוא דרכו של הגוף להתמודד עם זיהום ונטילת תרופה לעצירת השלשול עלולה לפגוע בקצב ההיפטרות מהזיהום וההחלמה של הגוף. אף אנטיביוטיקה אינה נחוצה במרבית המקרים, למעט במקרה של זיהום חיידקי. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא לפני נטילת תרופה לעצירת שלשול.

מתי לפנות לעזרה רפואית?

רוב מקרי השלשול חולפים מעצמם ללא טיפול. יש לפנות לרופא במקרים בהם השלשול נמשך תקופה ארוכה, במקרה של התייבשות או הפרשה דמית.

כמה זה נפוץ?

שלשול הוא מצב מאוד נפוץ בייחוד בקרב ילדים. ילדים ותינוקות סובלים משלשול בממוצע פעמיים או שלוש בשנה.

סימפטומים

    • עלייה בתדירות היציאות.
    • הפרשה נוזלית ורכה.
    • כאבים וכיווצים בבטן.
    • עלייה בחום הגוף.
    • דם בצואה.
    • תחושת נפיחות.

זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים או טפילים עלולים לגרום לדימום בצואה ועלייה בחום בגוף. במקרים של זיהום, בחילה והקאה מקדימים לעתים את הופעת השלשול.

מתי לפנות לרופא?

מבוגרים צריכים לפנות לרופא במקרים הבאים:

    • השלשול נמשך מעל 3 ימים.
    • התייבשות המתבטאת בצימאון מוגבר, פה ועור יבשים, מיעוט שתן או אי נתינת שתן כלל, חולשה חמורה, סחרחורת, שתן כהה.
    • כאבים חמורים בבטן או בפי הטבעת.
    • צואה מעורבת בדם או כהה מהרגיל.
    • חום גבוה מ- °39 צלסיוס.

אצל ילדים, במיוחד בגילאים צעירים, שלשול עלול להוביל במהירות להתייבשות. יש לפנות לרופא אם השלשול של הילד לא משתפר תוך 24 שעות או במקרים הבאים:

    • התינוק לא הרטיב את החיתול ב- 3 השעות האחרונות.
    • חום גוף מעל °39 צלסיוס.
    • צואה שחורה או מעורבת בדם.
    • הילד ישנוני ורדום ואינו מגיב כרגיל.
    • עיניים, לחיים או בטן שקועה.
    • ירידה באלסטיות (גמישות) של העור המתבטאת בכך שלאחר צביטה של העור הוא אינו חוזר במהירות למצבו הקודם.

גורמים

במקרים רבים לא מאובחנת כלל הסיבה לשלשול.

גורמים שכיחים לשלשול

    • נגיפים (וירוסים)- הנגיפים הנפוצים הגורמים לשלשול הם: CMV (ציטומגלווירוס), נגיף ההפטיטיס ונגיף הרוטה (Rotavirus) שהוא הגורם הנפוץ ביותר לשלשול חריף אצל ילדים (מדובר בשלשול נגיפי מדבק המתפשט במהירות).
    • חיידקים וטפילים - מזון או מים מזוהמים עלולים להעביר חיידקים וטפילים שונים. טפילים כגון ג'יארדיה למביה (Giardia lamblia) וקריפטוספורידיום (cryptosporidium) עלולים לגרום לשלשול. בין זני החיידקים הגורמים לשלשול בשכיחות גבוהה ניתן למנות סלמונלה (salmonella), קמפילובקטר (campylobacter),שיגלה (shigella) וקולי (Escherichia coli).
      שלשול הנגרם על ידי חיידקים ונגיפים נפוץ מאוד בקרב מטיילים במדינות מתפתחות ומכונה גם "שלשול מטיילים" (traveler's diarrhea).
    • תרופות- תרופות רבות עלולות לגרום לשלשול כתופעת לוואי. התרופות הנפוצות ביותר הגורמות לשלשול הן תרופות אנטיביוטיות. אנטיביוטיקה מחסלת את אוכלוסיית החיידקים 'הרעה' שגרמה למחלה אך פוגעת גם באוכלוסיית החיידקים 'הטובה' שבמעי. חיסול החיידקים 'הטובים' שבמעי מערערת את האיזון התקין של החיידקים בגוף. הפרעה זו עלולה לעיתים להוביל לזיהום בחיידק מעיים בשם קלוסטרידום (Clostridium).

סיבות אחרות

    • קושי לעכל לאקטוז - לאקטוז הוא סוכר הנמצא בחלב ובמוצרי חלב. חוסר יכולת לעכל לאקטוז היא אחת הסיבות הנפוצות לשלשול אצל הלוקים בקושי זה.
    • קושי לעכל פרוקטוז - פרוקטוז הוא סוכר הנמצא בפירות רבים. הקושי לעכלו גורם לשלשול בעיקר אצל ילדים.
    • ממתיקים מלאכותיים - סורביטול ומניטול הם ממתיקים מלאכותיים הנמצאים במוצרי מזון רבים נטולי סוכר, דוגמת מסטיקים ומשקאות קלים. צריכת ממתיקים מלאכותיים בכמות גדולה עלולה לגרום לשלשול.
    • ניתוחים - ניתוחים מסוימים, כמו ניתוח להסרת הטחול או ניתוחי בטן אחרים, עלולים להביא לשלשולים בתכיפות מוגברת.
    • הפרעות שונות במערכת העיכול- שלשול כרוני עלול לנבוע ממחלות כמו מחלת קרוהן (Crohn's disease), קוליטיס כיבי (ulcerative colitis), צליאק (celiac) ותסמונת המעי הרגיז (irritable bowel syndrome).

אבחון

במקרה של שלשול, האבחון והטיפול הרפואי הראשוני יינתן ברוב המקרים על ידי רופא המשפחה. במקרים מסוימים יתכן שתופנו לגסטרואנטרולוג או לרופא מומחה למחלות עיכול.

בדיקת הרופא תכלול שאלות לגבי הסימפטומים ותרופות הניטלות (כולל תרופות ללא מרשם) שחלקן עלול לגרום לשלשול. הרופא עשוי לערוך גם בדיקה גופנית כדי לאתר את מוקד הכאב ולעיתים יש צורך בבדיקה רקטלית. לפי הצורך יציע הרופא בדיקות דם או צואה, כדי לבדוק סימנים לזיהום או בעיות אחרות.

לקראת ביקור אצל הרופא

    • כאשר הביקור אצל הרופא כולל בדיקה יש לשים לב להנחיות הניתנות לקראתה. בעת קביעת התור לרופא מומלץ לשאול אם יש צורך בהכנות מיוחדות כמו צום.
    • מומלץ לרשום את כל הסימפטומים שהופיעו, כולל תופעות שלכאורה לא נראות קשורות לבעיה.
    • מומלץ להכין רשימה הכוללת מידע על שינויים שחלו לאחרונה באורח החיים, כולל נסיעות או טיסות לחו"ל ואירועים יוצאי דופן.
    • מומלץ להכין רשימה של תרופות, ויטמינים ותוספי תזונה אשר אתם משתמשים בהם.
    • לעיתים כדאי להגיע לרופא עם מלווה. מלווה עשוי לזכור מידע שנשכח או לא הובן.
    • מומלץ להכין שאלות שאתם רוצים לשאול את הרופא.

שאלות שכדאי לשאול את הרופא

    • מה הגורם לשלשול והאם יכולות להיות גם סיבות אחרות (לרבות תרופה שנטלתי לאחרונה)?
    • האם יש צורך בבדיקות ואלו?
    • האם השלשול צפוי להיות זמני או כרוני (מתמשך)?
    • מהי דרך הטיפול הטובה ביותר והאם יש חלופות?
    • האם יש הגבלות תזונתיות או אחרות שעלי ליישם

טיפול

מרבית מקרי השלשול חולפים מאליהם, ללא טיפול רפואי, כעבור יום או יומיים.

טיפול ביתי לזירוז ההחלמה

    • שתו הרבה - בעיקר נוזלים צלולים. כיוון שבעת שלשול מאבדים כמויות גדולות של נוזלים חשוב לשמור על מאזן תקין של נוזלים ומלחים בגוף. גופנו זקוק לכמויות מסוימות של מלחים ומינרלים כגון נתרן ואשלגן כדי לקיים תפקודי חיים בסיסיים, לרבות הפעילות החשמלית המסדירה את פעילות הלב. פגיעה במאזן הנוזלים והמינרלים עלולה להוביל לפגיעה בריאותית חמורה.
    • עד להבראה הימנעו ממיצי פירות כמו מיץ שזיפים ומיץ תפוחים משום שהם עלולים להחמיר את השלשול. צמצמו צריכת קפה ואלכוהול. אכילת ג'לי יכולה לעזור.
    • הוסיפו לתזונה בהדרגתיות מזון יבש כמו קרקרים, צנימים ואורז.
    • הימנעו ממוצרי חלב (כולל גלידות), אוכל מתובל מאוד, מזון עשיר בשומן או מטוגן בשמן עמוק. יש להימנע ממזון או משקאות עשירים בסיבים תזונתיים.
    • עם שיפור ההרגשה התחילו לאכול מזון רך, כמו בננות, אורז, תפוחי אדמה מבושלים, טוסט, קרקרים, גזר מבושל, או אף עוף אפוי ללא העור והשומן. ילדים יכולים לאכול בננות, אורז, טוסטים ורסק תפוחים.
    • השתמשו במגבונים לחים (לניגוב הישבן) המכילים חומרי סיכה מרגיעים כדי לא לגרום לגירוי יתר של פי הטבעת.

תרופות נגד שלשול הנמכרות ללא מרשם עשויות להקל על הסימפטומים של השלשול אך לא לזרז את הריפוי. כאשר הזיהומים הגורמים לשלשול הם חיידקים או טפילים, עלולה נטילת תרופות אלו להחריף את הבעיה, משום שהן מונעות את ההפרשה של גורם הזיהום מהגוף. יש להתייעץ עם רופא או רוקח לפני כל שימוש בתרופה נגד שלשול ובמיוחד לגבי מידת התאמתה לילדים.

שלשול עקב זיהום חיידקי

במקרה שהשלשול נגרם בעקבות זיהום חיידקי, תרופת מרשם אנטיביוטית עשויה להקל על הסימפטומים. אנטיביוטיקה לא תועיל במקרה שהשלשול נגרם על ידי זיהום נגיפי (ויראלי).

שלשול הנובע מטיפול תרופתי

במידה שהשלשול נגרם כתוצאה מטיפול תרופתי באנטיביוטיקה, הרופא עשוי לשקול החלפת התרופה בתרופה ממשפחה אחרת.

שלשול הנובע מזיהום נגיפי

שלשול שנגרם על ידי נגיף בדרך כלל חולף מעצמו ללא צורך בטיפול תרופתי. טיפול אנטיביוטי אינו יעיל נגד שלשול שנגרם על ידי נגיף.

מניעה

שלשול נגיפי

ניתן לצמצם באופן ניכר את התפשטות השלשול הנגיפי באמצעות נקיטת צעדים הגייניים פשוטים כמו הקפדה על שטיפת ידיים במים ובסבון או בחומרי חיטוי אחרים המצויים בשווקים (ג'לים למיניהם).

ילדים ובית הספר או הגן

כדאי להימנע משליחת ילד הסובל משלשול לגן או לבית הספר, הן בגלל הסבל שלו והתכיפות והדחיפות בביקור בשירותים, והן מפני שהנגיפים הגורמים לשלשול מתפשטים במהירות במקומות צפופי אוכלוסין.

מזון

    • יש להקפיד על שימוש במוצרי חלב מפוסטרים שנשמרו כנדרש בקירור.
    • יש להגיש את המזון קרוב ככל האפשר למועד בישולו או לאחסנו בקירור מייד לאחר הבישול.
    • עדיף להפשיר מוצרי מזון וחומרי גלם קפואים במקרר ולא בחדר.

שלשול מטיילים

מטיילים במדינות מתפתחות כמו מדינות המזרח הרחוק, דרום אמריקה ואפריקה, נחשפים לסיכון מוגבר לשלשול כתוצאה מתנאים סניטריים לקויים ומזון ומים מזוהמים.

 

כדי לצמצם את את הסיכון:

    • יש לאכול רק מזון שבושל היטב. מומלץ להימנע מאכילת פירות וירקות לא מבושלים, פרט לכאלו שאתם קולפים בעצמכם. ראוי להיזהר ממוצרי חלב שלא פוסטרו ומבשר שלא בושל כראוי.
    • יש לשתות רק משקאות מבקבוקים סגורים באריזתם המקורית, כולל מים, בירה ומשקאות מוגזים. יש להימנע משתיית מים מהברז ומקוביות קרח. מומלץ להשתמש במים מבקבוק סגור באריזתו המקורית גם לצורך צחצוח השיניים.
    • משקאות חמים דוגמת קפה או תה אינם מסוכנים בדרך כלל. ראוי לזכור שקפה ואלכוהול עלולים להחמיר שלשול קיים.
    • מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי שימוש באנטיביוטיקה או ביסמוט סאבסליצילאט באופן מניעתי, לפני יציאה לטיול במדינות מתפתחות.

פעוטות וילדים

הקאה ושלשול עלולים להיגרם בשל נגיפים (וירוסים), חיידקים, טפילים, צריכת מזונות קשים לעיכול (כמו אכילת כמות מופרזת של ממתקים) ואכילת בשר או דגים שלא בושלו כראוי.

הקאה ושלשול עלולים להיות מסוכנים מפני שהם עלולים לגרום להתייבשות. התייבשות מתרחשת כאשר מאבדים כמות גדולה של נוזלים. ילדים צעירים עלולים להתייבש במהירות. הסכנה להתייבשות קיימת בכל גיל כי תחושת הצימאון באה באיחור.

אם ילדכם מקיא או משלשל עליו להחזיר לגופו את הנוזלים והמלחים שאיבד. אם את מניקה, המשיכי לספק לתינוקך חלב אם. חלב אם מספק לתינוק נוזלים ומלחים הנחוצים למניעת התייבשות. הרופא עשוי להמליץ לתת לתינוק תוספת של תמיסה המכילה מלחים למניעת התייבשות (ORS).

אם התינוק ניזון מפורמולה, בזמן שהוא סובל משלשול נסו להחליף את מזון התינוקות לכזה שאינו מכיל לאקטוז. לאקטוז עלול להחמיר שלשול. הרופא עשוי להמליץ על החלפת מזון התינוקות לתמיסת מלחים למשך 12-24 שעות.

עבור פעוטות וילדים קטנים הסובלים משלשול או הקאות השתמשו בתמיסת מלחים (ORS) המכילה את היחס הדרוש בין מלחים, סוכר, אשלגן ומינרלים נוספים הדרושים להחלפת החומרים שאיבד הגוף.

ילדים מעל גיל שנה יכולים לקבל מרק צח, משקאות ממותקים או מיצים צלולים מעורבבים במים למניעת התייבשות. מומלץ להימנע ממתן מים בלבד מפני שהם אינם מכילים כמות מספקת של מלחים ומינרלים הנחוצים למניעת התייבשות.

משקאות תוססים עשירים בסוכר אינם מומלצים גם כן משום שריכוז הסוכר או הממתיקים המלאכותיים עלול להחמיר את הגירוי במערכת העיכול.

במקרה של הקאה מומלץ להמתין כשש שעות לפני שמציעים לילד מזון. מומלץ להציע מזון טחון בכמות קטנה. אין להכריח את הילד לאכול. יתכן שלאחר ההקאות יפחת התיאבון למשך מספר ימים.

במקרה של שלשול או הקאות כדאי להימנע ממזון המכיל כמויות גדולות של סוכר ושומן כמו גלידות, פודינג ומזון מטוגן. מזונות אלו עלולים לגרות את הקיבה ואת מערכת העיכול. יש להימנע ממוצרי חלב במשך שלושה עד שבעה ימים.

הרופא עשוי להמליץ להאכיל את הילד במזון טחון במשך 24 שעות. ניתן לאכול בננות, אורז, רסק תפוחים, טוסט, קרקרים ודגני בוקר ללא תוספת סוכר. במידה שהמצב משתפר, ניתן לאחר 48 שעות להוסיף בהדרגה מזונות. מרבית הילדים יכולים לשוב לתזונה הרגילה שלהם שלושה ימים לאחר שהשלשול חולף.

בדרך כלל התשובה לשאלה זו היא שלילית. במרבית המקרים השלשול אינו נמשך זמן רב. חשוב לזכור שהשלשול הוא דרכו של הגוף להתמודד עם זיהום ומתן תרופה לעצירת השלשול עלול לפגוע בקצב ההיפטרות מהזיהום וההחלמה של הגוף. אף אנטיביוטיקה אינה נחוצה במרבית המקרים, למעט במקרה של זיהום חיידקי. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא לפני מתן תרופה לעצירת שלשול.

סביר להניח שלא יהיה צורך בכך, אלא אם כן מתעורר חשד שהילד עלול להגיע למצב של התייבשות חמורה. במקרה זה יהיה צורך במתן נוזלים באמצעות עירוי תוך ורידי לשם השבה מהירה של הנוזלים שאבדו.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אם הילד מקיא או משלשל וסובל בנוסף מאחד או יותר מהסימנים הבאים:

    • חום.
    • סימנים להתייבשות.
    • מקיא יותר משמונה שעות או בעוצמה רבה.
    • דם בצואה.
    • דם בקיא.
    • אי מתן שתן במשך שמונה שעות.
    • בליעת חומר החשוד כרעיל.
    • סימנים של צוואר תפוס.
    • כאבי בטן יותר משעתיים.

הקאה ושלשול יכולים לנבוע ממזון שקשה לילד לעכל כמו סוכרים, או חיידקים בבשר שלא בושל כראוי. הקפידו על היגיינה של המזון ועל הגבלת אכילה ושתייה של מוצרים עתירי סוכר.

רוב הזיהומים הגורמים לשלשול מקורם בנגיפים (וירוסים) ובחיידקים המגיעים מהצואה. ככול שהדברים נוגעים אליכם רחצו ידיים לאחר כול החלפת חיתול או שימוש בשירותים. ככול שהדברים נוגעים לילדיכם אשר 'מנגבים' בעצמם, חנכו אותם לרחוץ ידיים לאחר כול ביקור בשירותים וכן לא להכניס ידיים לפה במהלך הביקור בשירותים וטרם רחצת הידיים.