09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז

סיבוכים וסיכונים בהריון לפי שליש

שליש שלישי: סיבוכים הקשורים למי השפיר

ירידת מים מוקדמת

ירידת מים משמעה פקיעה של שק
מי השפיר
. ירידת מים מוקדמת מתייחסת לירידת מים שמתרחשת לפני השבוע ה- 37 להריון. כל ירידת מים מוקדמת מחייבת אשפוז והשגחה, בהתאם לשבוע של
ההריון
בו היא התרחשה.
בעקבות ירידת מים מוקדמת חשוב לוודא שלא מתפתח זיהום ברחם האם. מאחר שמי השפיר מגנים על העובר מפני זיהום, ירידת מים שמשמעותה בקיעה של שק מי השפיר, עלולה לאפשר חדירת זיהום לרחם. לצורך כך יבוצע ניטור של
חום
גוף האם, קצב לב העובר, קצב לב האם ודגימות דם. בעקבות ירידת המים, תנועות העובר ברחם יפחתו, מאחר שמיעוט המים מקשה על תנועותיו. בכל חשד להתפתחות זיהום יבוצע זירוז להקדמת
הלידה
.
לאחר השבוע ה- 37 להריון תיתכן ירידת מים ללא התפתחות צירי
לידה
. ירידת מים זו אינה מוגדרת כמוקדמת. רוב הנשים תפתחנה צירים באופן עצמוני תוך 48 שעות מירידת המים. במידה שלא, יתבצע זירוז להשראת לידה.

מיעוט או ריבוי
מי שפיר

בבדיקת אולטרא סאונד ניתן להעריך את כמות מי השפיר ברחם.

מיעוט מי שפיר

כ- %8 מהנשים
בהריון
לוקות במצב של מיעוט מי שפיר. המצב יכול להתרחש בכל זמן של ההריון, אבל נפוץ במיוחד במהלך השליש השלישי. מיעוט מי שפיר עלול לגרום לסיבוכים בכ- %10 מההריונות שנמשכים מעבר לשבוע 41.
לרוב מצביע מצב של מיעוט מי שפיר על פגיעה בעובר או על מצוקת עובר. התופעה עלולה להביא למצבים של הפלה, היפרדות שליה, עיכוב בהתפתחות התוך רחמית של העובר, לידה מוקדמת, מומים בעובר ואף למות העובר.
הגורמים למיעוט מי השפיר כוללים:
  • בעיות וסיבוכים אצל האם ההרה, כגון
    רעלת הריון
    ,
    יתר לחץ דם
    , התייבשות וסוכרת
    הריון
    .
  • הריון שנמשך מעבר לשבוע 41 עלול לגרום לירידה בכמות מי השפיר, בשל תפקוד לקוי של השליה.
  • בעיות בתפקוד השליה אשר גורמות לכך שהשליה אינה מספקת דם ומזון לעובר בהתאם לצרכיו.
  • מומים עובריים כמו בעיות
    כליה
    או בעיות במערכת השתן עלולים לגרום לייצור בלתי מספק של
    שתן
    על ידי העובר, ובעקבות זאת למיעוט מי שפיר.
  • קרע בקרומים העוטפים את שק מי השפיר עלול לגרום לדליפה או טפטוף של מי השפיר, ועקב כך למיעוט בהם.
מי השפיר חיוניים להתפתחותו התקינה של העובר, ובפרט להתפתחות השרירים, הגפיים, הריאות ומערכת העיכול. הסיכון במיעוט מי שפיר תלוי בשלב ההריון. במהלך השליש השני, העובר מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר כדי לסייע לריאותיו להבשיל ולהתפתח. מי השפיר מסייעים בפיתוח שריריו וגפיו של העובר, בכך שהם מאפשרים לו מקום לתנועותיו.
מיעוט מי שפיר במחצית הראשונה של ההריון עלולים לגרום לסיכון מוגבר להפלה, או ללידת עובר מת וכן למומים מולדים בשל דחיסת אברי העובר. במחצית השניה של ההריון, מיעוט מי שפיר עלול לגרום ללידה מוקדמת, או לסיבוכים
בלידה
הכוללים לחץ על חבל הטבור, מים מקוניאליים, או צורך בניתוח קיסרי.
חשוב לציין כי בסיוע טיפול רפואי הולם, רוב הנשים עם מיעוט מי שפיר יילדו תינוקות בריאים.

ריבוי מי שפיר

מצב זה מוגדר כאשר בבדיקת אולטרא סאונד נמצא שיש יותר מדי מי שפיר. %65 מהמקרים של ריבוי מי השפיר נובעים מסיבה שאינה ברורה או ידועה. ברוב המקרים מדובר בריבוי מועט הגורם לסיבוכים מועטים, אם בכלל.
במקרים של ריבוי גדול במי השפיר, יתכנו מספר מצבים בעלי סיכון:
  • היפרדות שליה.
  • פקיעת קרומים מוקדמת, לפני מועד הלידה.
  • צירים מוקדמים ולידה מוקדמת מהצפוי (ברבע מהמקרים).
  • לידה בניתוח קיסרי.
  • דימום רב לאחר הלידה.
  • עלייה בסיכון ללידת ולד מת (4 לאלף לידות, בהשוואה ל-2 מתוך אלף לידות כאשר כמות מי השפיר תקינה).

מצב של ריבוי מי שפיר עלול להצביע על מספר מצבים בעייתיים:
  • נמצא שיש קשר בין ריבוי המים ובין הסיכוי למומים מולדים, הכרוכים בקשיים בבליעה, חסימת מעיים, או בעיות נוירולוגיות.
  • סוכרת הריון
    .
  • בהריון של תאומים
    זהים, יתכן מצב בו אחד העוברים מקבל אספקת דם פחותה משל אחיו בשל שיתוף כלי הדם בשליה. סיבוך כזה מתבטא בריבוי מי שפיר.
 
אם אובחן מצב של ריבוי מי שפיר, חשוב להיות במעקב צמוד אחר התקדמות ההריון. המעקב יכלול מדידות באולטרא סאונד של גדילת העובר והערכת הפרופיל הביו-פיזיקלי של העובר. במידת הצורך, ניתן לטפל באמצעות תרופות בהפחתת ייצור מי השפיר, לשאוב באמצעות דיקור חלק ממי השפיר העודפים, או בהתאם לשבוע ההריון, לגרום ללידה באמצעות זרוז.
מתי לפנות לקבלת טיפול דחוף?