אלרגיה לתרופות

אלרגיה לתרופה מסוימת נובעת מתגובה של מערכת החיסון לחומר חלבוני כלשהו המצוי בה. מערכת החיסון מזהה בשוגג את החומר כאיום ומייצרת בעקבות כך נוגדן מסוג IgE כנגד החלבון המצוי באותה תרופה.

התרופות העיקריות שעלולות לגרום לתגובות אלרגיות כוללות פניצילין (אנטיביוטיקה), אספירין ותרופות ממשפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידיות דוגמת אדויל, נורופן וארטופן (איבופרופן). כן ידועה אלרגיה לחומרי הרדמה ואלחוש ואלרגיה ליוד ולאינסולין.

התגובה האלרגית לתרופה מתרחשת אצל מספר קטן של חולים ומופיעה אצל מי שנחשף בעבר לתרופה המסוימת. התגובה מתפתחת מיידית במהירות, תוך שניות ועד שעה.
הסימפטומים כוללים פריחה בעור המתבטאת בצורת כתמים אדומים, גרד בעור, נפיחות של השפתיים והלוע, קשיי נשימה וצפצופים בנשימה, ירידת לחץ דם, אבדן הכרה ומוות. באחד מתוך 000 10,מקרים של תגובה אלרגית לתרופה יתרחש מצב של שוק אנאפילקטי העלול להסתיים במוות.

מי נמצא בקבוצת סיכון?

• אנשים החולים במחלות כרוניות ועקב כך נוטלים תרופות באופן קבוע וממושך, מגדילים את הסיכון להתפתחות תגובה אלרגית.
• התגובות האלרגיות לתרופות קשות יותר אצל חולי אסתמה מאשר אצל אנשים שאינם חולים במחלה.
• נשים מפתחות יותר אלרגיות לתרופות מאשר גברים.

אלרגיה לפניצילין

הפניצילין הוא המרכיב הפעיל בחלק מהתרופות האנטיביוטיות. כאשר ידועה רגישות לפניצילין יש להימנע משימוש בכל התרופות המשתייכות לקבוצת הפניצילין.
מטופל שחווה בעברו שוק אנאפילקטי כדאי שיבצע מבחן אלרגיה כדי לראות אם התפתחו אצלו נוגדנים לפניצילין. תוצאה שלילית של הבדיקה אמינה ב- 98%.

אנשים רבים מדווחים על רגישות לפניצילין למרות שבפועל רק 2% עד 5% סובלים מהרגישות לתרופה. הרגישות יכולה לנבוע מהמחלה ממנה הם סובלים ולא דווקא מהתרופה. בפועל, אנשים אלו מקבלים תרופות חלופיות לפניצילין שלא תמיד מתאימות וברוב המקרים אף יקרות יותר.

אספירין ונוגדי דלקת לא סטרואידים

אלרגיה לתרופות אלו עלולה לגרום לסימפטומים של נזלת, פריחה על העור, גירוי בעיניים, קוצר נשימה ועד לתגובה של ירידת לחץ דם, אבדן הכרה ומוות. מתן התרופות לאנשים הלוקים במחלות האורטיקריה (חרלת) או בצקת אלרגית (אנגיואדמה) עלול להחמיר את המחלות שלהם או לגרום למחלתם להפך לכרונית.

כאשר מופיעה תגובה אלרגית לאחת מהתרופות הרבות והנפוצות השייכות לקבוצה זו כמו ארטופן, אדקס, נורופן ואדוויל (איבופרופן) יש להימנע מליטול תרופות נוספות מאותה הקבוצה.

יש להדגיש שתרופות דוגמת אקמול, דקסמול (פארצטמול) ואופטלגין (דיפירון) אינן שייכות לקבוצה זו של תרופות.

אין לתת אספירין לסוגיו, כולל אספירין במינון נמוך (100 מ"ג ומטה), לאדם שיש לו אלרגיה לתרופות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידים. בכל מקרה אין לתת אספירין למטופל שמתחת לגיל 16 אלא אם כן יש המלצת רופא מומחה.

אלרגיה לתרופות מאלחשות (חומרי הרדמה)

האלרגיה לתרופות מאלחשות כוללת אלרגיה לחומרי הרדמה מקומיים הנמצאים בשימוש במרפאות השיניים וכן לחומרי הרדמה כלליים.
חומרי ההרדמה המקומיים הנפוצים כוללים לידוקאין ומפיואקאין. נדיר שיש תגובה אלרגית לחומרים אלו. אנשים רבים חווים סימפטומים של חולשה, סחרחורת ודפיקות לב בזמן הטיפול ומשייכים זאת לחומר המרדים. ככל הנראה קשורים הסימפטומים שלהם לחרדה מהטיפול אצל רופא השיניים או נובעים מתופעת לוואי מקומית של החומר המרדים.

אלרגיה לחומרי הרדמה כלליים ובעיקר לחומרים מרפי שרירים קיימת והיא בעייתית בגלל האפשרות להתפתחות תגובה אלרגית מיידית.

האם הרגישות ליוד היא מיתוס

בצילומי רנטגן משתמשים בחומרי ניגוד מסוגים שונים שמרביתם מכילים יוד. היות שאצל חלק מהמצולמים באו לידי ביטוי תופעות לא רצויות, התפתחה בציבור אמונה הנוגעת לרגישות ליוד (כולל אי אכילת דגים).
התברר שהיוד אינו הגורם לתגובות האלרגיות. גם לאנשים הרגישים לחומרי הניגוד מותר למשל להשתמש ביוד לשם טיפול בבעיות בבלוטת התריס.
כמו כן אין קשר בין רגישות ליוד המתפתחת כתוצאה משימוש בחומרי חיטוי לבין רגישות להזרקת חומר ניגוד.