24 ספטמבר 2017 ד' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  12.01.2014 

מחסור בוויטמין D

(Vitamin D Deficiency)

מצבי סיכון הנובעים ממחסור בוויטמין D וגורמי סיכון

פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס

כשחסר ויטמין D לא ניתן להגביר את ספיגת הסידן ממערכת העיכול ולספק את צרכי הגוף. כתוצאה מכך מופרשת כמות גדולה של ההורמון PTH שמביאה לכך שסידן יוצא מהעצמות, במטרה לשמור על רמתו בדם. מצב זה מכונה היפר-פאראתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס) שניוני.
ידוע שמחסור חמור בוויטמין D פוגע בצורה משמעותית בבריאות העצמות, אך רק בתקופה האחרונה התברר שגם מחסור שאינו חמור מגביר את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.

רככת

אצל ילדים ותינוקות שסובלים ממחסור חמור בוויטמין D, מנגנוני הגוף שאחראים על בניית העצמות, אינם מצליחים להשקיע מספיק סידן בעצמות. התוצאה היא מחלה המכונה רככת. אמנם העצמות ממשיכות לגדול, אך בשל המחסור בסידן עצמות הנושאות משקל כמו עצמות הגפיים, הופכות למכופפות.
אצל תינוקות עלולה רככת לגרום לעיכוב בסגירת עצמות הגולגולת ולעיוותים בצלעות. במקרים חמורים, רמות נמוכות של סידן בדם עלולות להוביל להתפרצות של התקפים אפילפטיים. במיוחד בגיל הרך חשוב לכלול בתזונת הפעוט ויטמין D.

אוסטיאומלאציה Osteomalacia

אמנם העצמות אצל אנשים בוגרים אינן גדלות עוד, אך הן עוברות כל הזמן שינויים, פירוק ובנייה מחדש. מחסור בוויטמין D עלול להוביל לאי התחדשות של רקמת העצם תוך איבוד מינרלים ממנה, דבר שמוביל לשברים ולכאבים בעצמות.

חולשת שרירים וכאב

מחסור בוויטמין D עלול לגרום לחולשת שרירים ולכאב, הן אצל ילדים ווהן אצל מבוגרים. הטיפול בוויטמין D מגביר את חוזק השרירים ומפחית את הסיכון לנפילות ולפציעות. מחקרים הראו שמתן ויטמין D לקשישים (אפילו לקשישים סיעודיים), במינון של 800 יחידות בינלאומיות, עם או בלי סידן, מפחית את הסיכון לנפילות בשיעור שבין 50%-72% בהשוואה לבני גילם שקיבלו טיפול דמה.

גורמי סיכון וקבוצות סיכון

עבור רוב האוכלוסייה חשיפה מבוקרת לשמש וצריכת מזונות עשירים בוויטמין D תספיק לשמירת רמות תקינות של ויטמין D בדם. יחד עם זאת קבוצות אוכלוסיה מסוימות תזדקקנה לתוספים, על מנת לקבל את המנה היומית המומלצת של ויטמין D.

תינוקות יונקים

תינוקות הניזונים באופן בלעדי מחלב אם ואינם מקבלים תוספת של ויטמין D נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחסור בוויטמין D. חלב אם מכיל כ-25 יחידות בינלאומיות לליטר, מינון שאינו מספיק עבור פעוטות שתזונתם מורכבת אך ורק מהנקה. ההשלמה חשובה במיוחד עבור תינוקות בעלי עור כהה או כאלו הממעטים להיחשף לשמש. גם תינוקות ופעוטות הניזונים מתחליפי חלב אם וממזונות שאינם מועשרים בוויטמין D עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D.
משרד הבריאות הישראלי, כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ממליץ על מתן תוספת של 400 יחידות ויטמין D3 לכל התינוקות, ללא התייחסות לסוג המזון שהם מקבלים, החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם.
על פי משרד הבריאות אין סכנה של עודף מינון במנה המומלצת, אפילו לילדים הניזונים מתרכובות מזון לתינוקות אשר מכילות ויטמין D.

בעלי עור כהה

בתגובה לחשיפה לקרניים האולטרא סגולות מייצרים אנשים בעלי עור כהה פחות ויטמין D בהשוואה לאנשים בעלי עור בהיר. הדבר נובע מהכמות הרבה של מלנין בעורם. לפיכך עולה הסיכון למחסור בוויטמין D ככל שהעור כהה יותר והאדם חי באזור גיאוגרפי מרוחק מקו המשווה. מחקר שהתפרסם בארה"ב מצא שאצל 42% מהנשים האפרו-אמריקאיות בגילאים 15-49 היו רמות נמוכות של ויטמין D בהשוואה ל-4% בלבד מקרב הנשים הלבנות שהתגוררו באותו אזור גיאוגרפי.

גיל

הן היכולת לייצר ויטמין D בעור כתוצאה מחשיפה לקרינת השמש והן היכולת ליצרו בכליות יורדת עם הגיל. זאת מעבר לעובדה שאנשים מבוגרים נוטים לצאת פחות, וכשהם יוצאים יהיו לבושים היטב לאחר שמרחו קרם הגנה על אזורי העור החשופים. הדבר חוסם את קרני ה-UV ואת ייצורו של ויטמין D.
המחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה הקשישה ואצל חולים סיעודיים עלול להיות בעל השלכות חמורות. מחקרים שנעשו בארה"ב מראים שאצל כ-50% מהקשישים ששברו את עצם הירך היו רמות וויטמין D נמוכות מ-12 נ"ג/מ"ל.

ביגוד המכסה לחלוטין את העור

נשים וגברים הלובשים בגדים וכיסוי ראש כחלק מתרבותם, או בשל אורח חיים דתי, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחסור בוויטמין D. נשים דתיות רבות סובלות מאוסטיאומלאציה.

שימוש במסנני קרינה

מריחת קרם הגנה המכיל מסנני קרינה עם מקדם הגנה הגבוה מ- 8 SPF מקטינה את ייצור הוויטמין D בעור ב-95%.

מחלות מעי וכבד

ציסטיק פיברוזיס ומחלות כבד שכוללות בעיות בזרימה תקינה של מיצי המרה עלולות לפגוע בספיגה נאותה של ויטמין D מהמזון. גם חולים הלוקים במחלת מעיים דלקתית כמו מחלת קרוהן, או אלו שעברו כריתה חלקית של המעי הדק (לרבות ניתוח מעקף בקיבה), נמצאים בסיכון מוגבר לחוסרים תזונתיים רבים, לרבות של ויטמין D. אנשים אלו צריכים לקבל תוספים של ויטמין D.

השמנה

בדרך כלל אצל אנשים בעלי עודף משקל (BMI גדול מ-30) רמות ויטמין D בדם נמוכות. הרמות יורדות ככל שגדל עודף המשקל. אמנם ההשמנה אינה פוגעת ביכולת העור לייצר ויטמין D, אך ככל ששכבת השומן התת-עורי גדולה יותר כך היא אוצרת בתוכה יותר ויטמין D ומקטינה את שחרורו לזרם הדם.
גם כאשר נוטלים תוספים של ויטמין D, רמתו בדם אצל אדם בעל עודף משקל תהיה נמוכה מזו שאצל אדם ללא משקל עודף. הסיבה לכך קשורה כנראה לקליטת כמויות גדולות של ויטמין D לתוך מאגרי השומן של הגוף.

תרופות ממשפחת הקורטיזון

תרופות אלו, הניתנות לעיתים קרובות כטיפול במחלות בהן חלים תהליכים דלקתיים או מחלות אוטו-אימוניות, עלולות להפחית את ספיגת הסידן ולפגוע בייצור ויטמין D בגוף. שימוש ממושך בהן עלול לגרום לאיבוד מסת העצם ולהתפתחות אוסטיאופורוזיס.

תרופות לטיפול באפילפסיה ובכאבים עצביים

התרופות פנוברביטל ופניטואין (משווקת בישראל בשם אפנוטין® ודילנטין®), שמיועדות למנוע ולטפל בהתקפי עוויתות אצל חולי אפילפסיה, או להקל על כאב עצבי (נוירולוגי), מגבירות את הפיכתו של ויטמין D לנגזרות בלתי פעילות בכבד ומפחיתות את ספיגת הסידן. הדבר פוגע במיוחד בנשים הרות.