23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.01.2014 

מחסור בוויטמין D

(Vitamin D Deficiency)

פעוטות וילדים ומחסור בוויטמין D

בשנת 2008 עדכן משרד הבריאות הישראלי את המלצותיו הנוגעות למתן תוספי ויטמין D3 והעמידן על 400 יחידות בינלאומיות ליום לכל התינוקות עד גיל שנה, בדומה להמלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. ההנחיה מתייחסת לכלל התינוקות, ללא התייחסות לסוג התזונה שהם מקבלים (
הנקה
, תחליפי
חלב אם
שמועשרים בוויטמין D או השילוב ביניהם), החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם.
תינוקות הניזונים באופן בלעדי מחלב אם ואינם מקבלים תוספת של ויטמין D נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחסור בוויטמין D. כשבדקו רמות ויטמין D בדם אצל תינוקות שניזונו רק מחלב אם, גילו מחסור חמור בוויטמין D – רמות הנמוכות מ-10 נ"ג/מ"ל.
מחקר רפואי בריטי מצא שמרבית התינוקות אשר ניזונו מחלב אם בלבד והיו בעלי עור כהה סבלו מירידה ברמות הסידן בדם ומחסור בוויטמין D, דבר שעלול לגרום לאי-ספיקת לב שלפעמים עלולה להיות קטלנית.
חלב אם מכיל כ-25 יחידות בינלאומיות לליטר, מינון שאינו מספיק עבור פעוטות שתזונתם מורכבת אך ורק מהנקה. ההשלמה חשובה במיוחד עבור תינוקות בעלי עור כהה או כאלו הממעטים להיחשף לשמש. גם תינוקות ופעוטות הניזונים מתחליפי חלב אם וממזונות שאינם מועשרים בוויטמין D עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D.
על פי משרד הבריאות אין סכנה של עודף מינון במנה המומלצת, אפילו לילדים הניזונים מתרכובות מזון לתינוקות אשר מכילות ויטמין D.
במחקר שהתפרסם בסוף שנת 2008 מציינים מומחים בעלי שם עולמי שיש לשמור אצל ילדים בריאים על רמות ויטמין D בדם שהן מעל 50 נ"ג/מ"ל. התאמת המינון של תוספי ויטמין D צריכה לקחת בחשבון את הגורמים שמשפיעים על הרמות שלו בדם:
  • משקל התינוק ואחוז השומן.
  • כמות המלנין בעור (ככל שהעור כהה יותר, כך כמות המלנין בעור גבוהה יותר).
  • אזור גיאוגרפי ועונת השנה.
  • רמת החשיפה לשמש.
 
עקב הגבלת החשיפה לשמש אשר מומלצת כיום, סביר שתינוקות וילדים יזדקקו לתוספי ויטמין D במינון הגבוה מהמלצת משרד הבריאות. חוקרים מדגישים שילדים החולים במחלות כרוניות או הסובלים מזיהומים חוזרים צריכים לשאוף להגיע לרמות של 65 נ"ג/מ"ל ויטמין D בדם. לשם הגעה לרמה זו, תינוק שמשקלו 10-12 ק"ג יזדקק ללמעלה מ-1000 יחידות בינלאומיות ליום.

תפקוד מערכת
החיסון

רמות בלתי מספקות של ויטמין D בדם קשורות לבעיות בתפקוד מערכת החיסון. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין מחסור בוויטמין D לבין עלייה בשכיחות זיהומים
בדרכי הנשימה
ומבהירים שלוויטמין D יש חלק בתגובות חיסוניות רבות נגד הזיהומים. ילדים ותינוקות רגישים יותר לזיהומים נגיפיים בעת מחסור בוויטמין D. נציין שהקשר בין רככת העצמות שנובעת ישירות ממחסור בוויטמין D לחולשה בדרכי הנשימה הוכח כבר מזמן.

אסתמה
, צפצופים בנשימה ואקזמה

רמות נמוכות של ויטמין D אצל ילדים אסתמטיים קשורה לאשפוזים תכופים יותר, לשימוש נרחב יותר בתרופות ולמחלה חמורה יותר. יחד עם זאת נציין שלמרות שמתן ויטמין D במינון מספק לילדים משפר במידה מסוימת והדרגתית את מצב האסתמה, הוא אינו מרפא אותה. חלק מהמומחים סבורים שמחסור בוויטמין D בתקופת
ההריון
ובילדות עלול לגרום לשינויים, אולי בלתי הפיכים, במערכת החיסון.