הקדמה
פטרת היא זיהום שנגרם על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס (Candida Albicans). קנדידה שוכנת דרך קבע באזורי גוף חמים ולחים, כגון חלל הפה, פי הטבעת, אברי המין ומערכת העיכול. בדרך כלל קנדידה אינה גורמת כל נזק, מאחר שמידת שגשוגה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף. יחד עם זאת, במצבים מחלתיים יתכן שגשוג יתר של הפטרייה שיתבטא בסימפטומים אופייניים.
חשוב להבין שאין מדובר במחלה המועברת באמצעות מגע מיני, אלא בפטרייה שקיימת בגופם של מרבית בני האדם. עם זאת, תיתכן הדבקה בפטרת גם במהלך קיום יחסי מין, מאחר שקיימת אפשרות להעברת הפטריה בין בני הזוג. כמו כן, זיהום קיים עלול להחמיר לאחר קיום יחסי מין, בשל הגירוי המקומי לאזור.
קנדידה היא דייר קבוע במערכת העיכול האנושית. כל עוד נשמרת רמה תקינה של אוכלוסיית חיידקי המעיים ה'טובים', מווסתת רמת הקנדידה כך שהיא אינה מסבה כל נזק. כאשר אוכלוסיית חיידקי המעיים 'הטובים' פוחתת, למשל עקב שימוש ממושך באנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, סטרואידים או עקב כשל חיסוני, תיתכן גדילה בלתי מבוקרת של הפטריה, שעלולה להתבטא באופנים שונים.
היכן הפגיעה?
שגשוג יתר של קנדידה עלול לפגוע במערכות רבות בגוף, ובכלל זה מערכת העיכול, מערכת המין, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית (המערכת שאחראית על הפרשת הורמונים) ומערכת העצבים המרכזית.
הסימפטומים הנובעים משגשוג הפטרייה הם בהתאם לאזור הגוף שנפגע. פטרת פוגעת בעיקר בחלל הפה, אך גם באברי המין. פטרת בחלל הפה מכונה 'קנדידיוזיס' (candidiosis) ומאופיינת ברובד לבן בריריות חלל הפה והלשון. אצל תינוקות עד גיל חודש שכיחה מאד התופעה של פטרת בפה.
התפשטות של קנדידה על פני העור תתבטא בעור אדום (לעתים ככתמים) ותופיע בעיקר בקפלי עור באזור בית השחי, במפשעה ותחת קפל השד. יתכן ביטוי של קנדידה גם בציפורניים, עד כדי הרס מוחלט של הציפורן.
נשים וגברים שלא נימולו
אצל נשים קנדידה אלביקנס שכיחה מאד בנרתיק, ומאופיינת בהפרשה לבנה (רובד לבן בנרתיק), גרד, ריח רע, תחושת אי נוחות ובעירה. נשים נוטות לסבול יותר מקנדידה, אך גם גברים עלולים להפגע. גברים שלא נימולו עלולים לפתח תופעות אופייניות לפטריה מתחת לעורלה.
גורמים
קנדידה אלביקנס
פטרת נגרמת על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס. אנשים רבים נושאים את הפטרייה ללא כל תופעות ייחודיות, מאחר שרמת השגשוג של הפטריה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף והחיידקים הטובים שבמערכת העיכול (ה'פלורה' של מערכת העיכול).
במידה שאדם נחשף לגורמים הפוגעים בפלורה של מערכת העיכול ומכחידים את אוכלוסיית החיידקים הטובים, יתכן שגשוג של הפטרייה שיתבטא במגוון תופעות אופייניות. נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות הורסת את הפלורה ועלולה לגרום לשגשוג של הפטרייה. כך גם מחלה ממושכת והחלשות של מערכת החיסון.
היגיינה אישית
פטריית הקנדידה גדלה בעיקר באזורי גוף חמימים ולחים ולכן חשוב להקפיד על ייבוש אברי המין לאחר הרחצה. גירויי עור באזור אברי המין מעודדים אף הם שגשוג של קנדידה ולכן מומלץ להימנע משימוש בסבונים ותמרוקים שמגרים את העור.
איידס, סוכרת ומצבים אחרים
חולי איידס, סוכרת ומחלות אחרות שמחלישות את מערכת החיסון נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בפטרת, מאחר שבמצבים אלו נוטה הפטרייה לשגשג ומערכת החיסון אינה מסוגלת לרסן את גדילתה. בעיקר גברים נפגעים מפטרת במצבים אלו.
הסובלים מסוכרת שאינה מאוזנת, או הלוקים בסוכרת ואינם מודעים לכך, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בפטרת. סימנים שכיחים של סוכרת כוללים:
- תחושת צימאון.
- צורך מוגבר להשתין.
- ירידה בלתי מוסברת במשקל הגוף.
אם אתם סובלים מסימנים אלו, או מפטרת חוזרת, פנו בהקדם לברור אצל רופא המשפחה.
שימוש ממושך בתרופות מסוימות
- אנטיביוטיקה. מרבית התרופות האנטיביוטיות אינן מבחינות בין חיידקים 'טובים' לחיידקים מחוללי מחלה. לפיכך נטילה של תרופות אנטיביוטיות לאורך זמן פוגעת בפלורת המעיים (חיידקי המעיים הטובים). בעקבות שימוש ממושך באנטיביוטיקה עלולים להיגרם קשיי עיכול (לרבות שלשול) וכן שגשוג יתר של פטריות בחלל הפה או בנרתיק. על מנת למנוע את הפגיעה בפלורה מומלץ ליטול תוסף פרוביוטי שמכיל חיידקי אצידופילוס וביפידוס, או לאכול יוגורט טבעי.
- גלולות למניעת הריון מגבירות את שכיחות הקנדידה בגוף האישה.
- סטרואידים. בדומה לאנטיביוטיקה, גם שימוש ממושך בסטרואידים פוגע בפלורה הטבעית במעיים ומאפשר שגשוג יתר של פטריות.
תזונה עשירה בסוכרים, פחמימות ושמרים
קנדידה ניזונה מתוצרי הפירוק של מזונות אלו. הם מהווים עבורה מצע גידול מיטבי שמאפשר שגשוג יתר. שגשוג של קנדידה עלול לגרום לתשוקה, צורך ורצון עז לאכול מזונות עשירים בפחמימות או בשמרים.
מתח
תקופות ממושכות של מתח וחרדה עלולות לגרום להיחלשות מערכת החיסון של הגוף ולפגיעה בפלורת המעיים, באופן שמאפשר שגשוג יתר של הפטרייה.
סימפטומים
על אף שמקור הקנדידה במערכת העיכול, בעקבות שגשוג יתר שלה תיתכן חדירה למערכות גוף נוספות, אגב גרימת מגוון רחב של סימפטומים. אנשים שונים עלולים לסבול מסימפטומים שונים בעקבות שגשוג הקנדידה.
הסימפטומים האופיינים לפטרת יופיעו בדרך כלל לאחר שגשוג משמעותי של הפטריה בגוף.
מערכת העיכול
סימפטומים אופייניים במערכת העיכול כוללים:
- פגיעה בכושר הספיגה של רכיבים חיוניים לגוף כגון ויטמינים וחומצות אמינו (אבני הבניין של חלבונים).
- נפיחות בבטן.
- גזים.
- שינוי בפעולת המעיים, שלשול ועצירות.
- כאב בטן, התכווצויות ועוויתות.
- תסמונת המעי הרגיז.
- צואה רירית.
- שיהוק, גיהוק.
מערכת השתן ואברי המין
שגשוג של קנדידה במערכות גוף אלו יתבטא בסימפטומים כגון:
- פטרייה בנרתיק וריבוי הפרשות.
- גרד בנרתיק.
- ירידה בדחף המיני עד כדי אין אונות.
- דלקות חוזרות בדרכי השתן ובשלפוחית.
- דחיפות ותכיפות במתן שתן.
- אי סדירות במחזור החודשי.
- החמרה של תופעות התסמונת הקדם וסתית (PMS).
- צריבה במהלך הטלת השתן.
- נוכחות דם בשתן.
דלקת בעטרת הפין (Balanitis)
אצל גברים הסימפטום העיקרי של פטרת הוא דלקת בעטרת הפין, שמכונה בלעז ‘balanitis’. עטרת הפין הוא האזור בקצהו של הפין. הסימפטומים העיקריים של דלקת בעטרת הפין כוללים:
- אודם וגרד קשה בעטרת הפין.
- נקודות קטנות, אדומות, באזור עטרת הפין.
- הפרשה מהפין.
- כאב בזמן הטלת שתן.
- הצטברות חלב (בלעז, smegma) או הפרשה דמוית גבינה, בעלת ריח אופייני לשמרים, מתחת לעורלה.
אצל חלק מהגברים, עלולה הפטרת לגרום לנפיחות וסדיקה של העורלה, לרוב עקב תגובה אלרגית לפטריה.
מערכת העצבים המרכזית
חדירה של הפטריה למערכת העצבים המרכזית עלולה לגרום לסימפטומים שכוללים:
- דיכאון.
- שינויים במצב הרוח.
- עצבנות.
- חוסר יכולת להתרכז.
- פגיעה בזיכרון.
- כאב ראש.
- חרדה והתקפי חרדה.
כמו כן תיתכן חולשה כללית, הרגשה כללית רעה, החמרה של תופעות אלרגיות (כגון גודש באף או הפרשות מהעיניים), כאב שרירים או מפרקים וכן עייפות ותשישות שנמשכים גם לאחר שינה טובה.
מערכת הנשימה
זיהום בקנדידה עלול לגרום לתופעות הבאות במערכת הנשימה:
המערכת האנדוקרינית (המערכת ההורמונאלית)
קיימים מספר סימפטומים בעלי קשר למערכת ההורמונאלית שנמצאו קשורים לקנדידה. בכלל זה תסמונת קדם וסתית (PMS), בעיות פריון, תת פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואידיזם), פגיעה בחשק המיני ופגיעה בתפקוד המיני.
זיהומי עור
פטריית הקנדידה עלולה לגרום לזיהומי עור באברי המין, בכפות הרגליים, בציפורניים, בקרקפת, מאחורי האוזן ובפי הטבעת. ככלל, עקב נטיית הפטרייה לשגשג באזורים חמים ולחים קיימת נטיה מוגברת לזיהום תחת קפלי עור באזור בית השחי, במפשעה ותחת קפל השד.
אבחון
במידה שהבחנתם בסימפטומים אופייניים לפטרת פנו לרופא המשפחה לצורך ברור ואבחון. רופא המשפחה יברר עימכם אם אתם מטופלים לאורך זמן בתרופות אנטיביוטיות או בסטרואידים, או אם אתם סובלים מזיהומים חוזרים בחלל הפה, בדרכי השתן, או באברי המין.
במרבית המקרים האבחנה תקבע על סמך בדיקה חיצונית של אברי המין. בהתאם לצורך, ניתן לבצע משטח או תרבית של ההפרשות האופייניות לפטרייה. אצל גברים יילקח המשטח מקצה הפין, או מתחת לעורלה. המשטח ייבדק תחת מיקרוסקופ, על מנת לקבוע האם מדובר בפטרייה מסוג קנדידה אלביקנס.
בדיקות דם לזיהוי הדבקה
ניתן גם לבדוק בדם נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד קנדידה, אולם הבדיקה מזהה נוגדנים רק נגד 4 זנים בעוד שיש כ- 20 זנים מחוללי מחלה של הפטרייה.
לפיכך, תשובה שלילית (אין הדבקה) המתקבלת בבדיקות הדם אינה שוללת זיהום בקנדידה מזן שאינו נמנה על הארבעה. לעיתים, מסיבות שונות, הנוגדנים כלל אינם מתפתחים ולכן לא ניתן להסיק מהבדיקה הסק מוחלט. מעבר לכך, נוכחות נוגדנים מסוג IgG עשויה להעיד על זיהום בפטרייה שאירע בעבר ולאו דווקא בהווה. כלומר, ייתכן שהבדיקה תהייה חיובית (לכאורה אירעה הדבקה) אבל הפטריות כבר אינן קיימות.
הבדיקה איננה כלולה בסל הבריאות וניתן לבצעה באופן פרטי בלבד.
קנדידה יכולה להיות במקומות רבים בגוף ובדיקות הנוגדנים אינן מספקות מידע לגבי מיקום הפטרייה. כאשר מדובר בחשד לקנדידה מומלץ לפנות לביצוע תרבית (כתלות במיקום החשוד). התשובה ניתנת אמנם כעבור מספר ימים, אבל לפחות הזיהוי ברור.
הישנות של פטרת
במידה שאתם סובלים מהישנות של פטרת, פנו בהקדם לרופא המשפחה לצורך ברור. מקרים חוזרים של פטרת שאינם מגיבים לטיפול עלולים להוות סימן מוקדם לסוכרת.
אצל גברים הטרו-סקסואליים, הישנות של פטרת עלולה להצביע על נוכחות של פטריית הקנדידה אלביקנס בנרתיק של בת זוגם. במקרה זה, על מנת להפסיק את מעגל ההדבקה, יומלץ על טיפול של שני בני הזוג.
טיפול
הטיפול בפטרת מושתת על מניעת הקרקע הפוריה שאפשרה מלכתחילה את שגשוג הפטרייה. הטיפול אורך זמן וכולל הקפדה על תזונה מתאימה ושימוש בתוספי מזון וויטמינים המסייעים בעצירת שגשוג היתר של הפטרייה. מדובר בהמלצות תזונתיות ארוכות טווח שדורשות התמדה. לעיתים יחלפו חודשים רבים עד להשגת שיפור בסימפטומים.
השלב הראשון של הטיפול כולל בדרך כלל תזונה נטולת סוכרים ותחליפי סוכרים, קמח לבן, מוצרי חיטה ופחמימות מסוימות. כמו כן יש להימנע
ממוצרים שמכילים שמרים או שהותססו על ידי שמרים (כגון אלכוהול ומוצריו ומיני ירקות מוחמצים). במרבית המקרים יומלץ להימנע גם מפירות עתירי סוכר וממזונות שמכילים שומן רווי.
על מנת למנוע חוסרים תזונתיים וחולשה, מומלץ להיוועץ בתזונאי מוסמך שיתאים את הדיאטה. לאורך הטיפול ישתנו ההמלצות התזונתיות בהתאם למצב. במידת הצורך ניתן להתאים תוספי מזון, ויטמינים וצמחי מרפא שיסייעו להצלחת התהליך.
כדי לסייע לשיקום פלורת המעי ניתן ליטול תוספים פרוביוטיים שמכילים חיידקים מסוג אצידופולוס וביפידוס, ולאכול יוגורטים טבעיים שמכילים אף הם חיידקים 'טובים' למערכת העיכול.
הקפדה על היגיינה אישית
חשוב לשטוף היטב עם מים פושרים את האזור הנגוע בפטרת. ככלל יש להעדיף מקלחות על אמבטיות. מומלץ להימנע משימוש בסבונים ותמרוקים מבושמים שעלולים להחמיר את תופעות הפטרת. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את אזור אברי המין, מאחר שהפטרייה נוטה לשגשג בעיקר באזורים לחים וחמימים. כדאי ללבוש בגדים רפויים מאריגים טבעיים שיסייעו באוורור האזור.
טיפול במשחות אנטי-פטרייתיות
ניתן לרכוש משחות אנטי פטרייתיות ללא מרשם ולהתחיל למרוח מייד עם הופעת הסימנים הראשונים של הפטרת. במידה שלא מושג שיפור, מומלץ לפנות לרופא לצורך המשך הטיפול.
טיפול במשחות המכילות סטרואידים
על מנת להקל על הסימפטומים של הפטרת ניתן להשתמש במשחות המכילות סטרואידים. בטיפול בדלקת בעטרת הפין אין להשתמש במשחות אלו על אזור עטרת הפין כול עוד הוא מודלק. במקרה זה סטרואידים עלולים להחמיר את המצב ולא להביא לשיפור.
התנזרות ממין
במהלך זיהום פעיל של פטרת יש להתנזר מקיום יחסי מין מאחר שהזיהום עלול להתפשט ולהחמיר בעקבות יחסי המין. אם בכל זאת החלטתם לקיים יחסי מין, השתמשו בקונדום על מנת למנוע הדבקה של בן או בת הזוג בפטרייה.
גברים הטרו-סקסואליים עלולים ללקות בדלקת קלה של עטרת הפין לאחר קיום יחסי מין, בדרך כלל עקב תגובה אלרגית לנוכחות הפטריה בנרתיק בת הזוג. במרבית המקרים הדלקת תחלוף לאחר קבלת טיפול מתאים.
גברים הומוסקסואלים עלולים ללקות בפטרת בעקבות קיום יחסי מין ללא קונדום עם בן זוג שלוקה בזיהום פעיל של הפטרייה. בעקבות טיפול מתאים יחלוף הזיהום. כדי למנוע הדבקה מומלץ להשתמש בקונדום.
סיבוכים
זיהום של מערכת הדם
אצל חולי פטרת בעלי מערכת חיסון חלשה עלולה הפטרייה להתפשט למערכת הדם.
חולי סוכרת וחולי לוקמיה נמצאים בסיכון מוגבר להתפשטות של הפטרייה למערכת הדם. גם חולים המטופלים באנטיביוטיקה לאורך זמן נמצאים בסיכון מוגבר.
חדירה של קנדידה למערכת הדם עלולה לגרום להתפתחות מהירה של סימפטומים הכוללים:
בכל מקרה של זיהום במערכת הדם יש צורך בטיפול רפואי דחוף על מנת למנוע התפשטות ופגיעה בכלל מערכות הגוף. ללא טיפול מהיר ומתאים עלול המצב להידרדר במהירות עד כדי קריסת מערכות.
מניעה
הקפדה על היגיינה אישית
שמירה על נקיון אברי המין ושימוש בקונדום במהלך קיום יחסי מין מונעים הדבקה בקנדידה אלביקנס. מומלץ להימנע משימוש בסבונים מבושמים על מנת למנוע גירוי של העור באזור אברי המין. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את אבר המין.
ביגוד
רצוי ללבוש ביגוד שאינו צמוד ושעשוי מאריגים נושמים, על מנת למנוע הצטברות לחות ורטיבות באזור אברי המין.
תזונה
הקפדה על תזונה נכונה מסייעת במניעת הדבקה בפטרת. כדאי להקפיד על תזונה דלה בסוכרים ושומנים ועל אכילת פירות וירקות טריים מדי יום. מומלץ לכלול בתפריט היומי תוספים פרוביוטיים שמכילים חיידקים מסוג אצידופולוס וביפידוס, ולאכול יוגורטים טבעיים שמכילים אף הם חיידקים 'טובים' למערכת העיכול.
הפחתת מתחים
מומלץ לבצע פעילות גופנית שיש בה כדי להפחית את מידת החרדה והלחץ.
