22 יולי 2017 כ"ח תמוז תשע"ז
תאריך:  27.09.2010 

תזונה בגיל השלישי

ד"ר טל פלג שולמן, רוקחת

חוסרים תזונתיים מצטברים בסידן ובוויטמין D עלולים להיות קריטיים. לאחר גיל 65 חלה ירידה משמעותית ראשונה בתצרוכת הקלוריות היומית. אכילה מועטה מידי יכולה לגרום לעצירות. עודף משקל מתון הוא תופעה רצויה בגיל השלישי. תזונה מאוזנת ובפרט נוזלית, סיבים תזונתיים ושתייה מרובה הם חובה. הערכה תזונתית תקופתית פעמיים עד שלוש בשנה על ידי רופא המשפחה או תזונאית אינה בזבוז זמן.

עם העלייה בתוחלת החיים עלה חלקה של אוכלוסיית הגיל השלישי ומבוגרים לאחר גיל 65 מהווים כיום כ- 10% מכלל האוכלוסייה בישראל. חלק ניכר מהקשישים סובל ממחסור בסידן, ויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים. באמצעות טיפול תזונתי מתאים, ניתן לשפר את איכות החיים ולמנוע הידרדרות של הבריאות.
סקר שנערך על ידי 'מכבי שירותי בריאות' בקרב קשישים באזור תל אביב העלה כי מידת הצריכה התזונתית של מרכיבים רבים על ידי אוכלוסייה זו הייתה נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למידה המומלצת. צריכת הסידן הייתה נמוכה ב- 70% מהכמות המומלצת. הסקר נערך בקרב אוכלוסייה במצב כלכלי-חברתי ממוצע עד גבוה, ולכן ניתן להסיק שהצריכה המופחתת לא נבעה משיקולים של היעדר יכולת כלכלית.
הקפדה על תזונה מספקת ונכונה היא גורם משמעותי לשמירת הבריאות בגיל השלישי. אכילה מעטה מידי ולא מאוזנת עלולה לגרום לחולשה, לפגיעה במערכת ההורמונאלית, לירידה ביעילות מערכת החיסון שתביא לתחלואה מוגברת ולהחמרה של מחלה קיימת, להתפתחות פצעי לחץ ואף למוות.
מחקרים רחבי היקף שנערכו בשנים האחרונות הן בישראל והן בארצות הברית מצביעים על כך שירידה במסת הגוף אצל אוכלוסיית הגיל השלישי משמעותה אחוזי תמותה גבוהים יותר. מחקר אמריקאי הצביע על קשר ישיר בין הסיכון לשבר בפרק הירך ובין מצב של תת תזונה חמורה. 20% מהקשישים שסבלו משבר בפרק הירך סבלו גם מתת תזונה חמורה, בהשוואה ל- 4% בלבד בקרב קשישים שתזונתם נמצאה תקינה ומאוזנת.
אצל קשישים עודף משקל מתון הוא תופעה רצויה. יחד עם זאת, משקל עודף באופן חריג אינו רצוי כי גם השמנת יתר עלולה להחמיר מחלה קיימת, לפגוע באיכות החיים, להגביר את המעמסה על הלב ולסכן את חיי הקשיש.

אישה מבוגרת שותה מיץ תפוזים
הקפדה על תזונה מספקת ונכונה היא גורם משמעותי לשמירת הבריאות בגיל השלישי.
למה קשישים אוכלים פחות מידי

באופן טבעי, עם העלייה בגיל חלה ירידה במידת הפעילות הגופנית ובקצב חילוף החומרים ולכן פוחתת הדרישה הקלורית של הגוף לאנרגיה. כושר העיכול והספיגה של מערכת העיכול פוחתים, מידת התנועתיות של המעי קטנה וחלה ירידה במידת הפרשת אנזימי העיכול ומיצי הקיבה, כמו גם בתפקודם של הכבד, הלבלב, וכיס המרה.
הדבר יקבל ביטוי הן ביצירת תחושת שובע מוקדמת מטעה והן בהפחתת הספיגה של המזון. תחושת שובע מוקדמת נובעת ככל הנראה מהפרשת רמה גבוהה של ההורמון מדכא התיאבון כולסיסטוקינין (CCK), ועקב האטה בקצב ריקון הקיבה.
עם הגיל תיתכן גם פגיעה בחוש הריח והטעם, עד כדי היווצרות חוסר תאבון. קשישים הסובלים מאובדן שיניים או המשתמשים בתותבות עלולים לחוות קשיי לעיסה שיובילו לחוסר נכונות לאכול מזונות מוצקים. צריכה מרובה של תרופות מסוימות או של משקאות אלכוהוליים עלולה לגרום לירידה בתיאבון או לפגיעה במידת הספיגה של רכיבים תזונתיים. מצבי שטיון (דמנציה), דיכאון או בלבול עלולים אף הם לפגוע בתיאבון ובמצבו התזונתי של הקשיש.
בנוסף לשינויים הפיזיולוגיים, המטבוליים וההורמונאליים, גם לשינויים כלכליים וחברתיים, כמו פרישה מעבודה, מחלה או אובדן של בן זוג, תרומה משמעותית למצב תזונתי ירוד. בדידות משפיעה על התיאבון ועל המוטיבציה לרכוש מזון איכותי מזין ולטרוח להכינו.
קשישים עלולים להיתקל בקושי גופני לצאת כדי לרכוש מצרכי מזון, בפרט כאשר תנועתם מוגבלת או כאשר הם מתגוררים בקומה גבוהה נטולת מעלית. אלו הסובלים מקושי כלכלי יעדיפו בדרך כלל לרכוש תרופות חיוניות ויסתפקו במזון דל ערך תזונתי אך משביע בקלות.

תזונה מאוזנת ובפרט נוזלית

המלצת משרד הבריאות לגבי תזונת הגיל השלישי מדברת על שלוש ארוחות עיקריות ועל שלוש ארוחות ביניים. יש להרבות בצריכת נוזלים בכלל ובפרט בשתייה. מחקרים רפואיים שנערכו בארצות הברית העלו כי מזון נוזלי הוא בעל השפעה מועטה בלבד על תחושת השובע, ולכן עצם צריכת מזון נוזלי או תוספי מזון נוזליים אינה גורעת מהכמות שתאכל ממילא על ידי הקשיש.
על פי ההמלצות יש להקפיד על תזונה הכוללת דרך קבע:
  1. דגנים ופחמימות. לחם, אורז, אטריות, תפוחי אדמה, קמח ומוצרי מאפה.
  2. ירקות. מגורדים, מרוסקים או מבושלים.
  3. פירות. מגורדים, מרוסקים או מבושלים.
  4. חלבונים. בשר, ביצים, עוף, דגים, מוצרי חלב (רצוי לבחור במוצרים שמכילים עד 5% שומן בלבד), קטניות.
  5. שומנים. מומלץ להימנע מצריכת שומן מהחי ומרגרינה ולהעדיף שמנים צמחיים (שמן זית, שמן תירס, שמן קנולה), אבוקדו, זיתים, גרעינים (שומשום ומוצריו).
  6. סוכר וממתקים. מומלץ לצמצם צריכת סוכרים.
 
רצוי לתפור תפריט המתאים לצרכי הקשיש, לרבות מצב שיניו ומצבו הבריאותי הכללי. מחלות דוגמת סוכרת, מחלות לב וטרשת עורקים, מחלות כליה או מחלות כבד דורשות התייחסות פרטנית וכדאי להיוועץ בדיאטנית. בעת תפירת תפריט יש להתייחס גם ליכולות הכלכליות כדי שניתן יהיה להתמיד בו לאורך זמן.
חוסרים תזונתיים מתמשכים בסידן ובוויטמין D משמעותם האצה של תהליכי דלדול מסת העצם

סיבים תזונתיים, שתייה מרובה, ויטמינים ומינרלים

אכילה מועטה בכלל ותת תזונה בפרט, עלולות לגרום לעצירות ולהפרעה בפעילות המעי שמתבטאת בתדירות יציאות נמוכה (פחות משלוש יציאות בשבוע) וביציאות קשות או יבשות, שסילוקן מהגוף כרוך במאמץ רב. כאשר קיימות מחלות רקע אין להשתמש בחומרים משלשלים למיניהם ללא קבלת יעוץ רפואי מתאים.
שתייה מרובה, תזונה עשירה בפירות ובירקות טריים, אכילת דגנים מלאים וצריכת סיבים תזונתיים תסייע במניעת עצירות או בהקלתה. חובה לשתות לאחר צריכת סיבים תזונתיים לפחות כוס נוזלים נוספת על זו שבה הומסו הסיבים.
חוסרים תזונתיים מתמשכים בסידן ובוויטמין D משמעותם האצה של תהליכי דלדול מסת העצם, חוסר יציבות ונפילות וסיכון מוגבר לסדקים ושברים בעצמות. מחקר שנערך בארצות הברית (The 3rd National Health and Nutrition Examination Survey ) הראה קשר ישיר בין העלייה בגיל ובין חוסרים משמעותיים בויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, ויטמין C וסידן.

המעקב השוטף אינו מותרות

ארגון רופאי המשפחה האמריקאי ממליץ להתייחס לטיפול התזונתי כאל רפואה מונעת שביכולתה למנוע מחלות לב וריאה, מחלות כליה, סדקים ושברים בעצמות ומחלות אחרות. הארגון ממליץ על ביצוע הערכה תזונתית תקופתית פעמיים עד שלוש בשנה, כחלק מהבדיקה הכללית שמבוצעת בגיל השלישי אצל רופא המשפחה או אצל דיאטנית.
מדידה עצמית של משקל הגוף והערכה אישית של מידת התיאבון חשובות לכשעצמן כמדד למצב התזונתי. מחקרים גורסים שאפילו שינויים קטנים במשקל הגוף (ירידה של כ- 5% ממשקל הגוף בשנה) הם מדד לשינוי נדרש בתזונה.
כאשר מדובר בהוריכם כדאי לשים לב למספר גורמים שיכולים להוות תמרורי אזהרה:
  1. האם הקשיש איבד ממשקלו באופן משמעותי בעת האחרונה?
  2. האם הקשיש סובל ממחלה שעלולה להשפיע על תאבונו או על כמות המזון שהוא צורך?
  3. האם מצבו הבריאותי של הקשיש מאפשר לו ללעוס ולבלוע בצורה תקינה?
  4. האם הקשיש נוטל תרופות שעלולות לפגוע בתאבונו או ביכולת ספיגת המזון?
  5. האם הוא שותה משקאות אלכוהוליים דרך קבע?
  6. כמה ארוחות ביום אוכל הקשיש?
  7. האם מזונו כולל מוצרי חלב, פירות וירקות טריים?
  8. האם הוא סועד לבדו?
  9. האם מצבו הכלכלי של הקשיש מאפשר לו לרכוש מוצרי מזון טריים ומגוונים?
אם יש לכם חששות הנוגעים לגורמים שהוזכרו אל תתמהמהו ופנו לרופא המשפחה או לתזונאית מומחית לטיפול בקשישים.

תת תזונה הוא מצב הניתן לתיקון

מצב תזונתי ירוד עלול להגיע לתת תזונה. תת תזונה תתבטא לא רק בירידה משמעותית במשקל הגוף, אלא גם בהידרדרות בריאותית לרבות רגשית. סימניה כוללים:
  • חסרים תזונתיים של ויטמינים, מינרלים וחלבונים.
  • דלדול של מסת השריר וחולשת שרירים.
  • ירידה במסת וצפיפות העצם, חוסר יציבות ונפילות מרובות. סיכון מוגבר לסדקים ושברים בעצמות.
  • ירידה בתפקוד מערכת החיסון ולכן לעליה בשכיחותם של מחלות וזיהומים.
  • מצב רוח ירוד עד כדי פגיעה ביכולת התפקוד השוטף.
 
כאשר מאובחן מצב של תת תזונה יש לטפל בו תחילה באמצעות תוספי מזון ייחודיים נוזליים בעלי רמה קלורית גבוהה, דוגמת 'אנשור'. לאחר הגעה למשקל גוף רצוי יש להקפיד על תזונה מספקת ומאוזנת מבחינת ויטמינים, מינרלים, חלבונים ושומנים. מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה כדי לשמר את מסת השריר.
במקרים מסוימים, לרבות מצבי שטיון (דמנציה) ואלצהיימר רצוי לשקול מתן תרופות מעוררות תיאבון או אף הזנה באמצעות זונדה (צינורית הזנה המוכנסת דרך האף עד לקיבה).