24 אוגוסט 2017 ב' אלול תשע"ז

דימום בהריון

הריונות רבים מלווים בדימום. דימום מופיע במקרים רבים גם במצב תקין, אך במקרים אחרים הדימום עלול להיות סימן לבעיה.

דימום נרתיקי בתחילת ההריון

כ- 25% מההריונות מלווים בדימום במהלך השליש הראשון. בכל מקרה של דימום מהנרתיק, פני בהקדם לרופא הנשים, על מנת לברר את הסיבה לדימום.
דימום קל עשוי להצביע על השתרשות ההריון באופן תקין (זהו התאריך בו היית אמורה לקבל את המחזור החודשי).
דימום המלווה בכאב בטן, ובעיקר בהתכווצויות חזקות, הוא סימן להפלה. ככל שההתכווצויות חזקות יותר, כך עולה הסיכון להפלה, אך תיתכן גם הפלה בוששת.
הפלה בוששת מאופיינת בדימום ובכאב קלים בלבד. בדיקה גניקולוגית פנימית תעלה כי צואר הרחם סגור. במקרה כזה קיים סיכוי של חמישים אחוזים להפלה, או להמשך תקין של ההריון. במידה ונמצא מצב של הפלה מאיימת, יש להמשיך ולעקוב. אם נראה דופק עוברי, יש צורך במנוחה מרובה. במידה ולא נצפה דופק פועם, סביר כי ההמלצה תהיה לבצע גרידה, על מנת להרחיק את ההריון שאינו מתפתח. אם שבוע ההריון עדיין מוקדם, או במידה ואין ודאות לגבי גיל ההריון, סביר להניח כי יחולט לחזור על הבדיקה, על מנת לראות האם הופיע דופק וההריון מתפתח בצורה תקינה.
בכל מקרה של כאב חד או דימום, חשוב לפנות בהקדם לרופא הנשים, על מנת לקבוע האם מדובר בהריון מחוץ לרחם. במידה שהריון מחוץ לרחם ממשיך להתפתח, הוא עלול לגדול ולקרוע את דופן החצוצרה, ואף לגרום לשטף דם פנימי. מצב זה הוא מצב מסוכן, ועלול אף לגרום למוות.

דימום נרתיקי בהמשך ההריון

החל מהשבוע ה- 15 להריון, דימום, עם או ללא צירים, עלול להצביע על הפלה מאוחרת. הפלה מאוחרת מתרחשת בשבועות ה- 15 ל- 20, ונגרמת עקב אי ספיקה של צואר הרחם, או בעקבות צירים מוקדמים, זיהום, או דימום. בכל מקרה של דימום מהנרתיק, פני בהקדם לרופא הנשים, על מנת לברר את הסיבה לדימום.
דימום בשליש השלישי להריון עלול להצביע על הפרדות שליה. בכ- 90% מהמקרים, אם אחוז ההיפרדות נמוך, הדימום לא ילווה בכאב, אך במקרים מסוימים, הדימום עלול להיות מלווה בכאב חד בבטן או בגב, בהתקשות של הבטן, או בצירים.
הפרדות שליה עלולה להיות מצב חרום הן לאם והן לעובר, ולכן יש לפנות לבדיקה בחדר המיון או בחדר לידה. דימום חמור שאינו מטופל עלול לסכן את חיי האם, ולכן מחייב השגחה, מתן נוזלים, ולעתים אף עירוי דם. כמו כן, דימום משמעותו פגיעה באספקת הדם לעובר, ירידה במעבר החמצן דרך השליה, מצוקה עוברית, ועד כדי מוות תוך רחמי. אבחנה נכונה ומתן טיפול תומך מתאים מאפשרים בדרך כלל סיום תקין של מהלך ההריון. יחד עם זאת, מקרים חמורים של היפרדות שליה עלולים לחייב זירוז לידה או ניתוח קיסרי דחוף, בהתאם לשבוע ההריון, ורמת הסיכון לעובר ולאם.
 

דימום מהחניכיים או מהאף

דמם בחניכיים או מהאף בתקופת ההריון הן תופעות שכיחות יחסית, שנגרמות עקב גודש בכלי הדם. בדרך כלל מדובר בדמם קל, שאינו מסוכן לאם או לעובר. אולם, אם את נוטה לדימומים (גם כשאינך בהריון), חשוב שתיידעי על כך את רופא הנשים, ותבצעי בדיקה של תפקודי קרישה, כדי למנוע דימומים מסוכנים.
מתי לפנות לקבלת טיפול דחוף?