26 מאי 2017 א' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  22.05.2013  באדיבות ה 

הפרעת קשב וריכוז (היפראקטיביות)

(Attention deficit and hyperactivity disorder)

אבחון של ADHD

לא קיימת בדיקה אחת פשוטה שיכולה לקבוע אם הילד לוקה ב- ADHD או לא. אם אתם חושדים שילדכם לוקה בהפרעה זו, אספו נתונים ומידע על הילד. אלו יסייעו לגורם המקצועי לבצע אבחון מדויק, תוך שלילת גורמים אפשריים אחרים לסימפטומים.
לילדים הלוקים ב- ADHD יש קושי בולט להתמודד עם מצבים מלחיצים או עם פעילות הדורשות ריכוז, דוגמת קריאה, פתרון בעיות מתמטיות או משחקי לוח.
ניתן להבחין בסימפטומים של ADHD בדרך כלל בסביבות גיל 5 וכדאי לפנות לאבחון מקצועי כי הפרעות קשב והיפראקטיביות עלולות להוביל להישגים נמוכים בבית הספר, לקושי להתחבר עם ילדים או עם מבוגרים אחרים ולבעיות משמעת.
המצבים הבאים עלולים להעיד על חשד:
  • כאשר ילד מתנהג כל הזמן בצורה היפראקטיבית – אימפולסיבית, או מתקשה להתרכז, וההתנהגות נמשכת למעלה מ-6 חודשים.
  • ההתנהגות מופיעה יותר מאשר במקום אחד, בדרך כלל הן בבית והן בבית הספר.
  • ההתנהגות גורמת לשיבושים מתמשכים בלימודים, במשחקים ובפעילויות אחרות.
  • ההתנהגות גורמת לבעיות ביחסים עם מבוגרים ועם ילדים אחרים.
 
הרופא המטפל עשוי להפנות את הילד אל מומחה בתחום לשם אבחון.

אבחון ADHD אצל ילדים ונוער

האבחון כולל בדיקה גופנית, בדיקת הזיכרון לטווח קצר, מידת הריכוז ובחינת מיומנויות של פתרון בעיות. האבחון מסתמך גם על ראיונות עם ההורים, חוות דעת של מורים, גננות ויועצים שמכירים את הילד.
האבחון מבוסס על אמות מידה מוגדרות, וניתן לקבוע שהילד לוקה ב- ADHD אם יש לו לפחות 6 סימפטומים של חוסר קשב, או של היפראקטיביות ואימפולסיביות, או של שניהם.
סווג ה- ADHD שיש לילד ייקבע לפי סוג ומספר הסימפטומים שהוא חווה. למשל, אם לילד יש 8 סימפטומים של היפראקטיביות או אימפולסיביות ורק 3 סימפטומים של חוסר קשב, הוא יאובחן כמי שלוקה ב- ADHD היפראקטיבי-אימפולסיבי.

סימפטומים של חוסר קשב

  • מתקשים לשים לב לפרטים, או שעושים טעויות רשלניות בלימודים ובפעילויות אחרות.
  • מתקשים לשמור על הריכוז ועל הקשב במשימות או במשחקים.
  • נראה שאינם מקשיבים גם כשפונים אליהם ישירות.
  • מפספסים או לא מתייחסים באופן מדויק להוראות ומתקשים לסיים את המשימות הקשורות ללימודים ולמטלות אחרות. (יש להדגיש שהדבר אינו נובע מהתנהגות מרדנית או מכך שהילדים לא מבינים את ההוראות לביצוע המשימה).
  • מתקשים לארגן ולבצע משימות או פעילויות.
  • לא אוהבים, ממאנים, או מנסים להתחמק ממשימות הדורשות מאמץ שכלי וריכוז לאורך זמן.
  • מרבים לאבד דברים החיוניים למילוי משימות או פעילויות שונות, כמו דפי עבודה, ספרים, עפרונות וצעצועים.
  • ניתן להסיח את דעתם בקלות.
  • נוטים להיות שכחנים בפעילויות יומיומיות.
 

סימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות

  • מניעים את הידיים והרגליים או מתפתלים שעה שהם יושבים.
  • קמים ממקומם בכיתה או במצבים אחרים בהם נהוג לשבת בצורה מסודרת.
  • מתרוצצים, מטפסים ופעילים יותר מידי באופן כללי, גם כשהדבר אינו הולם.
  • מתקשים לשחק או לנוח בצורה שקטה.
  • נראים מלאי אנרגיה ואף פעם לא מתעייפים.
  • מדברים יותר מידי.
  • 'קופצים בראש', פולטים תשובות בלי לחכות לתורם ואפילו מבלי לחכות לכך שהשואל יסיים את שאלתו.
  • מתקשים להמתין לתורם.
  • מרבים לקטוע או להתפרץ לדברי אחרים, או להתערב במשחקים של ילדים אחרים.
 
בנוסף לאמור, כדי שניתן יהיה לקבוע שלילד יש ADHD נדרש לוודא שהסימפטומים התחילו לפני גיל 7 ושהם באים לידי ביטוי ביותר מאשר סביבה אחת. לדוגמה, הילד מתנהג בצורה דומה גם בבית וגם בבית הספר. דבר זה חיוני על מנת לשלול את האפשרות שההתנהגות הלא רצויה מהווה תגובה של הילד למורים מסוימים או לשליטת ההורים.
נדרש גם לוודא שהסימפטומים אינם חלק מהפרעה התפתחותית, או חלק מתקופה קשה שהוא עובר, או שקשורים למחלה אחרת.
על מנת שהילד יוכר כמי שלוקה בהפרעות קשב והיפראקטיביות, הסימפטומים שלו צריכים להיות חמורים יחסית, כאלה שמקשים על התנהלותו מבחינת הלימודים והמבחינה החברתית.

מחלות ומצבים אחרים הדומים ל- ADHD

קיימות מספר בעיות רפואיות שעלולות לגרום לסימפטומים הדומים לאלו של ADHD:
  • חרדה או
    דיכאון
    .
  • בעיות שפה או בעיות בלימודים.
  • היפרתיירואידיזם
    או
    היפותיירואידיזם
    .
  • התקפים אפילפטים.
  • בעיות בשמיעה או בראייה.
  • תסמונת טורט.
  • הפרעות שינה.
  • אוטיזם
    .
  • תסמונת האלכוהול העוברית. תסמונת שמתפתחת אצל ילדים שנולדו לנשים ששתו אלכוהול, לעיתים אפילו בכמות מתונה, בתקופת ההיריון. התסמונת גורמת לעיכוב בגדילה ובהתפתחות, לתווי פנים מוזרים ולעיתים אף לפיגור שכלי.
  • תסמונת אספרגר. תסמונת הפוגעת בקשרים של הלוקה עם הסובבים ובתפקודים החברתיים שלו. היא יוצרת דפוסי התנהגות ותחומי עניין מוגבלים שנוטים לחזור על עצמם. בניגוד לאוטיזם אין עיכוב ברכישת שפה ואין עיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית.
 
לא זו בלבד שהמחלות הנזכרות גורמות לסימפטומים הדומים לאלו של ADHD, אלא שכשליש מהילדים הלוקים ב-ADHD לוקים גם בבעיות אלו.

אבחון ADHD אצל מבוגרים

האבחון של ADHD אצל מבוגרים קשה יותר מאשר אצל ילדים, מאחר שלא קיימת רשימת סימפטומים מוגדרת היטב, שניתן להיעזר בה שעה שבאים לאבחן אדם מבוגר.
אם אתם סבורים שיש לכם הפרעת קשב והיפראקטיביות, כדאי לפנות לרופא המטפל שיוכל במידת הצורך להפנותכם למומחה.
על מנת לאבחן את ההפרעה ישאל הרופא שאלות לגבי הילדות, כדי לברר אם הסימפטומים היו קיימים כבר אז. אם הבעיות התפתחו רק לאחרונה ולא אירעו באופן מתמשך בעבר, לא יחשב האדם כמי שלוקה ב- ADHD של מבוגרים.