24 מאי 2017 כ"ח אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  05.12.2010  באדיבות ה 

תסמונות הקשת האוטיסטית (אוטיזם, הספקטרום האוטיסטי, ספקטרום האוטיזם, קשת האוטיזם)

((Autistic Spectrum Disorders (ASD)

טיפול בתסמונות הקשת האוטיסטית

טרם נמצא מרפא לתסמונות הקשת האוטיסטית. יחד עם זאת קיים מגוון רחב של תוכניות חינוכיות, התנהגותיות וטיפוליות (נהוג לכנות תוכניות אלו 'התערבויות טיפוליות') שנמצאו יעילות ביותר לשם שיפור היכולות של ילדים הלוקים באוטיזם. כיום מוצעות התערבויות מסוגים שונים ולעתים קשה לקבוע מראש איזו תתאים ביותר.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (The American Academy of Pediatrics) פרסמה לאחרונה רשימת נקודות ('צ'קליסט') שמפרטת את העקרונות והמרכיבים החשובים ביותר בכל התערבות טיפולית, על מנת שזו תהיה יעילה ומשמעותית:
  • ההתערבות צריכה להיות מרוכזת וממוקדת. על הילד להיות מטופל במשך לפחות 25 שעות מדי שבוע, במשך כל השנה.
  • יש צורך במסגרות קטנות בעלות יחס גבוה של מורים לתלמידים, על מנת להבטיח יחס אישי. המסגרת המומלצת היא 'אחד-על-אחד' עם המורה או המדריך.
  • בני המשפחה צריכים אף הם להיות מעורבים ולפיכך חשובה הדרכתם של ההורים.
  • במסגרת ההתערבות על הילד להיות בסביבת ילדים שאינם לוקים באוטיזם, כדי לעודד אותו ולדחוף אותו קדימה מבחינה התפתחותית והתנהגותית.
  • ההתערבות צריכה להיות מובנית ומסודרת. רצוי שההתערבות תטמיע בילד נוהלי שגרה שיתאימו לו ולצרכיו.
  • רצוי שבמסגרת ההתערבות תינתנה לילד הזדמנויות להשתמש ביכולות חדשות שרכש, הן בסביבות חדשות והן במסגרת אירועים שונים. חשוב שהילד יבקר במקומות חדשים ויכיר אנשים וחברים חדשים.
 
כל התערבות טיפולית צריכה להתמקד בהיבטים שונים אשר חיוניים להתפתחותו של הילד לרבות:
  • מיומנויות תקשורת (לדוגמה, פתיחה בשיחה).
  • מיומנויות חברתיות (יכולת להבין את רגשותיו של הזולת ולפעול בהתאם).
  • מיומנויות תפיסתיות (דהיינו, שימוש בדמיון לצרכי משחק).
  • מיומנויות למידה (הקניית הרגלי למידה כגון קריאה, כתיבה ופתרון בעיות בחשבון).
 

שיטות התערבות טיפולית

(ABA (Applied Behavioral Analysis

התערבות טיפולית זו מבוססת על השגת שתי מטרות:
  1. פריטה של מיומנויות עיקריות (כגון מיומנויות תקשורת או מיומנויות תפיסתיות) למטרות פשוטות ולימוד מטרות אלו בצורה מובנית וחזרתית.
  2. עידוד ותגמול של התנהגות טובה והוקעה של התנהגות שאינה מקובלת או רצויה.
 
התערבות מסוג זה תבוצע בדרך כלל במסגרת הבית. מדובר בכ- 40 שעות מדי שבוע, במשך שנתיים עד שלוש.
הפעילות תבוצע על ידי צוות שכולל יועץ ראשי ומפקח וכן מטפלים (לפחות שלושה) שיעבדו לסירוגין ישירות עם הילד. העבודה עם הילד נעשית על בסיס פרטני, במהלך פגישות שנמשכות שעתיים-שלוש.
התוכנית תתחיל בדרך כלל עם מטרות פשוטות, כגון מחיאת כף. תגובה חיובית של הילד תענה על ידי מילות עידוד או מתן פרס קטן (לדוגמה, משחק עם צעצוע אהוב). במשך הזמן תתווספנה מטלות מורכבות יותר בהתאם ליכולותיו וקצב התפתחותו.

TEACCH

זוהי שיטת התערבות טיפולית שעושה שימוש נרחב בעזרים חזותיים (ויזואליים) והיא נשענת על מחקרים לפיהם ילדים שלוקים באוטיזם מגיבים טוב יותר למידע שמוצג להם באופן חזותי. שיטה זו מוצעת בדרך כלל במסגרת מרכזים לטיפול יום, אולם ניתן לקבל הדרכה להורים כדי להמשיך וליישם את השיטה בבית.

טיפול בדיבור ובשפה

מטרת הטיפול הוא לשפר את הכישורים השפתיים של הילד, ובדרך זו לשפר את יכולותיו החברתיות. טיפול זה ניתן במסגרת של פגישות, כשהמטפל משתמש בשיטות שונות שכוללות עזרים חזותיים, סיפורים, צעצועים, ותרגילים בפיתוח קול כדי לשפר יכולות כגון:
  • הקשבה.
  • ריכוז.
  • הבנת מצב חברתי או רגשי לפי טון הדיבור.
  • הבנת ביטויים או דימויים.
 

תרופות

נכון להיום אין טיפול תרופתי להקלה על הסימפטומים האופייניים לאוטיזם, אולם במקרים מסוימים ניתן ליטול תרופות כדי להקל על סימנים שנגזרים מהתסמונות, כגון מחשבות והתנהגויות חוזרות או התנהגות תוקפנית, פגיעה עצמית והתקפי כעס.
התרופות השכיחות ביותר לטיפול בילדים שלוקים באוטיזם הן ממשפחת ה-serotonin reuptake inhibitors) SSRIs) . אלו הן תרופות נוגדות
דיכאון
שפועלות דרך ויסות רמות הסרוטונין במוח. רמות הסרוטונין במוח משפיעות על מצב הרוח וההתנהגות. תרופות שכיחות הן :
  • פלואוקסטין (פרוזאק, פריזמה).
  • פרוקסטין (סרוקסאט).
 
חלק מהילדים שמטופלים בתרופות אלו עלולים לחוות עליות חדות ופתאומיות של רמות הסרוטונין. תופעה זו מכונה 'סינדרום הסרוטונין' ועלולה לגרום לתופעות לוואי כגון:
  • בלבול.
  • עצבנות.
  • התכווצויות שרירים.
  • הזעה.
  • רעד.
  • שלשול
    .
 
במידה שמופיעות תופעות לוואי יש להפסיק את השימוש בתרופה ולהתייעץ בדחיפות עם הרופא המטפל.
במקרים חמורים במיוחד, שימוש בתרופות אלו עלול לגרום לתופעות כגון:
  • חום
    גבוה (מעל 39.4 מעלות צלזיוס).
  • פרכוסים ועוויתות.
  • דופק
    בלתי סדיר.
  • אובדן הכרה.
 
  • אם ילדכם סובל מתופעות אלו בעקבות נטילת התרופות, הזעיקו אמבולנס בדחיפות ופנו אותו לחדר המיון הקרוב!

טיפולים ברפואה משלימה

מחקרים שנערכו בקרב הורים לילדים שלוקים באוטיזם מעלים כי מרבית ההורים ניסו לפחות סוג אחד של טיפול משלים על מנת להשיג שיפור ביכולות של הילד. טיפולים משלימים שנחשבים כמועילים לטיפול בתופעות אופייניות לאוטיזם כוללים:
  • תזונה מיוחדת נטולת
    גלוטן
    .
  • ויטמינים.
  • תרופות לוכדות מתכות (chelation therapy).
  • טיפולים אנטי-פטרייתיים.
 
חשוב לציין שאין הוכחות מדעיות באשר ליעילותם של טיפולים אלו וחלקם אף עלולים להיות מסוכנים לבריאותם של הילדים. בנוגע לתזונה, לא מומלץ לערוך כל שינוי טרם התייעצות עם רופא הילדים או עם תזונאית מומחית לילדים.
הטיפול בתרופות לוכדות מתכות מבוסס על סברה לפיה עודפי כספית (סוג של מתכת) גורמים לסימנים שאופייניים לאוטיזם. חשוב להדגיש כי מרבית המומחים בתחום מתנגדים לגישה זו והיא אף עלולה להיות מסוכנת.
מחקר שנערך בחסות ה- (CDC (Center for Disease Control האמריקאי לא מצא כל קשר סטטיסטי בין החומר המשמר Thimerosal, שמכיל כספית ושנמצא בחיסונים לבין אוטיזם. תוצאותיו של מחקר זה התפרסמו בספטמבר 2010 בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים Pediatrics.
תופעות לוואי אפשריות בעקבות טיפול בתרופות לוכדות מתכות כוללות:
דווח על ילד אחד שנפטר לאחר טיפול בתרופות לוכדות מתכות.