23 ינואר 2017 כ"ה טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.12.2010  באדיבות ה 

פקקת ורידים עמוקים

((Deep Vein Thrombosis (DVT)

טיפול בפקקת ורידים עמוקים

אדם הלוקה בפקקת ורידים עמוקים צריך ליטול תרופה נוגדת קרישה (בלעז מכונות תרופות אלו 'אנטי-קואגולנטים', anticoagulants).

תרופות נוגדות קרישה

תרופות נוגדות קרישה מפחיתות את קרישות הדם, מונעות את גדילתם של קרישי דם קיימים ומסייעות במניעת שבירה של חלקיקי קריש העלולים להיסחף לאברי גוף רחוקים (תסחיף או אמבוליזם בלעז).
אף שנהוג לכנות תרופות אלו 'מדללות דם' הן פועלות באמצעות שינוי רכיבים כימיים מסוימים בדם באופן שמקשה על היווצרותם של קרישי דם.
פקקת ורידים עמוקים תטופל באמצעות שני סוגים שונים של נוגדי קרישה :
  • הפארין. ניתן בהזרקה בלבד.
  • וורפרין.
 
פארין יינתן בדרך כלל כטיפול ראשוני מאחר שפעילותו מיידית ומונעת את המשך היווצרות קרישי הדם. וורפרין יינתן לצורך המשך הטיפול ומניעת היווצרות קרישי דם חדשים.

הפארין (
Heparin
)

קיימים שני סוגים עיקריים של הפארין:
  • הפארין סטנדרטי.
  • הפארין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH, low molecular weight Heparin) – שמות מסחריים: קלקסאן, קלקסאן פורטה, פרגמין.
 
הפארין סטנדרטי ניתן בדרכים הבאות:
  • הזרקה תוך ורידית ישירות לאחד הוורידים.
  • עירוי תוך ורידי. טפטוף רציף של התרופה באמצעות צינורית דקה לתוך אחד הוורידים בזרוע. העירוי ניתן בבית החולים בלבד.
  • זריקה תת עורית.
 
מתן הפארין סטנדרטי מחייב ניטור קפדני של מערכת קרישת הדם מאחר שהתרופה משפיעה באופנים שונים על אנשים שונים. מתן הפארין סטנדרטי מחייב אשפוז של 5-10 ימים שבמהלכם תבוצענה בדיקות דם תכופות על מנת לוודא התאמה של המינון.
הפארין במשקל מולקולרי נמוך ניתן כזריקה תת עורית. מאחר שפעילותו שונה מזו של הפארין סטנדרטי והשפעתו אמינה יותר, אין צורך באשפוז.
הפארין לסוגיו עלול לגרום לתופעות לוואי דוגמת פריחה על העור או תופעות אלרגיות, דימום ודלדול עצמות (
אוסטיאופורוזיס
, אגב שימוש ממושך בתרופה) .
במקרים נדירים עלול הפארין לגרום לתגובה קיצונית שתתבטא בהחמרה של קרישי דם קיימים והיווצרות קרישי דם חדשים. תגובה זו וכן דלדול העצמות שכיחות פחות כתוצאה מנטילת הפארין במשקל מולקולרי נמוך.
ברוב המקרים הטיפול המועדף יהיה בהפארין במשקל מולקולרי נמוך מכיוון שהוא נוח יותר לשימוש וגורם לפחות תופעות לוואי בהשוואה להפארין הסטנדרטי.
הפארין מותר לשימוש במהלך
ההריון
כיוון שאינו עובר דרך השליה לעובר.

וורפרין (Warfarin)

וורפרין (שם מסחרי: קומדין) היא תרופה הניתנת בבליעה, בדרך כלל לאחר טיפול ראשוני בהפארין. כדי למנוע היווצרות קרישי דם חדשים יומלץ לרוב על טיפול בוורפרין במשך 3-6 חודשים, אם כי ברוב המקרים תינטל התרופה במשך פרקי זמן ארוכים יותר ואף במשך כל החיים.
התגובה לטיפול בקומדין שונה ממטופל למטופל ומושפעת מגורמים רבים הכוללים מרכיבים
גנטיים
, גיל, מין, מחלות רקע, נטילת תרופות אחרות, תזונה ועוד. לפיכך יתכנו שינויים ניכרים בין אדם למשנהו מבחינת המינון המיטבי של התרופה. בעוד שמטופלים מסוימים יזדקקו למינון של מיליגרם אחד ביום הרי אחרים יזדקקו ל- 10 או ל- 20 מיליגרם ביום.
מאחר שהתגובה לתרופה אינה ניתנת לצפייה מראש, ייתכן שהרופא ישנה את המינון שנקבע בהתאם לתגובת המטופל. התגובה נבדקת באמצעות בדיקת דם המכונה INR. מינון התרופה מחושב באופן שבועי, כלומר, מספר מיליגרמים שיש ליטול בשבוע. הוא ייקבע על פי הנחיית הרופא ובהתאם לתוצאות בדיקת הדם המכונה INR . יש ליטול את התרופה באותה השעה בכל יום.
קומדין חוסמת את פעילותו של ויטמין K ובכך מסייעת למניעת היווצרות קרישי דם. מזונות רבים מכילים ויטמין K אשר מעורב בתהליך קרישת הדם. לכן, מטופלים בקומדין צריכים לשמור על עקביות בכמות המזונות עתירי ויטמיןK שהם צורכים.
כל עוד אדם צורך כמות קבועה של וויטמין K ממזונו או מתוספי תזונה, מתקיים איזון בין השפעת קומדין להשפעת וויטמין K. שינוי קיצוני בהרגלי הצריכה של ויטמין K יביא לעליה או לירידה בהשפעה של קומדין ועליה או ירידה בערכי ה- INR. לפיכך, יש לשמור על תזונה עקבית, נטולת שינויים קיצוניים באכילת מזונות המכילים כמות גדולה של ויטמיןK .
יש להגביל את צריכת האלכוהול (לא יותר מ 3-4 מנות משקה לגבר ליום ו 2-3 מנות לאישה). מנת אלכוהול מוגדרת כחצי כוס בירה או 25 מ"ל של משקה חריף.
אין ליטול תרופה חדשה או תוסף מזון ללא בדיקה עם הרופא המטפל, הרוקח או הרופא המומחה. כמו כן רצוי להימנע מנטילה של צמחי מרפא טרם בירור בנושא עם הרופא המטפל.
וורפרין אינה מומלצת לשימוש במהלך ההריון. נשים הרות יטופלו בזריקות הפארין במשך ההריון.

גרביים אלסטיות

שימוש בגרביים אלסטיות עשוי למנוע
כאב
ונפיחות בשוק ולהפחית את הסיכון להתפתחות
כיבים
לאחר פקקת ורידים עמוקים. הגרביים יוצרות לחץ חיצוני על הרגל שמאזן את הלחץ התוך ורידי הגבוה אשר נוצר עקב נוכחות הקריש.
גרביים אלסטיות עשויות אף למנוע תסמונת פוסט-תרומבוטית שמשמעותה נזק לרקמת השוק עקב חסימת הווריד על ידי הקריש ועליית לחץ הדם, וכן למנוע זרימה של הדם לוורידים שאינם עמוקים (חיצוניים).
יש להיוועץ בגורם מקצועי שיתאים את הגרביים האלסטיות למטופל. הגרביים נגרבות במשך כל שעות העירות ויש להסירן לפני השינה או בזמן מנוחה, כאשר מרימים את הרגליים למעלה.
לאחר פקקת ורידים עמוקים יש לגרוב את הגרביים האלסטיות לתקופה של שנתיים לפחות, כיוון שהסימפטומים של תסמונת פוסט-תרומבוטית עלולים להתפתח במשך חודשים ואפילו שנים לאחר הפקקת.

הרמת הרגליים

לאחר פקקת ורידים עמוקים רצוי להרים את הרגליים בעת מנוחה. הרמת הרגליים מסייעת להפחתת הלחץ בוורידי השוק ומונעת היקוות של דם בשוק. כדי לסייע לזרימת הדם החוזר מהשוק יש להגביה את כף הרגל מעל
האגן
. ניתן להעזר בכרית לצורך ההגבהה.

טרומבוליזיס

טרומבוליזיס הוא טיפול חדשני המבוצע בבית החולים הדסה בירושלים, במסגרת היחידה לרדיולוגיה פולשנית. מדובר בצנתור זעיר פולשני דרך הווריד החסום שמטרתו המסת קריש הדם. בעקבות הטיפול תחול הפחתה מהירה בכאב ובנפיחות ברגל. הטיפול מונע סיבוכים עתידיים כגון פקקת חוזרת, תסחיף ריאות ותסמונת פוסט-תרומבוטית.

טיפול במחלות כלי דם

פקקת ורידים עמוקים עלולה להיות סמן למחלת ורידים דוגמת דליות (Varicose Veins) או למחלת עורקים. במקרים אלו, כוללת קשת הפתרונות ניתוחים או טיפולים כגון הידרותרפיה, טיפול בתרביות
רקמה
, טיפול בסקלרותרפיה (הזרקת חומר שגורם לניוון כלי הדם הפגוע), וטיפול באמצעות לייזר.
כדי לשפר את זרימת הדם בגפיים התחתונות מומלץ להרבות בהליכה (אף אם הדבר מקשה על המטופל או מסב לו כאב. במקרה זה כדאי לנוח מספר דקות ולהמשיך בהליכה) ולהקפיד על פעילת אירובית מתונה.