09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  07.12.2010  באדיבות ה 

מחלת פאג'ט בפטמת השד

(Paget’s Disease of the Nipple/Breast)

מניעת מחלת פאג'ט בפטמת השד

הגורמים להתפתחות מחלת פאג'ט בפטמת השד או לסרטן השד אינם ידועים, ולכן קשה לקבוע אם ניתן למנוע את פרוץ המחלה. יחד עם זאת ידועים מספר גורמים העשויים לצמצם את הסיכון ללקות במחלה.

תזונה ואורח חיים

תזונה דלת שומן ופעילות גופנית תורמות למצב בריאותי תקין ועשויות למנוע
סרטן
או מחלות לב.
ביפן למשל, בה התזונה האופיינית היא דלת שומן ועשירה בפירות ובירקות, נמצא כי שיעור סרטן השד בקרב נשים יפניות נמוך לאין ערוך מאשר בקרב נשים במערב, אשר צורכות דיאטה עתירת שומן.
מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון לסרטן השד כדי שליש. לאחר הפסקת הווסת חשוב במיוחד להקפיד על משקל תקין מאחר שעודף משקל תורם לעלייה בהורמון
אסטרוגן
, אשר קשור במקרים מסוימים להתפתחות סרטן השד.

הנקה

נמצא שנשים אשר הניקו את ילדיהן נמצאות בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד בהשוואה לנשים שלא הניקו. המחקרים מראים שהסיכון קטן בכמחצית (בעיקר אצל נשים צעירות), ויורד ככל שמשך ההנקה ארוך יותר. הסיבות לכך טרם הובהרו ויתכן שהדבר נובע מההפסקה בביוץ במהלך תקופת ההנקה, אשר גורמת ליציבות ברמות
האסטרוגן
.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד

בישראל קיימת תוכנית לאומית לסריקה בממוגרפיה במסגרתה מוזמנות כל הנשים הנמצאות בגיל המתאים לבצע בדיקת ממוגרפיה. בדיקת הממוגרפיה יעילה בגילוי סרטן השד ב- 80-90% מהמקרים. זוהי הבדיקה הטובה ביותר כיום לגילוי מוקדם ועולה על הבדיקות האחרות הקיימות (
אולטרה סאונד
או MRI ). בדיקת ממוגרפיה הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ- 30%.
המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ממליצה על בדיקות ממוגרפיה לנשים בהתאם לקריטריונים הבאים:
  • מגיל 50 ומעלה כל שנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
    בגילאים אלה יש כיום הסכמה מקצועית בינלאומית שבדיקת הממוגרפיה מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.
  • נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, כגון היסטוריה משפחתית (אם או אחות שחלו בסרטן השד). בגילאים 40-49 מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה.
    לנשים בקבוצות אלה הבדיקה ניתנת חינם במסגרת סל הבריאות, על ידי כל קופות החולים.
 

בדיקות סקר גנטיות לסרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בישראל. יחד עם זאת, מרבית מקרי סרטן השד אינם תורשתיים. באופן כללי רק בכ- 15%-10% מהמקרים קיים
גורם סיכון
תורשתי.
במרבית המקרים התורשתיים ישנו סיפור משפחתי המאופיין בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה, באבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50) , ובהופעת מספר גידולים ממאירים באדם אחד, לדוגמא הופעה של סרטן שד וגם סרטן
שחלה
.
במידה וקיימת היסטוריה משפחתית של סרטן שד כדאי לשקול לבצע בדיקת נשאות גנטית ל- BRCA1 ול- BRCA2 . נשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 מצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד ובסרטן שחלות. רמת הסיכון המדויקת אינה ברורה, וטווח ההערכות במחקרים השונים רחב.
הסיכון לסרטן השחלה בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 מוערך ב- 30%-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 70, לעומת סיכון של כ- 1.5% לסרטן השחלה באוכלוסיה הכללית. הסיכון לסרטן השד בקרב נשאיות מוערך בכ – 80%-50%, עד גיל 70, לעומת כ- 12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסיה הכללית.