09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז
מעודכן תאריך  16.09.2009  באדיבות ה- 

אדמת

(Rubella)

אדמת והריון

הידבקות באדמת במהלך 16 השבועות הראשונים של
ההריון
מסוכנת לעובר. בעקבות הדבקה של אישה הרה באדמת יעברו הנגיפים דרך השליה אל העובר, ויגרמו להתפתחות מחלת אדמת מולדת.
אדמת עלולה לגרום להפלה, מוות תוך רחמי, מוות מיד לאחר
הלידה
ולמגוון מומים מולדים כגון:
  • חרשות.
  • פגיעות מוחיות.
  • מומי לב.
  • קטרקט
    .
  • פגיעה במערכת העצבים המרכזית.
 
בישראל, בעקבות הכללת
החיסון
נגד אדמת בשגרת החיסונים (בגיל שנה, בכיתה א' ובכיתה ו'), למעלה מ- 90% מהנשים מחוסנות נגד אדמת.

בדיקות טרם
הריון
ובמהלכו

נשים שמתכננות להיכנס להריון, או נשים בתחילת ההריון, נדרשות לבצע בדיקת דם לזיהוי נוגדנים לאדמת. אצל כ- 10% מהנשים, על אף שחוסנו בעבר נגד אדמת, רמת הנוגדנים תהיה נמוכה והן תידרשנה לקבל
חיסון
נוסף.
תוצאות הבדיקה לנוגדני אדמת הן כדלהלן (בהתאם להמלצות משרד הבריאות):
  • רמת נוגדנים גדולה מ- 30 International Units) IU) מהווה חיסון מספק.
  • רמת נוגדנים של 15-30 IU אינה מספקת ולכן על האישה לקבל זריקת דחף.
  • רמת נוגדנים קטנה מ- 15 IU מצביעה על היעדר חיסון. טרם כניסה להריון תופנה האישה לקבלת חיסון. במידה שהאישה כבר הרה, עליה לחזור על הבדיקה מדי חודש, על מנת לאתר כל נוכחות של נוגדנים מסוג IgM, שמצביעים על הדבקה במחלה.
 

חיסון טרם הריון

אם האישה טרם נכנסה להריון, היא תקבל את החיסון לאדמת. החיסון לאדמת עלול לגרום לתופעות לוואי קלות שכוללות
חום
, הרגשה כללית רעה,
כאב
שרירים, ופריחה החל מהיום החמישי ועד ליום ה- 12 לאחר החיסון.

בעת הריון

במידה שהאישה כבר
בהריון
היא לא תוכל לקבל את החיסון, מאחר שמדובר בחיסון חי-מוחלש העלול להדביק בעצמו את העובר בנגיף.
אישה הרה שיודעת כי היא אינה מחוסנת נגד אדמת, חייבת להקפיד שלא להיות במגע עם כל אדם או ילד שחשוד כחולה באדמת, בפרט במהלך 16 השבועות הראשונים להריון.
על אישה הרה שאינה מחוסנת נגד אדמת ובאה במגע עם אדם חולה, לפנות בדחיפות לרופא. הרופא ימליץ על בדיקות דם כדי לקבוע אם חלתה באדמת, גם לפני שהופיע סימן אופייני למחלה. בהתאם לתוצאות בדיקות הדם ניתן יהיה להחליט על הצעדים הדרושים.
אם אירעה הדבקה (דבר שיתבטא בעליה ברמת הנוגדנים בדם), יתכן שיומלץ על מתן זריקה של נוגדנים (Immunoglobulin) שיספקו לה הגנה מיידית לטווח הקצר (עד 6 ימים מהמגע). זריקה זו מקטינה את הסיכון לפתח את המחלה.

הסיכון לעובר

הסיכון לעובר עקב הדבקה באדמת תלוי בשלב ההריון שבו התרחשה ההדבקה:
  • שליש ראשון – אצל אישה הרה שנדבקה באדמת במהלך השליש הראשון קיים סיכון של כ- 90% להדבקה של העובר. ככל שההדבקה מתרחשת מוקדם יותר כך עולה הסיכון לעובר.
  • לאחר השבוע העשירי להריון עדיין קיים סיכון משמעותי הנוגע לפגיעה בשמיעה או בראייה, שעלולה להתבטא רק בשלבים מאוחרים יותר בחייו של
    היילוד
    .
  • שליש שני – הדבקה בשבועות 14-15 להריון עלולה לגרום לבעיות ראייה או שמיעה אצל התינוק שיתבטאו רק בשלבים מאוחרים יותר של חייו.
  • שליש שלישי – לאחר השבוע ה- 16 להריון הסיכון לעובר נמוך.
 
במידה שקיים חשש כי העובר נדבק במחלה, תופנה האישה לדיקור
מי שפיר
ולסקירת
אולטרה סאונד
, שמטרתה לאתר מומים העלולים להופיע בעקבות ההדבקה בנגיף האדמת. אף אם לא נצפו ממצאים ברורים בסריקות, אין משמעות הדבר שהעובר שנדבק לא יפתח סימפטומים של המחלה לאחר לידתו.
בהתאם לממצאים ניתן לפנות לייעוץ, על מנת לשקול את המשך ההריון.