21 ספטמבר 2017 א' תשרי תשע"ח
תאריך:  04.02.2011 

האם אני סובל מהפרעת שינה?

הורים שימו לב: הפרעות בתזמון השינה גורמות בין היתר לשינויים בתיאבון של בנכם או בתכם המתבגרים. אנשים שתרופות משרות שינה עוזרות להם לישון טוב יותר יכולים להמשיך בנטילתן לאורך זמן ללא חשש. הסובלים מהפסקות נשימה בשינה חייבים להימנע מנטילת תרופות הרגעה או תרופות שינה. הפרעות שינה המופיעות בשלב ה-REM (שלב החלומות) עלולות להוות סימן מקדים לדמנציה ולמחלת פרקינסון. לא להזניח הפרעות שינה ולפנות למכון שינה.
הפרעות שינה עלולות לנבוע ממגוון גורמים, החל במחלות, כאבים כרוניים, שינויים הורמונאליים, עודף משקל וכלה במזרון או כרית לא ראויים. במקרה הקל התוצאה של הפרעות אלו היא חבלה באיכות החיים ובמקרה הקשה פגיעה בבריאות.
האבחון של מקור ההפרעה מהותי לטיפול, כי פעמים רבות הפרעת השינה מהווה בעיה שניונית שכדי לפתור אותה יש לטפל בבעיה הראשונית, דוגמת כאב כרוני. כאשר הפרעות השינה נובעות מהצטננות או מלחץ זמני בעבודה, כפי הנראה ששנתכם תוטב כשתבריאו או שהפרויקט המלחיץ יסתיים, אולם כאשר מדובר בהפרעה מתמשכת היא לא תחלוף ללא טיפול מתאים.

סימפטומים של בעיות והפרעות שינה

כאשר מדברים על סימפטומים של הפרעות שינה לא מתכוונים לעייפות 'מזדמנת' בשל לילה לבן לפני הגשת פרויקט, אלא על אירועים מתמשכים.
התנהגויות מסוימות במשך היום והלילה יכולות לרמז על בעיה ואם אתם מרגישים אחד או יותר מהסימפטומים הבאים באופן קבוע, קיימת סבירות גבוהה שיש לכם הפרעת שינה וטוב תעשו אם תפנו לסיוע של מכון שינה.
אישה לחוצה ועייפה
הפרעות השינה נובעות גם מלחץ זמני בעבודה
בלילה:
  • אתם נוחרים בדרך כלל.
  • מתקשים להירדם.
  • מתעוררים פעמים רבות במהלך השינה.
 
בבוקר:
  • קמים עם תחושת יובש.
  • קמים עייפים.
  • מתקשים להתעורר
 
במהלך היום (לפחות שני סימפטומים מצביעים על בעיה):
  • מרגישים מנומנמים או נוטים להתעצבן בקלות אפילו מדברים פעוטים.
  • מתקשים להישאר ערים כשאתם יושבים בשקט, צופים בטלוויזיה או קוראים.
  • נרדמים או מרגישים עייפים מאד בזמן נהיגה.
  • מתקשים להתרכז.
  • מרגישים או שאחרים אומרים לכם שאתם נראים עייפים.
  • מגיבים לאט.
  • חווים התפרצויות רגשיות.
  • מרגישים שאתם זקוקים לשינה בצהריים כמעט בכל יום.
  • זקוקים למשקאות רבים המכילים קפאין כדי שיהיה לכם כוח להמשיך.
 

חובה לטפל בבעיות שינה

שינה באיכות ירודה או בלתי מספקת מגבירה תהליכים דלקתיים בגוף ומחמירה את הסיכון להתפתחות מחלות לב ושבץ. שינה קצרה מדי קשורה לעלייה בלחץ הדם, להשמנה, לסוכרת ולסטרס נפשי. ידוע גם שחוסר שינה חמור מוביל לעלייה בייצור הורמוני דלקת ולשינויים בתפקוד כלי הדם.
ממחקר שהוצג בכנס התאחדות הלב האמריקאית בנובמבר 2010 עולה שאצל אנשים שנהגו לישון פחות מ-6 שעות בלילה (חוסר שינה כרוני) נמצאו רמות גבוהות יותר של 3 חומרים שמתווכים תהליכי דלקת בגוף (fibrinogen, IL-6 and C-reactive protein) ומעלים את הסיכון למחלות לב בהשוואה לאנשים שישנו 6-9 שעות.

מחלות ומצבים שעלולים להוביל לסימפטומים של בעיות בשינה

כאב אקוטי או כרוני

פציעה או מחלה שגורמת לכאב, דוגמת דלקת פרקים או כאב גב, עלולה להפריע לתנוחת שינה נוחה או לגרום להתעוררות באמצע הלילה. כאשר מדובר על כאב כרוני (מתמשך) כדאי לפנות לטיפול במרפאת כאב.
נציין בהקשר זה שלא מומלץ לרוץ לנטילת תרופות משרות שינה כדי להשיג שינה טובה. קיימים טיפולים פסיכולוגיים שנועדו להקל על בעיות השינה, והם בטוחים יותר מתרופות משרות שינה ויעילים באותה מידה, כאשר ניתנים יחד עם תרופות נוגדות כאב.
במחקר שנערך באוניברסיטת רוצ'סטר (ארה"ב), נמצא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בנדודי שינה, שכלל בין היתר הקניית שליטה בגירויים ודיון בהשלכות החמורות של חוסר שינה, שיפר משמעותית את איכות השינה בקרב מטופלים שסבלו מכאב כרוני בצוואר או בגב. הטיפול גם הצליח להפחית את השפעת הכאב על התפקוד היומיומי.

שינויים הורמונאליים

בעיות שינה עלולות להופיע בימים שלפני הווסת או בתקופה שלאחר הפסקת הווסת בגיל המעבר.

הפרעות נפשיות

גבר יושב על קצה המיטה ומפהק
מתקשים להתעורר בבוקר?
דיכאון קליני, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת חרדה, סכיזופרניה או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) עלולות לפגוע במשך השינה ובאיכותה. מחקר שהתפרסם ב-2004 הראה שדיקור סיני (אקופונקטורה) עשוי להפחית בעיות שינה אצל אנשים חרדתיים.
לאחר 5 שבועות של טיפול בדיקור, ללא שימוש בתרופות, הבחינו החוקרים בשינויים הבאים אצל המטופלים:
  • עלייה בהפרשת מלטונין (הורמון השינה) בשעות הלילה.
  • קיצור משך הזמן שעובר עד להירדמות.
  • עלייה במשך השינה ובמשך שלב ה-REM (שלב החלומות).
  • שיפור באיכות השינה.
  • ירידה בתחושות החרדה.
 

מחלות של מערכת העצבים והמוח

פגיעות מוחיות ומחלות הקשורות למערכת העצבים עלולות לשבש את דפוסי השינה התקינים ולגרום לנדודי שינה.
מאידך, הפרעות שינה המופיעות בשלב ה-REM (שלב החלומות) עלולות להוות סימן מקדים לדמנציה ולמחלת פרקינסון, עשרות שנים לפני שהמחלה מתפתחת. חוקרים ב"מאיו קליניק" זיהו 27 אנשים שחוו הפרעות התנהגות בשנת חלום REM Behavior Disorder) 15-50) שנים לפני שלקו בפרקינסון או בדמנציה עם גופי לוואי. הפרעה זו מתבטאת בתנועות בלתי נשלטות ולפעמים אף אלימות במשך שנת חלום, כאילו שאדם מבצע את מה שחולם עליו.

מחלות דרכי נשימה

הפרעה לנשימה תקינה עלולה להוביל להתעוררויות רבות במשך הלילה ולנדודי שינה.

פעילות יתר של בלוטת התריס

המחלה עצמה גורמת לירידה במספר שעות השינה.

טיפולים תרופתיים

נטילת תרופות מסוימות עלולה להפריע להירדמות או לפגוע בשינה איכותית ומספקת.

מחלות ממאירות

שינה לקויה היא תופעת לוואי נפוצה של מחלת הסרטן. כ-80% מהמטופלים מתלוננים על בעיות שינה במהלך הטיפולים ורובם ממשיכים לסבול מקשיי שינה אף לאחר סיומם.
ממחקר שהוצג בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ביוני 2010 מתברר שביצוע תרגילי יוגה הכוללים נשימות, מדיטציה וטכניקות אחרות במשך 4 שבועות מפחיתה את העייפות ומשפרת את איכות השינה בקרב אנשים שהחלימו ממחלת הסרטן. משתתפי המחקר דיווחו גם על הפחתת השימוש בתרופות שינה ועל שיפור באיכות החיים.

סוגים נפוצים של בעיות והפרעות שינה

קיימים למעלה מ-70 סוגים של הפרעות שינה ולאחר אבחון ניתן לטפל בהצלחה ברובן. בין הפרעות השינה הנפוצות:
  • נדודי שינה (insomnia).
  • נחירות (snoring).
  • הפסקות נשימה בשינה (sleep apnea).
  • תסמונת רגליים חסרות מנוחה (restless legs syndrome RLS).
  • הפרעות בתזמון השינה.
  • היפרסומניה (ישנוניות יתר).
  • נרקולפסיה (narcolepsy), מחלה נדירה שבאה לידי ביטוי בהתקפי שינה עמוקה בלתי נשלטים.
 

נדודי שינה (Insomnia)

אישה נחה במיטה
נדודי שינה קלים ניתנים לפיתרון באמצעות הרגלי שינה טובים, הרפיה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
בקבוצת הפרעות זו כלולות בעיות הירדמות, יקיצות מרובות בלילה והתעוררות מוקדם בבוקר בלי יכולת להירדם חזרה. כאשר מדובר בבעיה מתמשכת יש לטפל בה בעזרת אנשי מקצוע.
הסיבות לנדודי שינה יכולות לנבוע מגורמים רבים, לרבות סטרס (בשל לחצים בעבודה או בעיות במשפחה), שינוי של אזור הזמן, שינוי בזמני השינה או אף הרגלי שינה לקויים. גם נחירות של בן או בת הזוג, הפסקות נשימה בשינה או תסמונת רגליים חסרות מנוחה יכולים להוביל לנדודי שינה.
האבחון מתחיל בשיחה עם רופא מומחה בבעיות שינה (בדרך כלל במכון שינה). במהלך המפגש סוקר הרופא את ההיסטוריה הרפואית של המטופל על מנת לשלול בעיות רפואיות או שימוש בתרופות שעלולים לגרום לנדודי שינה.
כאשר בעיית השינה נובעת משימוש בתרופות דוגמת סטטינים (להורדת כולסטרול), חוסמי בטא (ליתר לחץ דם) או סטרואידים, מקבל המטופל הדרכה לגבי השימוש הנכון בתרופות או שמתאימים לו תרופה אחרת לטיפול בבעיה הרפואית. בדיקת שינה במכון הנמשכת רק לילה אחד אינה יעילה במקרה זה. האבחון צריך להתבסס על מספר לילות שבהם אין המטופל מצליח לישון.
ד"ר גילי גבעתי, נוירולוגית ממכון השינה של 'אסותא', מסבירה שחלק מהסובלים מנדודי שינה מנסים לפתור את הבעיה באמצעות שתיית אלכוהול. מדובר בפיתרון רע כי בעוד שאלכוהול מסייע להירדמות ולכניסה לשלב השינה הקלה, הוא מונע הגעה לשלב ה-REM ולשינה העמוקה. מעשנים כבדים רבים ישנים שינה קלה בלבד וחווים פחות שנת REM. הם גם נוטים להתעורר אחרי 3 או 4 שעות בגלל היעדר ניקוטין.
נדודי שינה קלים ניתנים לפיתרון באמצעות אימוץ מודרך של הרגלי שינה טובים, הרפיה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. לדברי ד"ר גבעתי המודעות להרגלי השינה והלמידה כיצד להירגע כדי לישון טוב יותר הם המפתח לטיפול כשהבעיה קלה יחסית. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ניתן על ידי פסיכולוגית מומחית במסגרת מכון שינה.

הטיפול התרופתי בנדודי שינה הוא ייחודי לכול מטופל

במקרים קשים יותר ניתן גם טיפול באור וכן טיפולים תרופתיים. התרופות מותאמות לכל מטופל על פי המקרה. אם מטופל סובל מחרדה הוא יקבל תרופות שמקלות על חרדה בשעה שבעייתו של מטופל קשיש יכולה להיפתר בעזרת תרופה משרת שינה.
כיום הנטייה היא להתייחס לנדודי שינה כאל מצב של עודף עוררות שהטיפול בו כולל מינונים נמוכים של תרופות נוגדות חרדה. תרופות אלו נמצאו יעילות יותר מאשר תרופות משרות שינה עבור אנשים שהם כל הזמן 'על טורים'. הטיפול ניתן למשך מספר חודשים בלבד, עד שמתרגלים ללכת לישון בצורה תקינה.
ד"ר גבעתי מציינת שיש לה ניסיון מצטבר מוצלח בטיפול בנדודי שינה באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, במיוחד בקרב אנשים בגילאי 40-60 שהפרעת השינה אצלם היא חלק ממצב הדריכות הכללי.
אצל קשישים מרבית הפרעות השינה קשורות לירידה כללית בפעילות המוח. במקרה זה תרופות משרות שינה יעילות מאד, אף במינונים נמוכים. בעבר סברו שתרופות משרות שינה עלולות לגרום להתמכרות, אך מחקר מדעי שנערך בשיתוף 'מכבי' הראה שברוב המקרים אין בסיס לסברה. ד"ר גבעתי מדגישה כי אנשים שהתרופות עוזרות להם לישון טוב יותר יכולים להמשיך בנטילתן לאורך זמן ללא חשש.
 

נחירות

נחירות, שלעיתים מבלבלים בינן לבין הפסקות נשימה בשינה, הן אחד המכשולים המשמעותיים לשינה איכותית, הן עבור הנוחר והן עבור בן או בת הזוג. נחירות יכולות להיגרם על ידי:
  • היצרות דרכי האוויר.
  • תנוחת שינה לא טובה.
  • עודף משקל.
  • מבנה לא תקין של הגרון.
 
ההיצרות של דרכי האוויר מפריע לנשימה חלקה ויוצר את צליל הנחירה. הנחירה לכשעצמה אינה מחייבת חסימת דרכי הנשימה כמו שזה קורה בהפסקות נשימה ולא כל מי שנוחר סובל מהפסקות נשימה.
קיימים אמצעים להפחתת הנחירות או הפסקתן. מקרים קלים ניתנים לפתרון בעזרת שינה על הצד, הרמת ראש המיטה והפחתת משקל. למידע נוסף מומלץ לעיין בכתבה 'נחירות אינן חובה'.

הפרעות נשימה בשינה (sleep apnea)

הפרעות נשימה בעת שינה, המכונות גם דום נשימה, הן תופעה נפוצה יחסית. מדובר בבעיה רצינית ואפילו מסכנת חיים שמאובחנת למרבה הצער רק אצל מעטים מהסובלים ממנה. במקרים נדירים הפסקות נשימה בשינה עלולות להוביל למוות פתאומי כתוצאה מחנק במהלך השינה. הן שכיחות יותר אצל גברים.
הסימפטומים של הפסקות נשימה בעת שינה כוללים:
  • הפסקות תכופות של הנשימה במהלך השינה.
  • תחושת חנק או השתנקות שגורמת להתעוררות.
  • נחירות חזקות.
  • תחושת חוסר רעננות אחרי שנת לילה ועייפות מוגברת במהלך היום.
 
בעת הפרעת נשימה חל רפיון שרירים שכתוצאה ממנו עולה המאמץ לשאוף אוויר ונגרמת קריסת קנה הנשימה, שמשמעותה חסימת מעבר האוויר למשך 10-60 שניות. כאשר אוויר לא נכנס לריאות ורמת החמצן בדם נופלת, מגיב המוח בהערת האדם, על מנת שיפעיל את השרירים בדרכי הנשימה כך שאלו יפתחו ויתאפשר מעבר אוויר.
בעת אירוע כזה האדם יכול לנחור, או להשתנק ואז לחזור ולנחור. אירועים מעין אלו יכולים לחזור על עצמם אפילו מאות פעמים בלילה. כאשר הבעיה גורמת לנחירות חזקות היא מכונה הפסקות נשימה חסימתיות (obstructive sleep apnea).
חומרת הפרעות הנשימה נקבעת על פי תדירות התרחשותן בעת השינה, ומקובלים 3 סוגים:
  • קל - 15-5 הפסקות נשימה חסימתיות בשעה.
  • בינוני - 30 – 15 הפסקות נשימה חסימתיות בשעה.
  • קשה - מעל 30 הפסקות נשימה חסימתיות בשעה.
 
הגורמים להפסקות נשימה בשינה הם בדרך כלל גופניים. ביניהם:
  • עודף משקל.
  • ירידה בטונוס השרירים בדרכי הנשימה, לרוב עקב הזדקנות.
  • שקדים או אדנואידים מוגדלים.
  • גודש או חסימה של האף.
  • מבנה ייחודי של הראש, הצוואר או סנטר.
 

ההשלכות הבריאותיות של הפסקות נשימה בשינה

ההשלכות הבריאותיות של הפסקות נשימה חסימתיות כוללות:
  • דיכאון או נטייה לעצבנות.
  • עייפות מתמשכת, קשיי ריכוז וירידה בתפקוד השכלי.
  • כאב ראש בשעות הבוקר.
  • ירידה בחשק ובתפקוד המיני.
  • יתר לחץ דם.
  • אי סדירות בקצב הלב.
  • אי ספיקת לב.
  • עלייה בסיכון לאוטם שריר הלב ולאירועים מוחיים.
 
בשעה שבאופן רגיל לחץ הדם אמור לרדת בשינה, אצל אנשים הסובלים מהפסקות נשימה הוא עלול לעלות דווקא. תרופות להורדת לחץ הדם לא תהינה יעילות במקרה זה, כי הבעיה נובעת מהפרעות בנשימה. במקרים של יתר לחץ דם בלתי נשלט רצוי לבדוק אם המצב קשור להפסקות נשימה מרובות בשינה.

טיפול בהפסקות נשימה בשינה

ניתן להקל על הפסקות נשימה קלות על ידי הפחתה במשקל והרמת ראש המיטה. כמו כן רצוי להימנע משינה על הגב.
הטיפול באנשים הלוקים בהפסקות נשימה בשנתם נעשה במקרים רבים באמצעות מכשיר Continuous Positive Airway Pressure) CPAP). המכשיר מורכב ממסכה מיוחדת שחובשים בזמן השינה, אשר מחוברת למכונה שמזרימה אוויר בלחץ קבוע. במרבית המקרים השימוש במכשיר מצליח למנוע את הפסקות הנשימה ואת ההתעוררויות.
הטיפול יתמוך גם באיזון לחץ הדם הנובע מהפסקות נשימה.
במכון השינה ניתנת הדרכה לגבי שימוש ביתי במכשיר ה-CPAP. אנשים שיש להם מכשיר CPAP ואינם מסתדרים איתו מוזמנים לפנות למכוני השינה של אסותא כדי לעבור הדרכה והתאמה מחודשת.
בנוסף לטיפול במכשיר קיימים מספר ניתוחים שנועדו לתקן את החסימה שגורמת להפסקות הנשימה בשינה.
אנשים הסובלים מהפסקות נשימה בשינה חייבים להימנע מנטילת תרופות הרגעה או תרופות שינה, משום שהם עלולים לא להתעורר בצורה מספקת כדי לנשום.

הפחתת משקל והפסקות נשימה

הפסקות נשימה תכופות חושפות את הגוף לרמות גבוהות של אדרנלין ומעכבות ירידה במשקל, גם כשמקפידים על הדיאטה. בנוסף לכך, אנשים שיש להם הפרעות נשימה משמעותיות בשנתם יתקשו להתמיד בביצוע פעילות גופנית בגלל העייפות הנובעת משינה משובשת.

האון המיני והפסקות נשימה

במקרים לא מעטים הפסקות נשימה בשינה גורמות לאין אונות. הטיפול בהפסקות הנשימה מעלה כמעט מיידית את האון המיני.

מתי לפנות למכון השינה?

לדבריה של ד"ר גבעתי נחירות הן סוג של 'אזעקה', במיוחד כשהן לא אחידות בעוצמתן, כי רבע מהאנשים שנוחרים לוקים גם בהפסקות נשימה. "במקרה שמטופל מגיע למכון השינה עקב תלונות על נחירות, ראשית הוא מופנה לבדיקת פוליסומנוגרפיה (polysomnography) שבה נרשמים גלי המוח, קצב הלב והנשימות במהלך כל שנת הלילה. אם הרופא מאבחן הפסקות נשימה בשינה הוא ימליץ על טיפול מתאים ואם מתברר שאין מדובר בבעיות נשימה, מטפלים בנחירות".
מומלץ לפנות לאבחון במכון שינה כדי לבדוק חשד לבעיות נשימה בשינה, אם אתם מגלים את הסימנים הבאים:
  • נחירות או נשימה כבדה ורועשת.
  • שינה עם פה פתוח.
  • יובש בפה כשמתעוררים בבוקר.
  • תנועתיות מרובה בלילה.
  • הזעה בלילה.
  • כאב ראש בבוקר.
  • הליכה לשירותים מספר פעמים בלילה (שאינה נובעת מבעיות בריאותיות ידועות).
  • עייפות משמעותית במשך היום, לרבות הירדמות על ההגה, בישיבות וקשיי ריכוז.
  • ירידה באון המיני.
 

הפרעות בתזמון השינה

הפרעה בתזמון השינה מתבטאת בחוסר תיאום בין השעון הביולוגי הפנימי שמורה לנו ללכת לישון לבין השעון הכרונולוגי של היממה. התוצאה היא קושי משמעותי לקום בבוקר (כשנרדמים מאוחר) או לחילופין, התעוררות מוקדמת מאד (כשנרדמים מוקדם). רבים מהלוקים בהפרעות בתזמון השינה אינם מאובחנים כלל, או מאובחנים כמי שיש להם בעיה התנהגותית.
הפרעות בתזמון השינה מתחילות בדרך כלל בגיל הנעורים ומיוחסות לבעיה התנהגותית האופיינית לגיל ההתבגרות. הנער או הנערה אינם מסוגלים להירדם בלילה ומתקשים להתעורר ולתפקד כיאות בבוקר. ההורים סבורים במקרים רבים שילד שנשאר ער עד 4:00 בבוקר עושה להם דווקא.
לדברי ד"ר גבעתי "הפרעות בתזמון השינה גורמות בין היתר לשינויים בתיאבון. הנער לא יאכל דבר בבוקר ויתחיל לרצות לאכול בסביבות הצהריים. תופעה כזו צריכה לרמז להורים שבעצם מדובר בהפרעה בתזמון השינה ולא בהתנהגות מתריסה האופיינית לגיל ההתבגרות".
יצוין כי במקרים רבים תחילתה של ההפרעה בחציית 'חלון השינה' שהוא הזמן בו אנו חשים עייפות אך נלחמים בה עם עוד נשנוש או כוס קפה, והכול במטרה לצפות בעוד תוכנית טלוויזיה, לסיים עוד משחק מחשב או לסיים עוד מסמך עבור בית הספר או העבודה. בדרך כלל לאחר השעה 23:00 קשה יותר להירדם.
הטיפול בהפרעות בתזמון השינה מתבסס על מתן מלטונין ('הורמון השינה' שמופרש במוח בשעות החושך) תחת השגחה רפואית, הקפדה על שעות שינה קבועות וחשיפה לאור בשעות הבוקר.
במקרים קלים הפיתרון נעוץ בפרישה מוקדמת למיטה, לאחר הכנסה של הגוף למצב של רגיעה – שבו בנחת, שתו משהו חם, קראו ספר או עיתון, פשוט תורידו הילוך.

תסמונת רגליים חסרות מנוחה (Restless legs syndrome RLS)

מדובר בהפרעה בעלת רקע תורשתי שגורמת לתחושות בלתי נעימות ברגליים ובכפות הרגליים שעה שנחים או שוכבים. אנשים הלוקים בבעיה זו מדווחים על גירויים, עקצוצים או תחושות נימול על העור. הם מרגישים צורך בלתי נשלט להניע את רגליהם על מנת להקל על התופעה, הן במשך היום והן במשך שנת הלילה, מה שעלול לגרום לנדודי שינה.
תסמונת רגליים חסרות מנוחה עלולה להתפתח בכל גיל, אולם היא שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת וקשישים רבים סובלים מדרגה חמורה שלה.
במקרים מסוימים התסמונת קשורה למחלות ולמצבים אחרים כמו:
  • מחסור בברזל או אנמיה.
  • מחלות כליה.
  • בעיות בבלוטת התריס.
  • מחלת פרקינסון.
  • הריון.
  • נוירופתיה היקפית (נזק לעצבים בידיים או ברגליים) הנובע מסוכרת או אלכוהוליזם.
 

טיפול תרופתי בתסמונת או בגורמים לה

  • תוספי ברזל - טיפול במחסור בברזל נעשה באמצעות נטילת תוספי ברזל (לאחר בדיקות דם מתאימות) והוא עשוי לשפר את מצב התסמונת בצורה משמעותית.

  • תרופות למחלת פרקינסון – למרות שאין קשר בין שתי המחלות, תרופות אלה מפחיתות את תנועות הרגליים ומקלות על התסמונת בדרגה בינונית עד חמורה.

  • תרופות ממשפחת האופייאטים – תרופות אלו שנועדו להקלה על כאב עשויות להקל על הסימפטומים. מינון גבוה שלהן עלול לגרום להתמכרות.

  • תרופות להרפיית שרירים ולהשריית לשינה – הן אינן מפחיתות את הסימפטומים של התסמונת אך עוזרות לישון טוב יותר בלילה.

  • תרופות לאפילפסיה – תרופות מסוימות שיועדו לטיפול באפילפסיה עשויות לעזור לחלק מהאנשים הלוקים בתסמונת רגליים חסרות מנוחה.

  • תרופות נוגדות כאב – תרופות אלו עשויות לסייע בהקלת סימפטומים קלים אם נוטלים אותן מייד עם תחילת התחושות והעוויתות ברגליים.
 

טיפולים משלימים

  • תוספי תזונה - תסמונת רגליים חסרות מנוחה קשורה לעיתים לחוסרים תזונתיים. הרופא עשוי להמליץ לכם על נטילת תוספי תזונה כמו ברזל, חומצה פולית, ויטמיני B ומגנזיום, בהתאם לתוצאות של בדיקות הדם. יש לוודא שתוספי התזונה אינם מפריעים לפעילות של תרופות אחרות.

  • אמבטיות, רטיות קרות או חמות ועיסוי – אלו עשויים להקל ולהפחית את התחושות המשונות בגפיים.

  • הרפיה – הפחתת מתחים ועייפות באמצעות שיטות ההרפיה למיניהן תפחית או תמנע החמרה של הסימפטומים.

  • פעילות גופנית – פעילות גופנית קבועה ומתונה עשויה להקל על הסימפטומים. חשוב לא להגזים באימונים ולא לבצעם בשעות מאוחרות של הערב כי הדבר עלול להחמיר את התחושות.
 

היפרסומניה

אישה מחזיקה את הצוואר שלה
הפרעות שינה יכולות לנבוע מכאבי גב או דלקת פרקים
היפרסומניה או 'ישנוניות מחלתית' מהווה בעיה כאשר היא מופיעה לאחר שנת לילה סדירה בת 6-7 שעות שינה או יותר.
בין הגורמים לישנוניות מוגברת:
  • שימוש בתרופות הגורמות לישנוניות מוגברת, הן כפעילות רצויה והן כתופעת לוואי.
  • הפרעה בשנת הלילה הגורמת לישנוניות מוגברת ביום. כאשר שנת הלילה מופרעת בשל בעיות בשינה, שינה לא איכותית (שינה שטחית עם מיעוט שנת גלים איטיים ושנת חלום ויקיצות קצרות מרובות) או הפרעות חיצוניות, ישנוניות יום היא בלתי נמנעת. במרבית המקרים אנשים הסובלים מהפרעות שינה אינם מודעים לכך, כי אינם זוכרים יקיצות ליליות הקצרות מ-90 שניות.
  • מחלות ומצבים המאופיינים בישנוניות מוגברת. עייפות וישנוניות עלולות להופיע בעקבות מחלות. לדוגמה, החולשה הכללית שמתלווה למחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס) שעלולה לארוך אף מספר חודשים, או 'תסמונת התשישות הכרונית' chronic fatigue syndrome ולהבדיל, ישנוניות יכולה להופיע גם בטרימסטר הראשון של ההריון.
  • ישנוניות מוגברת ראשונית (מחלה בפני עצמה).
 

אבחון של ישנוניות מחלתית (פתולוגית)

בשלב ראשון יבדוק רופא השינה אם קיימות מחלות רקע ואם המטופל משתמש בתרופות שעלולות לגרום לישנוניות. תרופות משרות שינה, בייחוד מקבוצת הבנזודיאזפינים עלולות לגרום לישנוניות ולירידה בתפקוד בשעות הבוקר. אף נוגדי דיכאון מהדור הישן גורמים לישנוניות כתופעות לוואי, ולכן מומלץ ליטול אותם בשעות הערב.
הרופא יבחן גם אפשרות של הפרעות שינה הגורמות לישנוניות יתר במהלך היום:
  • הפרעת נשימה חסימתית בשינה (הפסקות נשימה מרובות בלילה אשר מלוות בנחירות, ירידה בריוויון החמצן ויקיצות).
  • תנועות רגליים מחזוריות (PLMS) או תסמונת רגליים חסרות מנוחה, המובילות לקיטוע השינה.
  • פאראסומניות אחרות, כגון הליכה בשינה או חריקת שיניים (מצבים נדירים יחסית).
 

בדיקת ישנוניות יתר מחלתית (פתולוגית)

בדיקת שנת חביוני יום (MSLT- Multiple Sleep Latency Test) נועדה לבחון ישנוניות יתר במהלך היום. מתחילים בבדיקת לילה שבה נרשמים גלי המוח, קצב הלב והנשימות במהלך כל שנת הלילה (פוליסומנוגרפיה), כדי לשלול הפרעות שינה ליליות. לאחר מכן ממשיכים לבדיקת הירדמות במשך היום. הרופא יוודא טרם בדיקה שהנבדק אינו סובל מחסך שינה מתמשך (כרוני) כי אז לתוצאות בדיקת היום אין תקפות.
תוצאות בדיקת MSLT תחשבנה תקינות כשהנבדק נרדם במהלך יום הבדיקה פעם אחת בלבד, תוך פחות מ-10 דקות מרגע שאפשרו לו זאת (מאפשרים לו להירדם כול שעתיים). אם הוא נרדם במהלך היום פעמיים (או יותר) תוך פחות מ-10 דקות, תוגדר ישנוניות היתר כמחלתית (פתולוגית). כשהנבדק נרדם תוך פחות מ-5 דקות, ישנוניות היתר תוגדר כחמורה.

הטיפול בישנוניות יתר

הטיפול בישנוניות יתר מתבצע באמצעות התרופה modafinil ששמה המסחרי פרוויג'יל. החיסרון העיקרי שלה הוא כאב הראש שהיא עלולה להסב למטופל. כשהטיפול בפרוויג'יל אינו מצליח, עדיין ניתן לתת למטופל תרופות מעוררות כמו מתילפנידאט המשווקת בשם המסחרי ריטאלין, שיש לה למעשה השפעה מעוררת על המוח.

נרקולפסיה (Narcolepsy)

נרקולפסיה היא הפרעה עצבית (נוירולוגית) נדירה הפוגעת בערך ב-0.1% מהאוכלוסייה, בעלת רקע גנטי. המחלה מאופיינת בהתקפי שינה פתאומיים בשעות שונות של היום, גם אם הלוקים בה ישנים מספיק שעות במשך הלילה. הלוקים בנרקולפסיה יטו להירדם בכל מצב ואפילו במצבי התרגשות, כי יכולתם לשמור על הערנות פגומה.
הסימפטומים של המחלה מופיעים בדרך כלל בגיל הנעורים ולהבדיל מישנוניות יתר היא שכיחה יותר בקרב בני משפחה של אלו הסובלים ממנה.
חולי נרקולפסיה נרדמים במהירות ומגיעים במהירות לשלב שנת החלום, הן במהלך השינה בלילה והן בשינה במהלך היום. הופעה מוקדמת של שנת החלום היא ייחודית לנרקולפסיה ואינה מופיעה במצבי ישנוניות יתר אחרים. (באופן תקין שנת חלום אינה מופיעה בשעה הראשונה של השינה).
התקפי השינה פוגעים ביכולת לנהל חיים תקינים ואף עלולים לסכן את החולים ואת הסובבים אותם. מדובר בהירדמות בלתי נשלטת במהלך הליכה, נהיגה או ביצוע עבודות שונות. התקפי השינה יכולים להמשך בין מספר שניות לבין למעלה מ-30 דקות.
אנשים הלוקים בנרקולפסיה עלולים לחוות גם את התופעות הבאות:
  • קטפלקסיה (cataplexy) - אבדן שליטה קצר מועד על שרירים כשאדם חווה רגשות חזקים.
  • הזיות.
  • הפרעות שינה בלילה.
  • שיתוק זמני בזמן התעוררות.
 
אמנם הגורם המדויק להתפתחות נרקולפסיה אינו ידוע, מסבירה ד"ר גבעתי, אך נמצא שלאנשים הלוקים בנרקולפסיה יש רמות נמוכות של היפוקרטין (hypocretin) הידוע גם בשם אורקסין (Orexin). מדובר בהורמון הקשור לבקרת הערנות שמיוצר במוח ונמצא בנוזל המוח השדרתי (CSF).
בדרך כלל מתפתחת נרקולפסיה על רקע תורשתי, אך לפעמים היא עלולה להופיע בעקבות נזק מוחי הנובע מפגיעת ראש, מחלה זיהומית במוח או מחלה עצבית (נוירולוגית).

הטיפול בנרקולפסיה

שילוב של טיפול התנהגותי, יעוץ פסיכולוגי ומתן תרופות מעוררות או תרופות נוגדות דיכאון עשויים לסייע בהשגת שליטה בסימפטומים של נרקולפסיה. נמנום במהלך היום עשוי להפחית את העייפות ואת הרצון לישון במשך שעות האור. יעילותן של התרופות מוגבלת והן מביאות לשיפור המצב, אך בדרך כלל אין המטופלים מגיעים לתפקוד מלא.

לפני שמגיעים למכון השינה

כאשר אתם חושדים שיש לכם בעיית שינה או הפרעת שינה, בצעו מעקב ורישום של דפוסי השינה שלכם. הדבר יסייע לרופא לאבחן את מקור הבעיה.
יומן השינה צריך להכיל את הנתונים הבאים:
  • השעה בה הלכתם לישון והשעה בה התעוררתם.
  • איכות השינה – כמה פעמים התעוררתם במהלך הלילה ומה עשיתם בעת הערות (לדוגמה, נשארתם במיטה עם עיניים עצומות, קמתם, שתיתם כוס חלב, קראתם ספר, ביצעתם תרגילי הרפיה או מדיטציה).
  • מזונות ומשקאות שצרכתם לפני השינה ובאיזו שעה. חשוב לכלול מידע על צריכת משקאות המכילים קפאין או משקאות אלכוהוליים, אם הייתה כזו.
  • תחושות ומצב הרוח לפני שהלכתם לישון (אושר, עצבות, סטרס, חרדה).
  • תרופות או סמים שאתם נוטלים, המינון שלהם ומתי נלקחו.