29 מאי 2017 ד' סיון תשע"ז
תאריך:  04.02.2011 

תפקיד השעון הביולוגי בהפרעות נפשיות

השעון הביולוגי ממוקם בחלק המרכזי של המוח. להפרעות ב'תקתוק' התקין שלו יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית והגופנית. תיקון השעון באמצעות כרונותרפיה עשוי להפחית סימפטומים של דיכאון, בולימיה, הפרעת קשב, אלצהיימר ואף בעיות שינה הקשורות לעבודה במשמרות.
השעון הביולוגי (יש כזה) הוא מנגנון המווסת ומתזמן חלק ניכר מהתפקוד היומיומי שלנו, באמצעות הכתבת הקצב של תהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים כמו גם דפוסי התנהגות. הוא מושפע מהשינויים בין האור לחושך, וכאשר המחזור של השעון הביולוגי חופף פחות או יותר את המחזוריות היומית של השמש, מתאפשר לאדם תפקוד מיטבי. השעון האמור מאפשר לנו להתכונן נפשית וגופנית לקראת הפעילויות המצפות לנו במהלך היממה.
לשעון הזה יש גם מיקום מוגדר בגוף, בחלק המרכזי של המוח, באזור המכונה הגרעינים הסופרא-כיאזמטיים (suprachiasmatic nuclei SCN) שבהיפותלמוס. השעון מצויד בשלוחות בכל אזורי המוח ואף ברקמות אחרות דוגמת
הכבד
. פעולתו מתוזמנת על פי המידע שמתקבל מרשתית העין אודות תנאי התאורה.
אורח החיים המודרני שפעמים רבות אינו מתחשב בשמש, עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי, בשל הקושי שלו להסתגל ללוח פעילות שנגזר מאילוצים חברתיים או סביבתיים. במצב זה חלה עלייה משמעותית בסיכון להתרחשותן של תאונות, מחלות גופניות וירידה בפריון העבודה. להפרעות ב'תקתוק' התקין של השעון הביולוגי יש גם השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית, לרבות הגברת הסיכון להיפר-אקטיביות, ירידה בשעות השינה והתנהגות דמוית מאניה.

הפרעות נפש משפיעות על השעון הביולוגי

מצד שני במצב של הפרעות נפשיות (תהא סיבתן אשר תהייה) חל שיבוש בפעילותו התקינה של השעון הביולוגי, וטיפול בהשבתו לפעולה תקינה עשוי לסייע לטיפול בהפרעה הנפשית.
תהליכים ביולוגיים רבים דוגמת הפרשת
הורמונים
(
קורטיזול
, מלטונין ו-TSH), הפרשת מתווכים עצביים (נור-אדרנלין וסרוטונין) וויסות
חום
הגוף מתוזמנים לפי היממה. מסתבר שאצל אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות משתבש תזמון זה.
גבר יושב עם יד על הראש
טיפול באור עשוי להועיל אפילו במקרים של
דיכאון
כרוני
הפרת האיזון במקצבי שינה-ערות קשורה למספר הפרעות נפשיות, לרבות דיכאון, הפרעה דו-קוטבית,
דיכאון חורף
,
סכיזופרניה
והפרעת אישיות גבולית.
למעלה מ-90% מחולי דיכאון קליני סובלים מהפרעות שינה, מקצב יומי בלתי תקין של הפרשת הורמונים ומשיבושים בתפקוד הלב וויסות חום הגוף. שיבושים דומים מאפיינים גם הפרעה דו-קוטבית. לעיתים קרובות נדודי השינה מופיעים לפני התפתחות ההפרעות במצב הרוח ועלולים להימשך לאחר שמצב החולה משתפר.
כיוון שלשעון הביולוגי יש השפעה על יציבות מצב הרוח ועל וויסות השינה, שינויים בתזמון של מחזור שינה-ערות עשויים להקל על דיכאון. מניעה יזומה של שינה המתבצעת בפיקוח רפואי, או שינויים בלוח זמני השינה עשויים להיות בעלי השפעה נוגדת דיכאון.

כרונותרפיה, טיפולים לכיוון מחודש של השעון הביולוגי

כרונותרפיה נועדה להשיב את התזמון התקין לשעון הביולוגי. הטיפול הכרונותרפי מוגדר כחשיפה מבוקרת לגירויים סביבתיים (אור למשל) אשר משפיעים על השעון הביולוגי או ביצוע שינויים בדפוסי השינה.
הטיפול הכרונותרפי כולל:
  • טיפול באור (חשיפה לאור בהיר).
  • טיפול בחושך או במשקפיים חוסמי אור כחול.
  • מתן מלטונין (
    הורמון
    שינה).
  • מניעת שינה חלקית (במחצית השנייה של הלילה) או מלאה.
 

טיפול באור

הטיפול באור נועד להחזיר את דפוסי השינה לתזמון התקין שלהם. נמצא שלאור יש השפעה נוגדת דיכאון ושהוא פועל בדומה לתרופות נוגדות דיכאון על אותם המבנים והמתווכים העצביים במוח.
החשיפה לאור, לבד או בשילוב תרופות נוגדות דיכאון או תרופות לייצוב מצב הרוח, הוכחה כיעילה לטיפול בכל סוגי הדיכאון. טיפול באור עשוי להועיל אפילו במקרים של דיכאון כרוני ולסייע במקרים בהם המטופל אינו יכול לקבל טיפול תרופתי (מבחירה אישית, בשל תופעות לוואי בלתי נסבלות או בגלל מצב בריאותי בו לא מומלץ להשתמש בתרופות אלו, כמו
הריון
).
הטיפול באור נוחל הצלחה גם בטיפול במחלות נפש אחרות דוגמת
בולימיה
ובמחלות נוירולוגיות (עצביות) מסוימות, לרבות אלצהיימר.

טיפול בחושך

הטיפול בחושך מסייע למטופל להשיג שליטה בסימפטומים של התקפי מאניה ולהרגיע מטופלים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית בעלת מחזוריות מהירה (כשהמעבר בין התקפי מאניה קיצוניים לדיכאון עמוק מהיר מאד. זו קבוצת חולים במחלות נפש בה אחוז ההתאבדויות הוא הגבוה ביותר). הארכת תקופת השינה (או המנוחה) ל-10-14 שעות בחדר חשוך עשויה לזרז את סיום ההתקף.
אמנם טיפול זה מביא לתוצאות טובות ומהירות, אך הוא קשה ליישום. אחת החלופות שנחקרת כיום היא שימוש במשקפיים מיוחדות, שהעדשות שלהם חוסמות אור בצבע כחול. מתברר שהמערכת אשר מפעילה את השעון הביולוגי רגישה במיוחד לאורך הגל של הצבע הכחול וחסימתו של זה לעין המטופל יוצרת מצב דמוי חושך עבור השעון הביולוגי, מבלי לפגוע בראיה ובתפקוד של המטופל.

מתן מלטונין

הפרשת ההורמון מלטונין על ידי
בלוטת האצטרובל
במוח מתרחשת בשעות הלילה, בחושך, ומופסקת על ידי חשיפה אור. מלטונין חשוב לשינה ובמיוחד להירדמות, אך יש לו השפעה גם על מערכות אחרות – הלב וכלי הדם, המערכת החיסונית, חילוף החומרים ומערכת ההפרשה של הורמונים.
כאשר חלה שיבוש בתזמון הקצבים השונים של מערכות הגוף, דוגמת זה המתרחש בעת דיכאון, משתבשת גם הפרשת המלטונין ונגרמת החרפה בבעיות השינה.
נטילת טבליות המכילות מלטונין עוזרת להסדיר ולתזמן את הקצבים היומיים ומסייעת בקיצור משך הזמן שלוקח לאדם להירדם.

הגבלת שינה

לטיפול המונע שינה במשך לילה אחד יש השפעה נוגדת דיכאון מהירה במיוחד. כ-60% מהמטופלים מדווחים על שיפור משמעותי במצבם תוך שעות ספורות. מחקר מדעי שפורסם בשנת 2009 מצא שמניעת שינה במשך לילה אחד גורמת לשינויים במוח הדומים לאלו שמופיעים לאחר שימוש במשך מספר שבועות בתרופות נוגדות דיכאון.
ניתן למנוע את
חזרת
הסימפטומים של הדיכאון לאחר שנת התאוששות, על ידי טיפול באור בשילוב תרופות נוגדות דיכאון (ממשפחת SSRI), תרופות לייצוב מצב הרוח (עבור מטופלים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית) או התאמה הדרגתית של לוח זמני השינה במשך 3 ימים עוקבים.

מצבים בהם טיפול כרונותרפי יכול לסייע

על אף המחקרים הרבים שהוכיחו את יעילות הטיפול הכרונותרפי, עדיין אין מספיק מודעות בקרב המטפלים לקשר שבין הפרעות נפשיות והפרעות בתזמון השינה. כיום ברור שסנכרון מחודש של השעון הביולוגי עשוי לסייע לטיפול בהפרעות נפשיות בצורה מהירה יחסית וללא תופעות לוואי.
במקרים מסוימים שילוב של מספר טכניקות כרונותרפיות עשוי להיות יעיל יותר מאשר טכניקה אחת בלבד. למשל, שילוב של טיפול באור עם מניעת שינה עשוי להפחית את חזרת הסימפטומים ולהגביר את התגובה לטיפולים תרופתיים. אף השילוב של טיפול כרונותרפי עם טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון מסייע לייצב את מצב הרוח לאורך זמן.
נמצא שהטיפול הכרונותרפי עשוי להיות יעיל לטיפול בהפרעות הבאות:
  • דיכאון קליני (major depression).
  • דיכאון חורף (seasonal affective disorder SAD).
  • הפרעה דו-קוטבית (bipolar disorder).
  • הפרעה דיספורית טרום-ווסתית (premenstrual dysphoric disorder).
  • דיכאון במהלך הריון.
  • בולימיה (bulimia nervosa).
  • הפרעות קשב והיפראקטיביות (
    ADHD
    ).
  • דמנציה
    .
  • מחלת פרקינסון
    .
  • בעיות שינה הקשורות לעבודה במשמרות.