20 דצמבר 2014כ"ח כסלו תשע"ה
גודל אות גדול בינוני קטן

תאריך:04.02.2011

תאריך:17.02.2011

 

להבדיל מביעותי לילה הסיוט הוא חלום רע ומפחיד. תנו לילדכם את התחושה שזה בסדר גמור לחלום חלומות רעים. קיים קשר בין השמנה להפסקות נשימה חסימתיות בשינה. לבדוק אם ילד שיש לו הפרעת קשב או היפראקטיביות, לוקה גם בהפרעות נשימה בשינה, כי אולי הפרעות הנשימה יוצרות סימפטומים דמויי הפרעת קשב.

 

הפרעות שינה אינן מתייחסות לכך שהילד או הילדה לא רוצים ללכת לישון מדי פעם, או מתעורר מחלום רע, אלא לקשיים מתמשכים להירדם או לישון שינה רצופה נטולת הפרעות. הסיבות לכך יכולות להיות נעוצות בבעיות רפואיות, בלחץ נפשי, בגורמים סביבתיים ולעיתים בהרגלי שינה לקויים.

 

נטרלו את הפחדים ואת הדאגות

סיבה נפוצה לבעיות שינה היא תחושת הפחד מהחושך או מלהיות לבד. כשמתעורר חשד לבעיית הירדמות שוחחו עם הילד ובחנו אם הדבר נובע מתחושת פחד. ילדים בעלי דמיון פורה ידמיינו לעיתים מכשפה בארון או מפלצת מתחת למיטה ועבור ילד רגיש רעש לילי זניח עלול להתפרש כהתרחשות של מאורע מפחיד.

 

אמנם הפחדים הללו חולפים עם ההתבגרות אך לא כדאי להמתין עד אז. השיחה עם הילד לכשעצמה תסייע במקרים רבים וכך אף ביצוע מספר שינויים בחדרו כדי שיראה מרגיע יותר. ניתן למקם בקרבת המיטה חפצים שמשרים תחושה טובה, לתלות תמונות או צילומים משפחתיים שיגרמו למחשבות נעימות או מובייל מעל המיטה. אין פסול בבובה אליה קשור הילד כליווי לילי משרה בטחון.

 

ראוי לזכור שגם לילדים יש דאגות. נדודי שינה עלולים להתפתח כתוצאה מלחץ הנובע משיעורי בית, תחרותיות ספורטיבית או מקובלות חברתית. ההורה יכול לסייע לילד בבניית לוח זמנים נוח יותר, או אף להפחית חלק מהפעילויות. נדודי שינה עלולים להיות גם סמן להטרדות שחווה הילד או הילדה במסגרת חברתית, על ידי ילדים בגילו, גדולים ממנו או על ידי מבוגרים.

 

דאגות אצל ילדים עלולות לנבוע (כמו אצל מבוגרים) משינוי מקום מגורים, מעבר גן או בית ספר, שינוי כלשהו בשגרה (אימא המתחילה לעבוד, מטפלת חדשה) וכמובן שינויים מהותיים דוגמת גירושים של ההורים, מחלה ומוות. ללא תלות בנסיבות המובילות לבעיית השינה, חשוב לשמור על צינור תקשורת יומי פתוח עם הילד כדי לאפשר לו לשתף את ההורים בדאגות שלו.

 

תנאי סביבה ופעילות יתר עלולים לגרום לבעיות שינה

במושג תנאי סביבה אנו כוללים את טמפרטורת החדר ולבוש הלילה. כאשר חם או קר מידי עלול הדבר לחבל בשינה. במידת הצורך הפעילו מאוורר או מזגן ובמידת הצורך גרבו להם גרביים. גורם סביבתי אחר היא תחושת צפיפות במיטה בשל עודף פריטים (צעצועים) ואף רעב מונע שינה תקינה. הקפידו שגרה של ארוחת ערב קלה כדי שהילדים לא יחושו רעב בדיוק כשהם מנסים לעצום את העיניים.

 

ילדים רבים אוהבים לישון עם החתול או הכלב שלהם, אך דווקא הוא עלול להפריע לשינה. התזוזות של בעלי החיים או הרעשים שהם משמיעים יפריעו להירדמות או יעירו את הילד באמצע הלילה.

 

אין לאפשר לילדים להתאמן בפעילות גופנית בשעות הערב. אמנם האימון הגופני במהלך היום חשוב כדי לשמור על הבריאות וההתפתחות ויסייע להשריית שינה טובה, אך לא בערב. יש לסיים את הפעילות הגופנית לא יאוחר מ-3-4 שעות לפני שהולכים לישון.

 

סיוטים

להבדיל מביעותי לילה הסיוט הוא חלום רע ומפחיד. הגורמים לסיוטים יכולים להיות מגוונים, אם כי ברוב המקרים מדובר בחוויות או באירועים מלחיצים ומצערים המתרחשים במהלך היום. פסיכולוגים משערים שסיוט הלילה הוא דרך בה נוקט המוח כדי לשחרר לחצים שהצטברו במשך היום, לרבות אלו הנובעים מבעיות במשפחה, בבית הספר, לחץ בחינות, תחרויות ספורט או עומס בשיעורי הבית.

 

מחלות, ובמיוחד כאלו המלוות בחום גבוה, או שימוש בתרופות מסוימות עלולים לגרום לסיוטים. יש ליידע את הרופא אם השכיחות של חלומות רעים עלתה סמוך לתחילת הנטילה של תרופה חדשה. אף צפייה בתוכנית טלוויזיה, בסרט מפחיד או קריאת סיפור מפחיד סמוך לשעת השינה יכולים להוביל לחלומות רעים.

 

כיוון שחלומות כאלו נראים לילדים מציאותיים הם עלולים להיבהל ולחוש חרדה מבלי יכולת להירדם שוב. מרבית הסיוטים מופיעים בשעות הבוקר המוקדמות, כי אז שלב ה-REM (שלב החלומות) הוא הארוך ביותר. חלום רע חד פעמי כתוצאה מסרט אינו מהווה בעיה. הבעיה מתעוררת כאשר הילד שלא שיתף את ההורה בסיוט הלילה יתקשה להירדם בגלל הפחד לחלום שוב חלום מפחיד.

 

כיצד מטפלים בסיוט

לעיתים רבות מתן אפשרות לציור הסיוט ושיחה עליו תפתור את הבעיה. ישנם ילדים המשחזרים את הסיוט אך משנים את סופו למשהו שמח ואילו אחרים מציירים את מה שחלמו, ומשנים את התמונה כדי שלא תהיה מפחידה או פשוט קורעים אותה לגזרים.

 

ניתן גם לנהל יומן חלומות. הדיון בחלומות הטובים והרעים ובאירועי היום שקדם להם מאפשר לילד להבין כיצד המוח שלו פועל בלילה ומרגיע אותו. הנחו את ילדכם לדמיין דברים נעימים שעה שהם מתעוררים בשל סיוט, למשל שהם נמצאים במקום שהם אוהבים, עושים משהו שהם נהנים ממנו או פשוט חושבים על כל האנשים שאיכפת להם מהם.

 

פעולות 'ההרגעה' תכלולנה גם השראת אווירה מרגיעה בחדר הילד בעת ולפני השינה (תאורת לילה מעומעמת, בובה אהובה, סיפור משמח ומוסיקה רגועה לפני השינה) ורצוי להשאיר את הדלת פתוחה. בכל מקרה, תנו לילדכם את התחושה שזה בסדר גמור לחלום חלומות רעים (חיבוק) וזה לא הופך אותם ל"פחדנים", ל"תינוקות" או לילדים רעים המתעוררים ומפרים את שלוות הבית.

 

אם הסיוטים חוזרים בתדירות גבוהה יש לפנות לייעוץ פסיכולוגי או לבדיקות במעבדת שינה. במקרים נדירים ילדים שחווים סיוטים תכופים או קשים יופנו לטיפול אצל רופא המתמחה בבעיות שינה. רק במקרה שלא נמצא פתרון אחר, עשוי הרופא לרשום תרופה שתסייע להירדם בקלות ולישון בצורה רציפה כל הלילה.

 

ילדה ישנה
אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה שכוללות קשיי הירדמות

 

ביעותי לילה

ביעותי לילה (Sleep Terrors) מאופיינים על ידי התעוררות פתאומית מתוך השינה העמוקה (בשלב של הגלים האיטיים ולא בשלב החלום), בשליש הראשון של הלילה, בבכי או בצעקות רמות. עם ההתעוררות מפגין הילד גם סממנים גופניים והתנהגותיים של פחד ובהלה לרבות עלייה בקצב הלב. לרוב הילד לא יזכור בבוקר דבר או שיזכור באופן חלקי ומעומעם בלבד.

 

חשוב לשלול אפשרות שביעותי הלילה נגרמים כתוצאה מבעיות בריאותיות כמו אפילפסיה.

 

חלק מהילדים יחוו אירועים בודדים של ביעותי לילה בתדירות שאינה עולה על פעם אחת בחודש, ואז התופעה אינה צריכה להדאיג. לעומת זאת כאשר הם מתרחשים בתדירות גבוהה יותר עלול להיגרם לילד נזק ולו בגלל ההפרעה למהלך הרציף של השינה. במקרה זה יש לפנות לרופא מומחה לשינה.

 

סהרוריות

התנהגות סהרורית מתבטאת בהליכה או תנועה מתוך שינה. מצב זה מתחיל בשלב השינה העמוקה, כשגלי המוח איטיים. בדרך כלל מתחילה התופעה בסביבות גיל 9 וממשיכה במקרים רבים גם בגיל המבוגר. המדעים סבורים שלסהרוריות יש רקע גנטי. סהרוריות אינה נגרמת על ידי הפרעות שינה אחרות כמו הפרעות התנהגות בזמן שנת ה-REM או ביעותי לילה.

 

הדיווחים הרפואיים מציינים ש-18% מהאוכלוסייה נוטים להלך בשנתם, כשהתופעה נפוצה יותר בקרב ילדים מאשר בקרב בני נוער או מבוגרים. השכיחות הגבוהה ביותר של הבעיה נצפתה אצל בנים בגילאי 11-12 ובכלל, תופעה זו נפוצה יותר בקרב הבנים.

 

הסימפטומים מתפתחים לרוב בגיל הילדות והם כוללים:

  • הליכה מתוך שינה המתרחשת בדרך כלל בשליש הראשון של שנת הלילה.
  • קושי רב להעיר את הילד בזמן שהוא מתהלך מתוך שינה.
  • בעיות נשימה הקשורות לשינה.
  • איבוד זיכרון אחרי החוויה הסהרורית.

 

ילדים שונים חווים סהרוריות בעוצמה ובתדירות שונה. אצל חלק התופעה מתרחשת אחת לחודש או אף לעיתים רחוקות יותר ואינה מסבה נזק, בשעה שאצל אחרים התדירות תהא גבוהה (מדי לילה) והתנהגותם עלולה לגרום לנזק. בנוסף עלול הילד לחוש תחושות מבוכה, בושה, אשמה וחרדה עקב חשיפת ההתנהגות הסהרורית שלו במהלך השינה.

 

מניעה ותמיכה

מספר פעולות עשויות להפחית את הסיכון הכרוך בסהרוריות:

  • יש לוודא שהילד נח מספיק ושאין עליו עומס רב מדי.
  • מומלץ לאמץ טקס או שגרה מרגיעה שתכין את הילד לשינה שלווה (לרבות תרגילי הרפיה או מדיטציה, יחד עם ההורים), כי מתח עלול לגרום להתנהגות סהרורית.
  • הרחיקו כל חפץ שעלול להיות מסוכן מחדר השינה.
  • מקמו את חדר הילדים (בו ישן ילד הנוהג להלך בשנתו) במפלס התחתון של הדירה, על מנת למנוע אפשרות של נפילה במדרגות בעת הליכה לילית.
  • יש לוודא שהדלתות והחלונות נעולים כך שהילד לא יוכל לפתחם.

 

בכול מקרה של סממני סהרוריות, ובמיוחד אם הילד נוטה לצאת מהבית, גורם לנזק או הולך מתוך שינה לעיתים קרובות, יש לפנות לעזרה רפואית. תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים הוכחו כיעילות לטיפול בהפרעת סהרוריות. מינונים נמוכים של דיאזפאם (משווק בישראל בשם אסיוואל®) או לוראזפאם (משווק בשם לוריוואן®) מפחיתים את שכיחות האירועים הסהרוריים ואף עשויים למנוע אותם לחלוטין. היפנוזה וטיפול פסיכולוגי עשויים לסייע בטיפול.

 

הפרעות נשימה בשינה

הפרעות נשימה, בשל 'אף סתום' (בגלל הצטננות) או להבדיל בשל מצב רציני כמו הפסקות נשימה חסימתיות, עלולות לגרום לקשיי הירדמות או להתעוררויות במהלך הלילה. הפסקות הנשימה בשינה מלוות בירידה ברמת החמצן בדם ובקיטוע של השינה. הסיבה העיקרית לתופעה זו אצל הילדים היא שקדים ואדנואידים מוגדלים.

 

הסימפטום העיקרי של הפסקות נשימה חסימתיות בשינה הן נחירות או נשימה רועשת במהלך השינה, אולם לא כל ילד שנוחר סובל גם מהפסקות נשימה בשינה. בערך 10% מהילדים נוחרים, אך רק 2%-4% מכלל הילדים לוקים בהפרעות נשימה חסימתיות בשינה.

 

סימנים שיכולים לרמז על בעיות נשימה בשינה:

  • נחירות או נשימה כבדה ורועשת ומאמץ נשימתי בשינה.
  • שינה עם פה פתוח.
  • שינה עם הטיית הראש לאחור.
  • הזעה בלילה.
  • הליכה לשירותים מספר פעמים בלילה, ללא קשר לבעיות בריאותיות אחרות.
  • הפסקות נשימה בשינה.
  • המיטה מבולגנת בגלל התזוזות המרובות.
  • יובש בפה בעת התעוררות בבוקר, עם או בלי כאב ראש.
  • עייפות משמעותית וקשיי ריכוז במשך היום.
  • הירדמות במצבי תנוחה ובשיעורים.

ילדה עם לפטופ מפהקת
חשוב להבדיל בין סיבות רפואיות שגורמות לבעיות שינה ובין בעיות שינה הנובעות מהרגלי שינה לקויים

אצל הילדים הביטוי של הפסקות נשימה בשינה עדין יותר בהשוואה למבוגרים, מדגישה ד"ר גילי גבעתי, רופאת שינה. ילדים אינם נוחרים חזק, ולכן ההורים צריכים להאזין לצליל הנשימות שלהם כשהם ישנים. אם שומעים את הנשימות של הילד כשנמצאים מחוץ לחדר, סימן שהנשימה שלו רועשת, מצב המקביל לנחרות אצל מבוגרים. אין כזה דבר "הכול בסדר, הוא בסך הכול קצת נוחר".

 

הדרך היחידה לאבחן אם ילד שנוחר סובל גם מהפסקות נשימה בשינה, היא לבצע בדיקת שינה במעבדת שינה. הילדים שזקוקים לבדיקת שינה הם אותם ילדים שנוחרים או משמיעים רעש נשימתי בשינה ברוב ימות השנה, ללא קשר למחלות המלוות בנזלת.

 

להפרעות נשימה בשינה יש השלכות רפואיות

הפרעות נשימה בשינה אצל ילדים מעלות את הסיכון להתפתחות של מחלות כמו יתר לחץ דם ושינויים במבנה הלב בגיל המבוגר. בטווח הקצר הילדים עלולים לסבול מקושי לעלות במשקל, מהפרעות התנהגות ולמידה הדומות להתנהגות היפראקטיבית והפרעות ריכוז וקשב, עייפות, חוסר אנרגיה ומצב רוח ירוד. קיים קשר בין השמנה להפסקות נשימה חסימתיות בשינה ולכן הפיתרון נעוץ לעיתים בדיאטה ובפעילות גופנית.

 

במסגרת מחקר שביצע ד"ר דוד גוזל, חוקר ישראלי שעובד בארה"ב, הוא בדק למעלה מ-3000 ילדים בכיתה ג'. הוא השווה בין הילדים עם הציונים הטובים ביותר לעומת הילדים עם הציונים הנמוכים ביותר, וגילה שאחוז הילדים עם חשד להפרעות נשימה היה גבוה פי 14 בקבוצת הילדים עם הציונים הנמוכים. הטיפול בהפרעות הנשימה הביא גם לשיפור בציונים בלימודים.

 

טיפול בהפרעות נשימה בשינה

לפי ד"ר גבעתי "אצל מבוגרים מתחילים לטפל כשמספר הפסקות הנשימה בשינה עובר 15-20 הפסקות בשעה, ואילו אצל ילדים הטיפול מתחיל כשיש 3-5 הפסקות נשימה בשעה. במצבים מסוימים מספיק שיש נחרות כדי להחליט על מתן טיפול".

 

הטיפול כולל בדרך כלל הסרה של השקדים או האדנואידים (שקד שלישי), אם כי כשההפרעה קלה בלבד אין הדבר מצדיק התערבות ניתוחית וניתן לנסות לטפל באמצעות טיפות אף שמכילות סטרואידים (משך תקופות קצרות).

 

מזון, תרופות, הפרעת קשב ובעיות שינה

צריכת מזונות ומשקאות המכילים קפאין (קפה, תה, שוקו, קולה, משקאות אנרגיה) עלולה להפריע להרדמות של הילד. קפאין הוא חומר מעורר שעלול לגרום לקשיי שינה כאשר שותים אותו בשעות אחר הצהריים והערב, ולכן רצוי להימנע משתיית משקאות מכילי קפאין כבר אחרי השעה 15:00. אף נטילת תרופות מסוימות (לטיפול בהצטננות, נגד שיעול ותרופות לטיפול באסתמה) עלולה לגרום לבעיות שינה.

 

אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה שכוללות קשיי הירדמות, קשיים בשמירה על רצף השינה ושינה לא שקטה. מומלץ שילד עם חשד להפרעת קשב וריכוז המלווה בסימפטומים של הפרעת נשימה בשינה (נחירות) יעבור הערכה במעבדת שינה לילדים. רצוי גם להפנות ילדים המאובחנים כ-ADHD (שאינם נוחרים) להערכה במסגרת מרפאת שינה.

 

ד"ר גבעתי ממליצה לבדוק אם ילד שיש לו הפרעת קשב או היפראקטיביות, לוקה גם בהפרעות נשימה בשינה, כי יכול להיות שבעצם הפרעות הנשימה אשר גורמת לקיטוע השינה ולשינה לא איכותית, מחוללות סימפטומים דמויי הפרעת קשב וטיפול מתאים בהפרעות הנשימה 'יפתור' את שתי הבעיות. יש לזכור שמחסור בשינה מוביל מצידו להתנהגות אימפולסיבית, לשינויים במצב הרוח ולקשיי ריכוז שבשוגג עלולים להיות מיוחסים לבעיית קשב וריכוז.

 

מתי פונים לרופא הילדים

חשוב להבדיל בין סיבות רפואיות שגורמות לבעיות שינה ובין בעיות שינה הנובעות מהרגלים לקויים או עניין התנהגותי. אם ההורים אינם מוצאים הסבר לבעיית השינה של ילדם ולא מצליחים לפתור אותה בכוחות עצמם יש לפנות לרופא ילדים שהוא גם מומחה לבעיות שינה.
לדברי ד"ר גבעתי ללא אבחון הולם עלול ההורה לקבל אבחנות שכלל אינן קשורות למצבו של ילדו.

 

לא תמיד יכולים ילדים להסביר שהם עייפים בגלל שלא ישנו טוב, אבל כשהם עייפים רואה ההורה או המורה פרצי עצבנות שבשוגג יאובחנו כביטוי להיפר-אקטיביות ויובילו למתן מיותר של "ריטלין", שהיא תרופה מעוררת, שבעצם מחמירה עוד יותר את הבעיה סביב השינה.

 

מצבים שמצריכים התערבות רופא ילדים או פסיכולוג (לפי העניין) כוללים:

  • פחדים וחרדה.
  • הליכה מתוך שינה.
  • סיוטים תכופים או כאלו שנמשכים תקופה ארוכה.
  • ביעותי לילה חוזרים.

 

בעיות גופניות רפואיות שעלולות להוביל להפרעות שינה כוללות:

  • אי סבילות לחלב שפרט לכאב בטן עלולה להתבטא בעצירות, שלשולים ופריחה עורית.
  • חתך או גירוי בפי הטבעת.
  • גזים או כאב בטן כתוצאה מטפילי מעיים.
  • דלקת אוזניים.
  • הפרעות נשימה בכלל ובשינה בפרט.