28 מרץ 2017 א' ניסן תשע"ז
עדכון אחרון:  10.02.2011  באדיבות 

דימות בתהודה מגנטית (MRI) של אברי המין

Magnetic Resonance Imaging (MRI) of Genitalia

רופאה מייעצת: ד"ר סיגל טל

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בלוטות ורקמות רכות

נושאים:

MRI

מבט כללי

מבוא

תהודה מגנטית גרעינית היא שיטת
דימות
מתקדמת שעושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או
אולטרה סאונד
.
בדיקת MRI אינה פולשנית ואינה מכאיבה. להבדיל משיטות דימות כגון CT ה- MRI אינו עושה שימוש בקרינה מיננת (קרני רנטגן) ולכן הבדיקה נחשבת בטוחה מאד ואפשרית גם לנשים
בהריון
.
מכשיר ה- MRI הוא מגנט עוצמתי שאל תעלה במרכזו מוכנס הנבדק לצורך ביצוע הסריקה. חוזק המגנט נמדד ביחידות של מגנטיות הנקראות טסלה (Tesla). מכשירי ה- MRI הנמצאים בשימוש כיום עוצמתם בין 0.35 טסלה ל- 3.0 טסלה. עיקרון הפעולה של מכשיר ה- MRI מבוסס על פעילות גומלין (אינטראקציה) בין יוני מימן (פרוטונים) במולקולת המים הנמצאות ברקמות הגוף.
פעולת המכשיר גורמת לעירור (אקסיטציה) של יוני המימן בכיוון השדה המגנטי למשך פרק זמן קצר. לאחר תום העירור חוזרים יוני המימן לרמתם היסודית תוך כדי הדהוד אנרגיה (בלעז, רזוננס). אנרגיה זו נמדדת על ידי המכשיר ומתורגמת לתמונה חזותית. בהתאם למספר יוני המימן שעוברים עירור בכל
רקמה
ורקמה (כתלות בכמות המים באותה רקמה) יופיעו הבדלים חזותיים שיאפשרו הבחנה בין הרקמות השונות וכן בין מצבי מחלה שונים בתמונה שתתקבל.
 
התמונה המתקבלת ב- MRI היא באיכות גבוהה מאד ומאפשרת קבלת חתכים של גוף הנבדק בכל מישור: מאונך, רוחב, ואלכסון.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

לעתים נעשה בבדיקה זו שימוש בחומר הנגוד גדוליניום. זהו חומר נגוד מתכתי בעל תכונות מגנטיות שמאפשר הדגמה יעילה יותר של כלי הדם ומגביר את איכות הסריקה. בנגוד לחומרי נגוד שמבוססים על יוד, גדוליניום כמעט שאינו גורם לתגובות אלרגיות או לתופעות לוואי.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

בדיקה זו תבוצע על מנת לאבחן מצבים של פגיעה תפקודית או מצבי מחלה באברי המין.
אצל גברים משמשת בדיקה זו ככלי אבחנתי להערכת מצב בלוטת הערמונית (פרוסטטה) במקרים הבאים:
  • זיהום או
    מורסה
    ('
    אבצס
    ') בבלוטת הערמונית.
  • הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (Benign Prostatic
    Hyperplasia
    , BPH).
  • סרטן הערמונית
    . במצב זה תסייע הבדיקה לברר אם
    הגידול
    מוגבל לבלוטת הערמונית בלבד או שמא מפושט מחוצה לה.