25 מרץ 2017 כ"ז אדר תשע"ז

בטן (MRI)

Magnetic Resonance Imaging (MRI) of the Abdomen

רופאה מייעצת: ד"ר סיגל טל

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בלוטות ורקמות רכות | בטן ומערכת העיכול | כליות ושתן | כבד ודרכי מרה

נושאים:

MRI

מבט כללי

מבוא

תהודה מגנטית גרעינית היא שיטת
דימות
מתקדמת שעושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או
אולטרה סאונד
.
בדיקת MRI אינה פולשנית ואינה מכאיבה. להבדיל משיטות דימות כגון CT ה- MRI אינו עושה שימוש בקרינה מיננת (קרני רנטגן) ולכן הבדיקה נחשבת בטוחה מאד ואפשרית גם לנשים
בהריון
.
מכשיר ה- MRI הוא מגנט עוצמתי שאל תעלה במרכזו מוכנס הנבדק לצורך ביצוע הסריקה. חוזק המגנט נמדד ביחידות של מגנטיות הנקראות טסלה (Tesla). מכשירי ה- MRI הנמצאים בשימוש כיום עוצמתם בין 0.35 טסלה ל- 3.0 טסלה. עיקרון הפעולה של מכשיר ה- MRI מבוסס על פעילות גומלין (אינטראקציה) בין יוני מימן (פרוטונים) במולקולת המים הנמצאות ברקמות הגוף.
פעולת המכשיר גורמת לעירור (אקסיטציה) של יוני המימן בכיוון השדה המגנטי למשך פרק זמן קצר. לאחר תום העירור חוזרים יוני המימן לרמתם היסודית תוך כדי הדהוד אנרגיה (בלעז, רזוננס). אנרגיה זו נמדדת על ידי המכשיר ומתורגמת לתמונה חזותית. בהתאם למספר יוני המימן שעוברים עירור בכל
רקמה
ורקמה (כתלות בכמות המים באותה רקמה) יופיעו הבדלים חזותיים שיאפשרו הבחנה בין הרקמות השונות וכן בין מצבי מחלה שונים בתמונה שתתקבל.
התמונה המתקבלת ב- MRI היא באיכות גבוהה מאד ומאפשרת קבלת חתכים של גוף הנבדק בכל מישור: מאונך, רוחב, ואלכסון.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

לעתים נעשה בבדיקה זו שימוש בחומר הנגוד גדוליניום. זהו חומר נגוד מתכתי בעל תכונות מגנטיות שמאפשר הדגמה יעילה יותר של כלי הדם ומגביר את איכות הסריקה. בנגוד לחומרי נגוד שמבוססים על יוד, גדוליניום כמעט שאינו גורם לתגובות אלרגיות או לתופעות לוואי.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

בדיקה זו משמשת להערכה ואבחון של אברים הנמצאים בחלל הבטן לרבות
הכבד
, הכליות ובלוטת יותרת
הכליה
(בלוטת האדרנל), דרכי המרה,
הלבלב
, הטחול ואברי מערכת העיכול. ממצאי סריקת ה- MRI מפורטים מאד ולכן עשויים להצביע על פגיעה או מצבי מחלה באברים אלו כגון ציסטות וגידולים ואף הרחבה של דרכי המרה.

MRCP – MRI של דרכי המרה והלבלב

בדיקת MRI לאבחון מחלות בדרכי המרה והלבלב נקראת MRCP (Magnetic Resonance Cholangio-Pancreography). יתרונה בכך שאינה פולשנית (הבדיקה מבוצעת ללא החדרת צנתר, בנגוד לבדיקת
אנדוסקופיה
) ואינה מצריכה הזרקה של חומר ניגוד. הבדיקה מדגימה את צינורות המרה והלבלב ומשמשת כאמצעי מעקב במצבים בהם צינורות הלבלב מורחבים או במצבי מחלה כרוניים של דרכי המרה שעלולים להתפתח לסרטן דרכי המרה. במקרה זה בדיקת MRCP היא בדיקת הבחירה.

MRE - MRI של המעי הדק

MR-Enterography) MRE) היא בדיקת דימות שמסייעת לאבחון ולהערכת מידת החומרה, הפיזור והמיקום של נגעים לאורך המעי הדק. בדיקה זו מבוצעת בעיקר לצורך אבחנתן של מחלות דלקתיות במעי הדק דוגמת
מחלת קרוהן
או
קוליטיס כיבית
, ויתרונה בכך שאינה פולשנית (ביצוע הבדיקה אינו כרוך בהחדרת צנתר למעי, בניגוד לבדיקת אנדוסקופיה).
באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן גם
מורסה
(
אבצס
), פיסטולה (בעברית, נצור, חיבור לא תקין בין שני אברים או בין אבר בגוף לבין פני השטח שנגרם בעקבות תהליך דלקתי או זיהומי) או הגדלה של
בלוטות
לאורך המעי הדק.
בדיקה זו מבוצעת לאחר צום של שעתיים. כשעה לפני הבדיקה יש לשתות כליטר שתייה מתוקה המכילה את הסוכר מניטול. תמיסת המניטול מרחיבה את המעי ומאפשרת דימות יעיל של אזורי עיבוי או היצרויות לאורכו.
שתיית תמיסת המניטול עלולה לגרום לשלשול במשך כשעה עד שעתיים לאחר הבדיקה.

MRI
כבד

באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן מחלות כבד. לעתים תבוצע בדיקה זו על מנת לברר ממצאים קודמים שעלו בבדיקות דימות כגון CT או אולטרא סאונד. בדיקה זו תערך גם בחולים הסובלים ממחלת כבד מתקדמת דוגמת
שחמת הכבד
(of the
liver
Cirrhosis) ולפיכך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גידולי כבד וכן בחולים לאחר
דלקת
כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג B או C שנמצאים אף הם בסיכון מוגבר להתפתחות גידולי כבד ממאירים.

בדיקת MRI של
רצפת האגן

בדיקה זו מדגימה את רצפת האגן ופי הטבעת. הבדיקה משמשת להערכת מבנה השרירים והסוגרים בפי הטבעת ולאבחנה של מצב דופן החלחולת (רקטום) במקרה של מורסה (אבצס), פיסטולה או
גידול
.
כמו כן מסייעת הבדיקה באבחון והערכת שיעור ההתפשטות והחדירה של גידול קיים לאזור
פי הטבעת
והחלחולת.