22 ינואר 2017 כ"ד טבת תשע"ז
תאריך:  10.02.2011 

הסבר מדעי לתשוקה, אהבה וקשר

ד"ר טל פלג שולמן, רוקחת

לקשר זוגי (טוב) ארוך טווח יש עדות במוח, יחד עם זאת המוח לא מקל על חיינו הרומנטיים כי התשוקה שכרוכה בעליה ברמות
הטסטוסטרון
והאסטרוגן בדמם של בני זוג תימשך בדרך כלל שבועות עד חודשים בלבד. כשאנשים מתאהבים רמות ה- NGF בדם עולות ותשובנה לרמתן היסודית תוך כשנה. על זה נאמר התאהבות אכן יוצרת משקעים. יש מרפא לאהבה נכזבת. על תרופות משרות זוגיות שמעתם?

נכון שאנחנו אומרים שהתאהבות מתחילה בלב, אבל במחשבה שנייה הלב הוא בסך הכול משאבת דם, אז מה שנותר זה להאשים את המוח בפעילות רגישה זו. להתאהבות יש צד טכני, ביוכימי. כשאדם מתאהב חלה עליה בפעילותם של אזורים שונים במוח כמו גם עליה ברמתם של מתווכים כימיים מסוימים, לרבות דופאמין, וזופרסין, אוקסיטוצין ואדרנלין. התאהבות ממוצעת אורכת כחמישית השנייה בלבד, לטוב ולרע.
האנתרופולוגית הלן פישר שחקרה את הנושא מסבירה כי אהבה להבדיל מהתאהבות, היא תחושה המורכבת מתשוקה, אהבה רומנטית והתקשרות ארוכת טווח. על אף שאין בהכרח סתירה ביניהן הרי שמדובר בשלוש תופעות שונות, הנובעות מרגשות ודחפים ייחודיים שמקורם במוח ומונעים באמצעות מתווכים נוירו-כימיים (בלעז, נוירו-טרנסמיטורים) שונים.
שלושת התחושות האמורות התפתחו כדי לאפשר הזדווגות, התקשרות והורות. זה הסדר הנכון, כי קודם באה התאהבות (תשוקה והזדווגות) ומה שנותר זה התקשרות והורות (הצד המייגע והאחראי).

מי עושה מה?

המערכת הלימבית היא המרכז במוח שאחראי על רגשות, תחושות והנעה (מוטיבציה) בכלל, ועל אהבה, משיכה וקשר חברתי בפרט. כול אלו מתאפשרים בזכות פעולתם של נוירו-טרנסמיטורים שהם החומרים הכימיים שמתווכים תהליכים עצביים במוח. רמתם של נוירו-טרנסמיטורים דוגמת Nerve
growth factor
) NGF) , דופאמין, וזופרסין, נוראפינפרין, סרוטונין ואוקסיטוצין וכן זו של הורמוני המין
טסטוסטרון
(
הורמון
המין הזכרי) ואסטרוגן (הורמון המין הנקבי) משתנה בהתאם למצב הרגשי של האהבה.
הבסיס הכימי של האהבה. התאהבות, משיכה: דופאמין, נוראפינפרין, סרוטונין, NGF. התקשרות: אוקסיטוצין, וזופרסין. תשוקה: טסטוסטרון, <noscript><a href='/14247-he/Maccabi.aspx'>אסטרוגן</a></noscript><div class='synopsys_cont'><span class='synopsys coloring_container' tabindex='0'>אסטרוגן</span></div>. הרגשה כללית: עליה בקצב הלב,

נוראפינפרין (נוראדרנלין)

החומר מופרש בעיקר במצבי דחק (בלעז, סטרס) או מאמץ לצורך הגברת קצב פעולת הלב ואספקת דם מוגברת לשרירי הגוף. בשלב המשיכה בין שני בני זוג (התאהבות) חלה עליה ברמת הנוראפינפרין בדם במקביל לעליה ברמת הסרוטונין.

סרוטונין

סרוטונין מתווך תחושות, רגשות ומצבי רוח, החל מדיכאון, תוקפנות ועד התרוממות רוח ואקסטזה. סרוטונין קשור לתחושת התאהבות, כיבוש וקסם מאדם אחר. רמתו עולה בשלב המשיכה בין שני בני זוג (כמו גם רמתו של נוראפינפרין). זה המקום להעיר שקיימות תרופות נוגדות
דיכאון
ממשפחת ה- SSRI’s דוגמת פרוזאק, המעכבות את פעולת הסרוטונין ונטילתן עלולה לפגוע ביכולתו של המטופל להתאהב.

וזופרסין

וזופרסין מופרש על ידי בלוטת יותרת המוח (Pituitary
Gland
), והוא פועל על הכליות במסגרת אחריותו לוויסות הפרשת השתן (בהתאם לרמות המלחים בדם). מסתבר שאצל גברים חלה עליה ברמת וזופרסין בעקבות משיכה מינית ראשונית ואילו תהליכי התקשרות זוגית מלווים בעליה ברמות הן של וזופרסין והן של אוקסיטוצין.

אוקסיטוצין

אוקסיטוצין הוא הורמון שאחראי על כיווץ
הרחם
לאחר
הלידה
ומסייע למנגנון הפרשת החלב בהנקה. לעתים מתייחסים לאוקסיטוצין כאל 'הורמון האהבה' מאחר שהוא מופרש תוך כדי
אורגזמה
(הן אצל גברים והן אצל נשים) אך גם מסייע להתקשרות ארוכת טווח הדורשת בניית אמון בין אישי.

דופאמין

עליה ברמת דופאמין תורמת להגברת יכולת הקשב והריכוז ולתחושת התרוממות רוח. דופאמין נוטל גם חלק במערכת התגמול (reward system) שניזונה מתחושות ריגוש וחדשנות (novelty).
תוך כדי התאהבות, ריגוש מיני וקיום יחסי מין חלה עליה ברמות הדופאמין במוח. רמות גבוהות מהתקין עלולות לגרום להזיות ולחזיונות שווא (אצל סכיזופרנים רמות הדופאמין גבוהות במיוחד). מחסור בדופאמין עלול לגרום לפגיעה בתנועתיות השרירים (מה שמתרחש במחלת פרקינסון).

NGF

בעברית, 'גורם הגדילה העצבי'. זהו חלבון שיש לו תפקיד בוויסות הגדילה ובהתמיינות של תאי עצב. כשאנשים מתאהבים רמות ה- NGF בדם עולות ותשובנה לרמתן היסודית תוך כשנה. על זה נאמר התאהבות אכן יוצרת משקעים (טובים בדרך כלל).

טסטוסטרון

טסטוסטרון הוא הורמון המין הזכרי המיוצר באשכי הגבר ובכמויות קטנות גם בשחלות האישה. טסטוסטרון חיוני לתפקוד מיני תקין הן של גברים והן של נשים מאחר שהוא אחראי להתעוררות התשוקה והדחף המיני אשר מניעים את האהבה והצורך בקשר.
טסטוסטרון נמצא גם בנוזל הרוק ולכן מתייחסים חלק מהחוקרים בתחום אל הנשיקה כאל מנגנון לבחירת בן הזוג ולהערכתו. מחקרים התנהגותיים מצביעים על כך שחלק מהגברים מעדיפים להתנשק בפה פתוח תוך שהם מעבירים הרבה רוק. באופן בלתי מודע מעוניינים גברים אלו להעביר את הטסטוסטרון מגופם לבת זוגם כדי לגרות אותה מינית.
תשוקה כרוכה בעליה ברמות הטסטוסטרון והאסטרוגן בדמם של בני הזוג, ובדרך כלל תימשך שבועות עד חודשים בלבד. אם תרצו יש לכם הסבר לצורך בעבודה על המשיכה הזוגית, כי ביוכימיה בלבד זה לא מספיק.

תשוקה, התאהבות וקשר

תשוקה קשורה לדחף לקיים יחסי מין. הפסיכולוג הקנדי ג'ים פאפוס טוען שקיום יחסי מין הנובע מתשוקה מעניק תחושת 'היי' מקבילה לזו שמתקבלת בעקבות נטילת סמים אופייאטים (ממשפחת האופיום). בעקבות קיום יחסי מין חלה עליה ברמות הסרוטונין, האוקסיטוצין, הווזופרסין והאופיואידים (המקבילים הטבעיים להרואין) שגורמים להרפיית הגוף, לתחושת עונג ולשביעות רצון.
זה המקום להזהיר שעלייה בהפרשת חומרים אלו תורמת לרצון להתקשר לבן או בת הזוג שזה עתה חוו עונג ותשוקה.
השלב שלאחר התשוקה הוא שלב האהבה הרומנטית ולעתים הכפייתית, במהלכו מתעדנת התשוקה ומתרכזת באדם אחד. האהבה הרומנטית מתאפיינת בתחושות של חדווה מחד, ובמחשבות חודרניות וכפייתיות על מושא האהבה מאידך. מבחינה ביוכימית דומה המצב למאניה (עליצות יתר) שאופיינית להפרעה נפשית מסוג דיכאון מאני (manic depression), או להפרעה טרדנית כפייתית (obsessive compulsive disorder).

אין די באהבה רומנטית כדי לבסס קשר

על אף התחושה הטובה שמקנה האהבה הרומנטית היא עדיין אינה יציבה דיה כדי להוות בסיס למצוות פרו-ורבו. לשם כך יש צורך להתאמץ ולהגיע לשלב השלישי שהוא היכולת ליצור קשר ארוך טווח. שלב זה מאופיין בתחושות של רוגע, בטחון, נוחות חברתית ואחוד רגשות. בקיצור, תחושה 'מסוכנת' של זרי הדפנה המאפשרת שיתוף פעולה לצורך התעברות וגידול ילדים.
עובדות החיים מלמדות שהמוח לא מקל על חיינו הרומנטיים והוא עלול להוביל אותנו לפעמים לתסבוכות, כי המוח מסוגל לאהוב יותר מאדם אחד בכל רגע נתון. מישהו שנמצא במערכת יחסים ממושכת יכול לחוש לפתע תשוקה מינית למושא אחר מבן או בת זוגו, וגם אהבה רומנטית לאדם שלישי. מצב כזה עלול להוביל לתחושות בגידה, השפלה וקנאה.
השלבים השונים של ההתקשרות משתנים מעט בין שני המינים וכך אף עוצמת התחושות. המחקרים תומכים בהרבה קלישאות מוכרות, לרבות זו ששני המינים נמשכים לבני זוג יציבים, נעימים, בריאים, חכמים ומלומדים, זו שגברים ימשכו לנשים צעירות ויפות וגם זו שנשים תעדפנה גברים בעלי כסף, חינוך ומעמד. אצל מרבית הגברים מתעוררת מן הסתם התשוקה בקלות רבה יותר מאשר אצל נשים.

מה רואים במוח בעת ריגוש?

שיטות מתקדמות לדימות מוחי באמצעות תהודה מגנטית גרעינית (MRI) הראו כי אזורים מסוימים במוח עוברים למצב של פעילות יתר כאשר האדם חש תחושות של אהבה, תשוקה, התאהבות וריגוש. פעילות יתר זו מתרחשת במקביל לעליה בקצב
פעימות הלב
ולפעילות יתר של הקיבה ('פרפרים' בבטן).
בפועל מתקיים מעין מנגנון של היזון חוזר בין השידור שאנו משדרים למוח בעקבות החשיפה לבן או בת הזוג, פעילות המוח הנגזרת מכך,
קצב הלב
ופעילות הקיבה - כשאחד גורר את תגובתו של האחר.

לקשר זוגי (טוב) ארוך טווח יש עדות במוח

ניסויי
דימות
מוחי שנערכו במכללה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק הצביעו על ארבעה אזורים מוגדרים במוח שהוגדרו כ'מעגל האהבה'.
במוחם של אנשים שזה עתה התאהבו, אנשים מאוהבים ואנשים שמעוניינים בהתקשרות ויצירת קשר זוגי, נצפתה פעילות משמעותית ביותר ב- Ventral tegmental area) VTA). אזור זה שצורתו כצורת טיפה מהווה חלק ממערכת התגמול במוח (reward system) ומכיל תאים שמייצרים ומשחררים דופאמין.
במוחם של אנשים שנמצאים בקשר זוגי כעשרים שנים וגורסים שהם עדיין מאוהבים נמצאה פעילות מוגברת בשני אזורי מוח, בנוסף ל- ventral pallidum :VTA ו- raphe
nucleus
. ה- ventral pallidum מעורב בהתקשרות ובשחרור
הורמונים
מורידי לחץ ואילו ה- raphe nucleus משחרר סרוטונין שתורם אף הוא לתחושת רוגע.
המסקנה המתבקשת היא שניתן לשמר (בעמל) תחושה של אהבה לאורך שנים וזו כשמתקיימת תורמת לרוגע ובטחון. בזוגיות רבת שנים תחושות ההתאהבות והתשוקה מפנות לעיתים את מקומן לתחושות ביטחון וקביעות.
תרשים של המוח ובו מסומנים האזורים הבאים: Nucleas accumbens - קשור לשברון לב, להתמכרות ולהשתוקקות; Ventral pallidum - מעורב בהתקשרות ובאהבה מתמשכת; VTA - חלק ממערכת התגמול, משופעל כשמתאהבים ומאוהבים; Raphe Nucleus - משחרר סרוטונין שתורם לתחושת רוגע.

המרפא לאהבה נכזבת

מנגד, במוחם של אנשים שחוו שברון לב נמצאה פעילות מוגברת באזור ה- VTA ובאזור ה- nucleus accumbens שקשור להתמכרות ולתחושת השתוקקות (craving). ידוע שסמים ממכרים משפעלים אזור זה ולפיכך ניתן לומר שההתאוששות משברון לב כמוה כגמילה מסם. בשני האזורים דעכה הפעילות ככל שחלף זמן ממועד הפרידה והשבר.
ממצאים אלו מלמדים שיש עתיד לתרופות שתתבססנה על נוירו-טרנסמיטורים לשם טיפול באנשים שנקלעו למשבר במערכות יחסים, בצד טיפול זוגי או אישי. החוקרים סבורים גם שנטילת סרוטונין עשויה לזרז את היכולת להתגבר על אהבה נכזבת.

תרופות משרות זוגיות

לפי מספר הנחות מדעיות נטילה של דופאמין ממקור חיצוני מסוגלת לעורר תחושות רומנטיות המסייעות לתחושת האהבה. האופטימיות בעניין זה נראית קצת מוגזמת כי לאור המידע הקיים ידרשו כמויות ענק של דופאמין כדי לעורר תשוקה והתאהבות בין בני זוג שחשים תעוב זה כלפי זו.
קיימות מספר עדויות מחקריות (בבעלי חיים) הנוגעות ליעילות של מתן נוירו-טרנסמיטורים כגורם מדרבן ליצירת קשר זוגי. מחקר שנערך על נברני שדה (מכרסמים שיוצרים קשר זוגי בלעדי עם בן זוג יחיד במשך כל ימי חייהם) ונברנים מסוג אחר (שאינם חיים במערכת זוגית בלעדית) הדגים את יעילותם של וזופרסין ואוקסיטוצין.
המחקר מצא שרמת האוקסיטוצין הגבוהה אצל נקבת נברן השדה, ורמת הווזופרסין הגבוהה אצל הזכר אחראיות לקשר ביניהם. כאשר
קולטנים
לווזופרסין הושתלו במוחם של מכרסמים אחרים שאינם חיים במערכות זוגית בלעדיות, ורמת הווזופרסין אליהם נחשפו עלתה, אף אלו יצרו קשרים זוגיים בלעדיים.
מחקר אחר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת היוקרתי 'נייטשר' (Nature) מצא שמתן אוקסיטוצין באמצעות תרסיס לאף הגביר את תחושת האמון בקרב בני אדם וחידד את רגישותם כלפי רגשות האחר. יזמים זריזים מיהרו לנצל תוצאות אלו כדי למכור תרסיסים מבוססי אוקסיטוצין שמטרתם הגברת האמון הזוגי, התקשרות ויצירת קשר זוגי.