וסת, המחזור החודשי - מידע רפואי

הווסת הוא הדימום המתרחש בעת נשירת רירית הרחם ויציאתה דרך הנרתיק ומאפיין את תקופת פוריותה של האישה. אורכו של מחזור ממוצע 28 יום אם כי שכיחים מחזורים של 24-35 ימים גם כן. לרוב יימשך הדימום 3-5 ימים. מחזורן של מרבית הנשים יחל בגיל 12 שנים אולם טווח הגילאים המקובל הוא 8-16 שנים. הפסקת מחזור הווסת משמעותה סיום תקופת הפוריות ותחילת גיל המעבר, בדרך כלל בגילאי 45-55.

תינוקות ממין נקבה נולדות כשבשחלותיהן ביציות וזקיקים. עם תחילת הבגרות המינית מייצר גוף הנערה את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון שאחראים להבשלת זקיקי השחלה ולשחרור הביצית בתהליך הקרוי ביוץ. לקראת הביוץ חלה התעבות של רירית הרחם כהכנה לקליטת ביצית מופרית והתפתחות הריון.

שלב הדימום במחזור החודשי מהווה עדות לכך שהאישה לא התעברה. ללא הפריה של הביצית רמתם של ההורמונים תרד ורירית הרחם שהתעבתה תנשור ותופרש מהגוף כדימום המזוהה כווסת. הדם המופרש במהלך המחזור מכיל את שיירי רירית הרחם וכן דם שמופרש מכלי דם שניזוקים בתהליך נשירת הרירית. שינויים ברמתם של הורמוני המין גורמים לשינויים גופניים לרבות נפיחות בשדיים ואף למצבי רוח. חום גופה של האישה משתנה אף הוא במהלך המחזור החודשי.

המחזור החודשי מתחיל ביום הראשון של הדימום ונמשך עד ליום הראשון של הווסת שלאחריו.

המחזור מתבטא בדימום שעלול להמשך עד שמונה ימים אם כי במרבית המקרים ימשך הדימום חמישה ימים בלבד. במהלך היומיים הראשונים יהיה הדימום כבד יותר בהשוואה לימים הבאים.

אף שלעתים נדמה שחל איבוד משמעותי מאד של דם במהלך המחזור כמות הדם הממוצעת שווה לנפחן של 5 עד 12 כפיות בלבד.

חלק מהנשים אינן חוות כל סימפטומים ייחודיים לתקופת מחזורן אולם אחרות מדווחות על סימפטומים גופניים ורגשיים ואף על סיבוכים לרבות מחזורים שאינם סדירים, מחזורים כואבים או דימומים כבדים במיוחד.

תסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome, PMS)

תסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome, PMS) הוא שם כולל למגוון סימפטומים שנוטים להופיע בימים שקודמים לדימום הוסתי (בדרך כלל כשבועיים לפני מועד הוסת). לרוב עם תחילת הוסת חולפים הסימנים לגמרי.

סימפטומים אופייניים לתסמונת קדם וסתית כוללים:

• עצבנות ומצב רוח רע.
• תחושת נפיחות ואגירת נוזלים.
• שינויים במצב הרוח.

שימוש בפד או טמפון לספיגת הדימום הווסתי

במהלך הווסת יש להשתמש במוצרי היגיינה נשית לצורך ספיגת הדימום. האמצעים השכיחים ביותר הם הפד והטמפון אם כי קיימים אמצעים נוספים לרבות ה-‘Mooncup menstrual cup’ (טמפון רב פעמי), אמצעי ספיגה אורגניים רב פעמיים ואמצעים אקולוגיים ללא כל חומרים כימיים, חומרי בישום או הלבנה.

עוצמת הדימום משתנה במהלך ימי המחזור. בתחילת הוסת הדימום לרוב חזק יותר ונחלש לקראת סופו. ניתן להשתמש בפד או בטמפון המותאם לעוצמת זרם הדם שמצוינת בדרך כלל באמצעות סימני טיפות על גבי האריזה.

פדים

פדים, או תחבושות היגייניות, עשויים צמר גפן או חומר סופג אחר דחוס שבמרכזו ג'ל לספיגת נוזלים ועטופים במעטפת פלסטיק או משי עדינה. הפד סופג את הדם הוסת מן החוץ פנימה על מנת למנוע נזילה והכתמה של התחתון והבגדים.

קיים מגוון רחב של פדים היגייניים החל מפדים דקים לשימוש יומיומי המכונים 'מגיני תחתון' (לספיגת הפרשה נרתיקית שאינה בהכרח דמית), פגים בעוביים שונים בהתאם לכמות הדימום המשתנה במהלך המחזור, פדים עם וללא חומרי בישום וריח ואף פדים עם 'כנפיים' המיועדות לקיבוע טוב יותר של הפג על התחתון.

הפד מהווה אמצעי חיצוני לספיגת הדימום ודורש החלפה תכופה. מגע של האוויר עם הדימום הוסתי גורם לחמצון הדם וליצירת ריח רע שעלול להיות מורגש אם הפד לא יוחלף במועד.

טמפונים

טמפון הוא אמצעי פנימי לספיגת הדימום הוסתי שמוחדר לנרתיק האישה. הטמפון סופג את הדם הוסתי עוד בתוך הגוף טרם הפרשתו מהנרתיק. זהו גליל דק ומאורך של צמר גפן דחוס שקצהו מעוגל ובמרכזו חוט משיכה. צדו החיצוני של הטמפון מצופה עטיפת משי דקה שמאפשרת החדרה קלה לנרתיק.

החדרת הטמפון אינה פוגעת בקרום הבתולין ולכן אין מניעה להשתמש בטמפון החל מהוסת הראשונה.

קיימים טמפונים בגדלים שונים ובעלי כושר ספיגה שונה בהתאם לכמות הדימום. לאחר החדרתו לנרתיק יתרחב הטמפון בהתאם למבנה גופה של המשתמשת.

כמו כן קיימים טמפונים עם או ללא מוליך. המוליך הוא אמצעי עשוי קרטון או פלסטיק שמטרתו החדרה נוחה יותר של הטמפון אם כי הדעות לגבי נוחות השימוש בו חלוקות.

הטמפון מאפשר לבצע פעולות כגון שחייה גם במהלך הוסת אך על אף שהוא מוחדר לעומק הנרתיק הוא אינו מהווה אמצעי למניעת הריון.

שימוש משולב של טמפון עם פד חיצוני מאפשר בדרך כלל שליטה טובה גם בדימום וסתיים חזקים במיוחד ומונע פגיעה בשגרת היומיום גם בימים של דימום וסתי כבד במיוחד.

יש להקפיד להחליף את הטמפון כל 4-6 שעות גם אם הדימום חלש והטמפון אינו רווי דם וזאת על מנת למנוע סיבוכים והתפתחות זיהומים.

סיבוך חיידקי נדיר אך חמור במיוחד הוא תסמונת ההלם הרעלי (Toxic Shock Syndrome) הנגרמת על ידי החיידק סטפילוקוקוס. טמפון ספוג דם הנותר לאורך זמן בנרתיק עלול להוות קרקע גידול מצוינת עבור החיידק שמתרבה במהירות, מתפשט ועלול לחדור למחזור הדם. מדובר במצב נדיר מאד שעלול להיות קטלני.

שלבים להחדרת טמפון

לפני החדרה או הוצאה של טמפון יש לרחוץ היטב ידיים עם סבון ומים כדי למנוע זיהום בנרתיק או בדרכי השתן.

1. פתחי את אריזת הטמפון
   הקפידי לקרוע את האריזה באמצעות סרט המשיכה כדי שהחוט בקצה הטמפון ישאר חופשי והטמפון לא ידחס לתוך המוליך (אם בחרת טמפון עם מוליך). ודאי שהחוט נמצא בקצהו התחתון של הטמפון. ודאי שהסרת את האריזה מהטמפון כולו.
2. להיכן יש להחדיר את הטמפון?
   את הטמפון יש להחדיר לנרתיק שנמצא בין השפתיים של הפות. פתח הנרתיק נמצא מתחת לדגדגן ולשופכה ומעל פי הטבעת.
3. כיצד להחדיר את הטמפון?
   החדרה נוחה של הטמפון מתאפשרת תוך כדי ישיבה על האסלה עם ברכיים פשוקות לרוחב או בעמידה כשרגל אחת מוגבהת (לדוגמה, מורמת על כסא או על דופן האמבטיה).
   כשאת נינוחה ומוכנה להחדרת הטמפון נשמי עמוק והרפי את שרירי הבטן. הניחי את הטמפון או את קצה המוליך בפתח הנרתיק. אם בחרת בטמפון עם מוליך דחפי את המוליך עד סופו. בהחדרת טמפון ללא מוליך יש לדחוף את הטמפון לתוך הנרתיק באמצעות האצבע המורה (האצבע שסמוכה לאגודל).
   אין להחדיר את הטמפון לנרתיק אם את חשה קושי, כיווץ או כאב. אם את חשה כאב קחי נשימה עמוקה, הרפי שנית את שרירי הבטן ונסי להחדיר את הטמפון שוב. תוכלי לשנות מעט את כיוון ההחדרה או את כיוון המוליך כדי למנוע 'התנגשות' עם דפנות הנרתיק.
   יש להחדיר את הטמפון לעומק הנרתיק ובמקרה של טמפון עם מוליך, לוודא החדרה של מלוא אורכו של המוליך במעלה הנרתיק. מיקום נכון של הטמפון בנרתיק אינו גורם לכאב או לכל תחושת אי נוחות אחרת. אם את חשה כאב או אי נוחות הרי שהטמפון אינו במקומו הרצוי. במקרה זה הוציאי את הטמפון ונסי שנית עם טמפון חדש. בסיום פעולת ההחדרה רצוי לרחוץ שוב ידיים.
4. הוצאת הטמפון
   לצורך הוצאת הטמפון יש למשוך בחוט שבקצהו. טמפון ספוג דם יצא בקלות ואילו טמפון יבש יחסית עלול לגרום לכאב ולקושי תוך כדי משיכתו החוצה.

חלק מהנשים חוות סיבוכים דוגמת דימום וסתי מוגבר (מנורגיה, menorrhagia), כאב חמור בזמן המחזור (דיסמנוראה, dysmenorrhea) או מחזור לא סדיר. אצל חלק מהנשים עלול המחזור שלא להגיע כלל. מצב זה נקרא אל-וסת (אמנוראה, amenorrhea).

דימום וסתי מוגבר

כמות הדם המופרשת בוסת משתנה מאישה לאישה ולפיכך קשה לעתים לאבחן מצב של דימום וסתי מוגבר.

אם הדימום פוגע בתפקוד היומיומי השוטף יתכן שמדובר בדימום וסתי מוגבר במהלכו יש צורך:

• להחליף תחבושות היגייניות או טמפונים בתדירות גבוהה מאד.
• להשתמש בו זמנית הן בטמפון והן בתחבושת.
• חרף השימוש בטמפון או בתחבושת בעלי כושר ספיגה גבוהה נוזל הדם דרך התחתון והבגדים.

מחזור לא סדיר

מחזור ממוצע אורכו 2 עד 8 ימים. כשהמחזור אינו סדיר המרווח בין מחזור למחזור משתנה כמו גם משך הדימום וכמות הדם המופרשת.

מחזור לא סדיר יטופל בהתאם לגורם שאחראי לבעיה. אמצעי טיפול מקובלים כוללים התאמת אמצעי מניעה וכן ייעוץ נפשי (כשהגורם הוא מתח מוגבר או חרדה).

אל-וסת

לעתים עלול המחזור להיפסק לגמרי ואז מכונה המצב 'אל-וסת'. משמעות הדבר היא שלא חל שחרור של ביצית מזקיקי השחלה ולא מתרחש ביוץ.

אל-וסת עלול להגרם עקב לחץ נפשי חמור, ירידה חדה במשקל הגוף, נטילת תרופות מסוימות או תסמונת שחלה פוליצסטית. טיפול בגורם ישיב במרבית המקרים את הדימום הוסתי.

איחור במועד הווסת

וסת שמאחר או אינו מתחיל כלל עלול להצביע על הריון ובפרט אם האישה פעילה מבחינה מינית ואינה משתמשת באמצעי מניעה. במקרה זה יש לבצע בדיקת הריון (בין אם ביתית ובין אם באמצעות בדיקת דם).

העדר וסת במשך חודשיים או שלושה כשהאישה אינה הרה מחייב ברור רפואי. יתכן שמדובר בחוסר איזון הורמונלי שדורש טיפול. איחור במועד הוסת עלול להגרם עקב סיבות שונות לרבות לחץ, ירידה חדה במשקל, פעילות גופנית מאומצת או נטילת אמצעי מניעה.

שימוש ממושך בגלולה למניעת הריון עלול לגרום לאי קבלת הוסת מפעם לפעם. שימוש בהתקן תוך רחמי הורמונאלי וכן בזריקות למניעת הריון עלול גם כן למנוע את הופעת הדימום לגמרי.

דימום בין מחזורים או לאחר קיום יחסי מין

דימום לא סדיר בין מועדי הוסת או דימום לאחר קיום יחסי מין דורש התייחסות רפואית מאחר שהתופעה עלולה להצביע על זיהום, שינויים בצוואר הרחם (לדוגמה, פוליפ) ובמקרים נדירים אף על סרטן. גלולות למניעת הריון שמכילות מינון הורמונלי נמוך עלולות אף הן לגרום לדימומים בין מועדי הוסת. במידת הצורך ניתן להחליף את הגלולה או להתאים אמצעי מניעה אחר.

שיבושים הקשורים לגיל המעבר

לקראת גיל המעבר יתכנו שיבושים בסדירות המחזור מאחר שהביוץ מאבד את תדירותו המחזורית. אף שמרבית הנשים בישראל חוות את גיל המעבר בעשור החמישי לחייהן יתכנו תופעות של גיל המעבר אצל נשים צעירות יותר, מצב שמוגדר ככניסה מוקדמת לגיל המעבר. כ-1% מכלל הנשים מתחת לגיל 40, וכ-0.1% מכלל הנשים מתחת לגיל 30, חוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר.

נשים מתחת לגיל 45 שמחזורן פוסק וכן נשים לאחר גיל 55 שעודן מקבלות את המחזור צריכות לפנות לברור רפואי.

הופעת דימום וסתי לאחר תחילת גיל המעבר מחייבת ברור רפואי מיידי.

שינויים באופי המחזור החודשי

כל שינוי באופיו של המחזור החודשי (לדוגמה, מחזור שהופך כבד מאד או שנמשך זמן ארוך מהרגיל) דורש ברור רפואי ובפרט בקרב נשים לאחר גיל 40 מאחר ששינויים אלו עלולים להצביע על סרטן רירית הרחם או על פוליפים בצוואר הרחם או ברחם עצמו.

הפרשה

הפרשה נרתיקית היא חלק תקין מהמחזור ההורמונלי של האישה. הפרשה זו נוטה להשתנות במהלך החודש. הפרשה שקופה או לבנה-חלבית שלעתים מכתימה את התחתונים בכתמים צהבהבים נחשבת תקינה. סביב מועד הביוץ עלולה ההפרשה להפוך צמיגה יותר ולהזכיר במרקמה חלבון ביצה.

הפרשה ירוקה, בעלת ריח או הפרשה דמית דורשת ברור רפואי מיידי מאחר שהיא עלולה להיות סימן לזיהום או למצב רפואי חמור אחר.

מניעת זיהומים ושמירה על היגיינת הנרתיק

חשוב לשמור על היגיינת הפות ואברי המין באופן שגרתי ולהקפיד הקפדה יתרה במהלך הוסת. רחצה יומיומית בסבון ובמים תעשה את העבודה אך ניתן להשתמש גם בתכשירים מיוחדים לשטיפה 'אינטימית'. יתרונם של אלו שמידת חומציותם מותאמת לזו של הנרתיק ולכן יגרו פחות את העור העדין באזור.

כדי להקטין את הסיכון לזיהום בנרתיק חשוב להקפיד על רחצה של הידיים עם סבון ומים לפני כל החלפה של טמפון וכן לאחריה. מומלץ להשתמש בתחתוני כותנה, להמנע משימוש בחומרי בישום וריח באזור הפות ואברי המין ולהקפיד לייבש את האזור היטב לאחר הרחצה.

אם קיים חשד לדלקת או לכל זיהום אחר חשוב לפנות בהקדם לבדיקת רופא נשים.