מחסור בוויטמין D בעת ההריון עלול לגרום לנזקים לעובר, במיוחד למערכת החיסון ולמוח, להפריע להתקדמות תקינה של ההריון ואף לסכן את בריאות האם.

בזמן ההריון נדרשת רמה גבוהה במיוחד של וויטמין D פעיל אצל האם, במיוחד בטרימסטר השני והשלישי. בתקופה זו חלה התפתחות המוח ומערכת העצבים, העצמות ומערכות אחרות של העובר.

בשנים אחרונות מצטברות עדויות המצביעות על כך שחלק מהנזקים שמתרחשים אצל העובר בעודו ברחם, שעה שעדיין מתפתח, עלולים להיות בלתי הפיכים ולא ניתן לתקנם באמצעות מתן ויטמין D לאחר הלידה.

בעיות בריאותיות הקשורות לרמה נמוכה של ויטמין D בזמן ההריון עלולות להתפתח אצל הילוד מאוחר יותר בתקופת הילדות, ואף בתקופת הבגרות, עשורים מאוחר יותר.

האישה ההרה ומחסור בוויטמין D

במהלך שנת 2007 התפרסמו מספר מחקרים (ארה"ב) שבדקו רמות של ויטמין D בדמן של נשים הרות שמרביתן נטלו תוספים של ויטמינים ומינרלים המיועדים לנשים הרות. התברר של-92.5% מהנשים היו רמות ויטמין D הנמוכות מ-40 נ"ג/מ"ל, ואצל רובן הרמות היו נמוכות מ-20 נ"ג/מ"ל. המסקנה הייתה שנטילת התוספים שהכילו 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D (פי 2 יותר מהקצובה היומית המומלצת) אינה מספקת וכנראה נדרש מינון יומי גבוה יותר.

מחקר אמריקאי אחר שעסק במשקל היילוד הסיק אף הוא ש-400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D אינן מספיקות. לנשים שצרכו בסביבות 600 יחידות בינלאומיות של ויטמין D נולדו יותר תינוקות במשקל תקין בהשוואה לנשים שצריכת ויטמין D אצלן הייתה פחותה מ-300 יחידות בינלאומיות ליום.

השמנה

נמצא גם שיש קשר בין השמנה לבין רמות ויטמין D בדם. הסיכון להתפתחות מחסור בוויטמין D באמצע תקופת ההריון היה גבוה פי כמה אצל נשים שסבלו מהשמנה (בעלות אינדקס מסת הגוף 34), בהשוואה לנשים בעלות משקל תקין (אינדקס מסת הגוף 22 בלבד).

ניתוח קיסרי

הליך רפואי זה הפך להיות נפוץ מאד בעולם המערבי. מעריכים שמספר הניתוחים הקיסריים הכפיל את עצמו פי 6 ב-40 השנים האחרונות. חוקרים שבדקו את הקשר בין מחסור בוויטמין D לבין שכיחות הניתוחים הקיסריים, הופתעו לגלות שקיים יחס הפוך ביניהם. מספר הנשים שנאלצו לעבור ניתוח קיסרי ושהיו להן רמות ויטמין D נמוכות (מתחת ל-15 נ"ג/מ"ל) היה גבוה פי 4 בהשוואה לנשים עם רמות גבוהות יותר (מעל 37 נ"ג/מ"ל).

רעלת הריון (Preeclampsia)

רעלת הריון הוא אחד הסיבוכים השכיחים של הריון אשר מאופיין על ידי עלייה בלחץ הדם ועודף חלבון בשתן. רעלת הריון מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לעווית הריון (eclampsia) ולתמותה של היולדת משבץ. עולה שנשים אשר רמת ויטמין D בדמן הייתה נמוכה מ-15 נ"ג/מ"ל היו בעלות סיכון ללקות ברעלת הריון פי 5 מאלו בעלות רמה תקינה.

העלייה ברמות ויטמין D בדם תרמה לירידה משמעותית בשכיחות רעלת הריון.

סוכרת הריון (Gestational Diabetes)

כ-5% מכלל הנשים ההרות עלולות לפתח סוכרת הריון ולסכן בכך את בריאות העובר. מחקרים מצאו שנשים בעלות רמות נמוכות של ויטמין D בדם היו בסיכון גבוה פי 3 ללקות בסוכרת הריון.

דלקת נרתיק חיידקית (Bacterial Vaginitis)

נשים הרות שהיו בעלות הרמות הנמוכות ביותר של ויטמין D בדמן נטו ללקות בזיהום חיידקי בנרתיק (כבר בטרימסטר הראשון) כמעט פי 2 יותר מאשר אלו בעלות רמות תקינות.

הנזק מתחיל ברחם

מאמרים מדעיים רבים שהתפרסמו בעשור האחרון טוענים שמחסור בוויטמין D אצל האישה ההרה "מטביע חותם" אצל העובר והופך את התינוקות מועדים להתפתחות מחלות האופייניות למבוגרים. רמות גבוהות של ויטמין D במהלך הטרימסטר האחרון עשויות להוות גורם שמגן מפני התפתחות טרשת נפוצה בגיל מבוגר יותר אצל הילוד.

מתברר שתינוקות שנולדו לנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D בדם היו בסיכון גבוה יותר "לתפוס" דלקת ריאות נגיפית שמצריכה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.

סוכרת נעורים

מחקר שוודי שפורסם בשנת 2000 מצא שנטילת שמן כבד דגים המהווה מקור עשיר לוויטמין D במהלך ההריון, הפחית פי 3 את הסיכון של הילדים ללקות בסוכרת מסוג 1 בטרם מלאו להם 15.

התקפי עוויתות

תינוקות שנולדו לנשים בעלות מחסור בוויטמין D או סידן (או של שניהם) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחסור ברכיבים תזונתיים אלו וללקות בהתקפי עוויתות בשל כך, וזאת בנוסף לסיכון הנוגע להתפתחות רככת עצמות.

חולשת עצמות

מחסור חריף של ויטמין D אצל האישה ההרה עלול לגרום לרככת אצל העובר המתפתח.

לחשיפה לשמש (קרינת UVB) בתקופת ההריון יש השפעה מרחיקת לכת על בניית העצמות אצל הילדים, הן על גודלן והן על תכולת המינרלים שבהן. מחקר בריטי שעקב במשך 9 שנים אחר התפתחות ילדים גילה שעצמות הילדים שאמהותיהם לקו במחסור בוויטמין D במהלך ההריון, נטו להיות חלשות יותר.

מחסור בוויטמין D בתקופת ההריון עלול לגרום להתרככות עצמות הגולגולת של הילוד. זו תופעה שמופיעה אצל כ-22% מהתינוקות. שכיחותה גבוהה יותר באביב (אחרי חודשי החורף) ונמוכה יותר בנובמבר.

בריאות השיניים

מחקר קנדי בדק רמות של ויטמין D בקרב נשים הרות בטרימסטר השני, כי זו התקופה שבה מתחילה התפתחות השיניים. המחקר מצא שרמות ויטמין D אצל אמהות של ילדים שפיתחו עששת בגיל צעיר, היו משמעותית נמוכות מאלו של אימהות שאצל ילדיהן לא התפתחה עששת.

אסתמה, צפצופים בנשימה ואקזמה

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של ויטמין D בתקופת ההריון, במיוחד בקרב נשים עירוניות בעלות גוון עור כהה, מפחיתה את הסיכון לאסתמה אצל היילוד בצורה משמעותית – עד 40% בקרב ילדים בגילאים 3-5.

נמצא שוויטמין D קשור להתפתחות מערכת החיסון והריאות אצל העובר בעודו ברחם ולכן השלמה של ויטמין D עשויה להפחית את השכיחות של אסתמה אצל ילדים.

מחקר יפני מצא שנשים הרות שצרכו מעל 4.3 מיקרוגרם (172 יחידות בינלאומיות) ויטמין D הפחיתו בצורה משמעותית את השכיחות של 'צפצופים' ושל אקזמה אצל תינוקותיהן. המחקר מצא גם שצריכה גבוהה יותר של חלב, מוצרי חלב וסידן במהלך ההריון הייתה קשורה לירידה בסיכון להתפתחות 'צפצופים' אצל תינוקות.

פעוטות וילדים ומחסור בוויטמין D

בשנת 2008 עדכן משרד הבריאות הישראלי את המלצותיו הנוגעות למתן תוספי ויטמין D3 והעמידן על 400 יחידות בינלאומיות ליום לכל התינוקות עד גיל שנה, בדומה להמלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. ההנחיה מתייחסת לכלל התינוקות, ללא התייחסות לסוג התזונה שהם מקבלים (הנקה, תחליפי חלב אם שמועשרים בוויטמין D או השילוב ביניהם), החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם.

תינוקות הניזונים באופן בלעדי מחלב אם ואינם מקבלים תוספת של ויטמין D נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחסור בוויטמין D. כשבדקו רמות ויטמין D בדם אצל תינוקות שניזונו רק מחלב אם, גילו מחסור חמור בוויטמין D – רמות הנמוכות מ-10 נ"ג/מ"ל.

מחקר רפואי בריטי מצא שמרבית התינוקות אשר ניזונו מחלב אם בלבד והיו בעלי עור כהה סבלו מירידה ברמות הסידן בדם ומחסור בוויטמין D, דבר שעלול לגרום לאי-ספיקת לב שלפעמים עלולה להיות קטלנית.

חלב אם מכיל כ-25 יחידות בינלאומיות לליטר, מינון שאינו מספיק עבור פעוטות שתזונתם מורכבת אך ורק מהנקה. ההשלמה חשובה במיוחד עבור תינוקות בעלי עור כהה או כאלו הממעטים להיחשף לשמש. גם תינוקות ופעוטות הניזונים מתחליפי חלב אם וממזונות שאינם מועשרים בוויטמין D עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D.

על פי משרד הבריאות אין סכנה של עודף מינון במנה המומלצת, אפילו לילדים הניזונים מתרכובות מזון לתינוקות אשר מכילות ויטמין D.

במחקר שהתפרסם בסוף שנת 2008 מציינים מומחים בעלי שם עולמי שיש לשמור אצל ילדים בריאים על רמות ויטמין D בדם שהן מעל 50 נ"ג/מ"ל. התאמת המינון של תוספי ויטמין D צריכה לקחת בחשבון את הגורמים שמשפיעים על הרמות שלו בדם:

• משקל התינוק ואחוז השומן.
• כמות המלנין בעור (ככל שהעור כהה יותר, כך כמות המלנין בעור גבוהה יותר).
• אזור גיאוגרפי ועונת השנה.
• רמת החשיפה לשמש.
  
  

עקב הגבלת החשיפה לשמש אשר מומלצת כיום, סביר שתינוקות וילדים יזדקקו לתוספי ויטמין D במינון הגבוה מהמלצת משרד הבריאות. חוקרים מדגישים שילדים החולים במחלות כרוניות או הסובלים מזיהומים חוזרים צריכים לשאוף להגיע לרמות של 65 נ"ג/מ"ל ויטמין D בדם. לשם הגעה לרמה זו, תינוק שמשקלו 10-12 ק"ג יזדקק ללמעלה מ-1000 יחידות בינלאומיות ליום.

תפקוד מערכת החיסון

רמות בלתי מספקות של ויטמין D בדם קשורות לבעיות בתפקוד מערכת החיסון. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין מחסור בוויטמין D לבין עלייה בשכיחות זיהומים בדרכי הנשימה ומבהירים שלוויטמין D יש חלק בתגובות חיסוניות רבות נגד הזיהומים. ילדים ותינוקות רגישים יותר לזיהומים נגיפיים בעת מחסור בוויטמין D. נציין שהקשר בין רככת העצמות שנובעת ישירות ממחסור בוויטמין D לחולשה בדרכי הנשימה הוכח כבר מזמן.

אסתמה, צפצופים בנשימה ואקזמה

רמות נמוכות של ויטמין D אצל ילדים אסתמטיים קשורה לאשפוזים תכופים יותר, לשימוש נרחב יותר בתרופות ולמחלה חמורה יותר. יחד עם זאת נציין שלמרות שמתן ויטמין D במינון מספק לילדים משפר במידה מסוימת והדרגתית את מצב האסתמה, הוא אינו מרפא אותה. חלק מהמומחים סבורים שמחסור בוויטמין D בתקופת ההריון ובילדות עלול לגרום לשינויים, אולי בלתי הפיכים, במערכת החיסון.