בדיקת 'דקסה' (DXA) לקביעת צפיפות העצם

Bone Density Scan, Dual Energy X-ray Absorption - DXA

עדכון אחרון 23.05.22

מבט כללי

בדיקת דקסה (DXA) למדידת צפיפות עצם

בדיקת 'דקסה' (DXA , Dual Energy X-ray Absorption) היא השיטה המקובלת כיום למדידת צפיפות העצם ומבוצעת על מנת להעריך מצבי דלדול עצמות ואובדן מסת עצם.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקת צפיפות העצם לא נעשה שימוש בחומר ניגוד.

מתי יש צורך לעבור בדיקת צפיפות עצם?

בדיקה זו היא הכלי האבחנתי העיקרי לאוסטאופורוזיס. זוהי מחלה המתבטאת באובדן מסת עצם, ירידה בצפיפות העצם ובנטיה מוגברת לשברים וסדקים בעצמות. המחלה גורמת לאובדן סידן ולשינויים מבניים בעצם שהופכת דקה, שבירה ופריכה.

הבדיקה משמשת אף למעקב אחר יעילות הטיפול שניתן למחלה ולצורך אבחון מצבים נוספים שמתבטאים גם כן באובדן מסת עצם וסיכון מוגבר לשברים וסדקים. במרבית המקרים תבוצע הבדיקה על עצמות עמוד השדרה התחתונות ועצמות אגן הירכיים (בהתאם לצורך).

 

הבדיקה למדידת צפיפות עצם תבוצע בעיקר במקרים האלה:

    • נשים מעל גיל 65.
    • גברים מעל גיל 70.
    • נשים וגברים עם גורמי סיכון - מגיל 50 ומעלה.

מהלך הבדיקה

בדיקה זו מבוצעת במסגרת מכוני הרנטגן של 'מכבי שרותי בריאות' וכן במרפאות חוץ של מרכזים רפואיים גדולים.

לפני תחילת הבדיקה יתבקש הנבדק למלא שאלון שיסייע לרופא לקבוע האם הוא סובל ממצבים רפואיים מסוימים או נוטל תרופות שעלולים להגביר את הסיכון ללקות בשברים או סדקים בעצמות.

בדיקת דקסה תבוצע באמצעות שני סוגי מכשירים: מכשיר לבדיקת עצמות גוף מרוחקות (פריפריאליות) ומכשיר לבדיקת עצמות מרכזיות. במכשיר לבדיקת העצמות המרכזיות יבדקו בעיקר עצמות אגן הירכיים ועמוד השדרה ואילו במכשיר למדידת העצמות המרוחקות ימדדו עצמות פרק כף היד, העקב או האצבעות.

מכשיר הדקסה שולח קרן רנטגן בעוצמה נמוכה דרך העצמות שנבדקות. צפיפות העצם (BMD, Bone Mass Density) תקבע על ידי ההפרש בין עוצמת הקרן שנשלחה לעוצמה שנספגה בעצם.

התנוחה בה תבוצע הבדיקה תקבע בהתאם לעצמות שימדדו. לצורך מדידה בעמוד השדרה או באגן הירכיים יתבקש הנבדק לשכב על גבי מיטת הבדיקה. הסורק יעבור באיטיות מעל האזור שנבדק והמידע יאסף ויעובד על ידי מחשב. בדיקות של עצמות מרוחקות יבוצעו על ידי הנחת האצבע, כף היד, הזרוע או כף הרגל על גבי מכשיר שמודד את צפיפות העצם.

בדיקת דקסה אינה מכאיבה אך עלולה לגרום לאי נוחות לנבדק. במהלך הבדיקה יש להמנע מתזוזה כדי לא לפגוע באיכות התמונה או לגרום לטשטושה. לעתים יתבקש הנבדק לעצור את נשימתו במשך מספר שניות.

בדיקת דקסה של עצמות מרכזיות אורכת 10-30 דקות ואילו בדיקת דקסה של עצמות מרוחקות אורכת דקות ספורות בלבד.

לאחר הבדיקה

אין צורך בהשגחה או שהייה במקום מעבר לזמן הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה בסיום הבדיקה.

תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים מיום הבדיקה.

אזהרות והנחיות

הנחיות מדויקות ינתנו לנבדק לפני הבדיקה עצמה.

מומלץ להגיע לבדיקה בביגוד נוח.

תזונה

אין מניעה להמשיך בתזונה רגילה לפני בדיקה זו.

תרופות

ניתן לצרוך תרופות מרשם כרגיל. אין לצרוך תוספי סידן במהלך היממה שלפני הבדיקה. נבדק שעבר לאחרונה צילום בריום (של מערכת העיכול העליונה או התחתונה) או בדיקת דימות עם חומר ניגוד יידע על כך את הרופא המטפל טרם ביצוע הבדיקה. מאחר ששיירי חומר הניגוד עלולים לפגוע בתוצאות בדיקה זו יש להמתין 10-14 יום לפני ביצוע בדיקת 'דקסה'.

אזהרות

יש להסיר תכשיטים מאזור הצוואר ובית החזה לפני תחילת הבדיקה מאחר שאלו עלולים לגרום לעיוותים ולפגוע בקבלת תמונה חדה וברורה.

נשים הרות ומניקות

אישה הרה או מניקה תיידע על כך את הטכנאי.

קרני הרנטגן עלולות להזיק לעובר במהלך ההריון ולכן מומלץ לדחות צילומים שאינם חיוניים לתקופה שלאחר הלידה או לבחור בשיטות דימות אחרות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה. במצבים של חוסר ברירה יכוסה אזור הבטן והרחם בסינר עופרת על מנת להגן על העובר.

אם בוצע צילום רנטגן מבלי שהאישה ידעה כי היא הרה מומלץ שתפנה ליעוץ גנטי על מנת לברר את מידת החשיפה של העובר.

דגשים לנבדק

    • יש להצטייד בהפניה מרופא.
    • יש להצטייד בכרטיס המגנטי של קופת החולים.
    • יש להביא תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה).
    • יש להצטייד באישור ממרכז יעוץ ודימות, התחייבות או טופס 17.
    • יש להביא צילומים קודמים של האזור הנבדק (אם בוצעו).

תוצאות

הממצאים יבדקו על ידי צוות מומחים שיכלול רדיולוג, אנדוקרינולוג וראומטולוג (מומחה באבחון וטיפול מחלות מפרקים שרירים ושלד). התוצאה המפוענחת תימסר לנבדק תוך מספר ימים.

פענוח תוצאות הבדיקה ישלח ישירות לרופא המפנה ב- 'מכבי שרותי בריאות'.

משמעות התוצאות

בדיקת דקסה היא הבדיקה האמינה והמדויקת ביותר לאבחון אוסטאופורוזיס ומנבאת באופן מדויק את מידת הסיכון לשברים בעצמות. בשל מגבלות השיטה היא אינה מתאימה לסובלים מעיוותים מבניים בעמוד השדרה או לאנשים שעברו ניתוחי גב. עבורם עדיפה בדיקת CT.

 

תוצאות הבדיקה מורכבות משני מדדים:

 

מדד T score) T)– זהו מדד לחוזק העצם שמשווה את צפיפות העצם שנמדדה עם צפיפות העצם של מבוגר צעיר (בן אותו מין כמו הנבדק) באמצעותו ניתן להעריך את הסיכון לשברים בעצמות.

תוצאה מעל (-1) נחשבת תקינה.

תוצאה בין (-1 ) ו – (-2.5) מוגדרת 'אוסטאופניה' (צפיפות עצם נמוכה).

תוצאה קטנה מ- (-2.5) מוגדרת כאוסטאופורוזיס.

 

מדד Z Score) Z) – מדד זה מציין את כמות מסת העצם שנמדדה בהשוואה לאנשים אחרים בקבוצת גילו של הנבדק, בעלי מבנה גוף דומה ובני אותו מין. במידה שמדד זה גבוה או נמוך באופן חריג יש צורך בבדיקות נוספות.

יתכנו שינויים קלים בין מדידות שונות מאחר שתנוחת הגוף במהלך המדידה עשויה להשתנות אם כי שינויים אלו אינם משמעותיים בדרך כלל.

על מנת להבחין בשינויים משמעותיים בצפיפות העצם יש צורך לחזור על הבדיקה מדי שנתיים. מטופלים בסטרואידים ידרשו לבדיקה חוזרת מדי חצי שנה.