אלימות על רקע תסכול שכיחה מאד בגיל זה. מחד מתחיל הפעוט לגלות ענין חברתי במשחק משותף עם אחרים אך מאידך עדיין אינו מבין את משמעות המושג לשתף וכי צעצוע שנלקח ממנו יוחזר לו בסיום המשחק.

הדגישו בפניו שהתנהגות אלימה אינה מקובלת. אם יש צורך הרימו מעט את קולכם כדי שיבין שאתם כועסים. אם מתפתח עימות עם ילדים אחרים הרחיקו אותו מהמקום כדי למנוע החמרה ותגובה אלימה מצידו. אם קשה לילדכם בחברת ילדים נוספים נסו לצמצם את שהותו בחברתם ואפשרו לו לשחק בגפו. 

אם ילדכם שוהה במשך היום בחברת ילדים (בגן או בפעוטון) יתכן שהוא עייף מחברתם וזקוק למעט שקט ומשחק עצמי, לבדו.

התקפי זעם אופייניים לתהליך ההתבגרות והעצמאות של הפעוט תוך שהוא חדל להיות תינוק והופך לילד עצמאי. התקפי הזעם מהווים אמצעי ביטוי לתסכוליו של הפעוט ועלולים להתבטא בבכי עז, צרחות, רקיעת רגליים ואף בהטחת הגוף על הרצפה. ככל שיגדל ילמד הפעוט לשלוט בעצמו וברגשותיו ושכיחותם של התקפי הזעם תקטן. במרבית המקרים תחלוף התופעה מאליה לקראת גיל ארבע.

על אף שכיחותם התקפי הזעם עלולים להוות נורת אזהרה למצבים כגון:

• עכוב התפתחותי.
• הפרעת קשב ורכוז (ADHD, Attention Deficit and Hyperactivity Disorder).
• תסמונת אספרגר.

על מנת להעריך אם ילדכם חווה התקפי זעם אופייניים שאלו את עצמם את השאלות הבאות:

• עד כמה שכיחים התקפי הזעם ובאיזה מצבים הם מתרחשים בדרך כלל?
• האם ההתפתחות השפתית של הפעוט מתאימה לגילו?
• האם יכולותיו התנועתיות של הפעוט תואמות את גילו?
• האם ניתן לשלוט בהתקפי הזעם של הפעוט?
• האם הפעוט פגע בעצמו במהלך התקף זעם?

אם אתם חוששים שהתקפי הזעם עלולים להיות סימן לבעיה אחרת התייעצו עם רופא הילדים. במידת הצורך יפנה אתכם רופא הילדים להמשך הברור. במרבית המקרים מדובר בחלק קשה ומתיש מהתפתחותו התקינה של הפעוט.

קצב התפתחות הדיבור והתקשורת השפתית שונה בין ילד לילד. בגיל שנתיים מרבית הילדים מסוגלים: 

• להשתמש בכ- 50 מילים אולם מבינים אף יותר מילים.
• לחבר שתי מילים למשפט קצר.
• להשתמש בשמות תואר פשוטים כמו 'גדול' או 'שמח'.
• לדבר באופן שמחצית מדבריהם מובנים להוריהם.

בגיל שלוש מסוגלים מרבית הילדים: 

• לקרוא בשמם של עצמים רבים.
• לאמר את שמם ואת גילם.
• להשתמש בכינויי גוף ('אני', 'אתה', 'אנחנו').
• לענות על שאלות פשוטות.

בגיל ארבע אמור הילד לדבר באופן שוטף וברור לכל.

אם מרבית דבריו של בנכם אינם ברורים פנו עמו לבדיקת רופא הילדים על מנת לשלול בעיות כגון בעית שמיעה או עכוב התפתחותי. בהתאם לגורם שמעכב את התפתחות דיבורו של ילדכם יותאמו עבורו אפשרויות הטיפול המיטביות.