15 דצמבר 2017 כ"ז כסלו תשע"ח

מעודכן לתאריך  29.08.2011 

התפתחות הילד בגילאי 25-27 חודשים

מדריך מכבי להתפתחות פעוטות מגיל שנתיים ועד גיל שנתיים ושלושה חודשים. במדריך זה נציג בפניכם מידע על כל תחומי ההתפתחות של פעוטות בגיל 25 ועד 27 חודשים, כולל התפתחות תנועתית, רגשית, חושית, שינויים בהרגלי השינה, האכילה, התפתחות השפה והתקשורת, וכן נציע טיפים לטיפול בפעוטות בגיל זה. בנוסף, כאן תוכלו למצוא מידע על זכויות חברי מכבי בנושא חיסונים, טיפולים משלימים, טיפולי התפתחות וטיפולי שיניים לפעוטות.

מבוא

הפעוט בן השנתיים עצמאי, מדבר, מתקשר ומסוגל להסביר את עצמו ואת צרכיו אם כי לעתים יבין יותר מכפי שיוכל לאמר בעצמו. 
הוא עלול לבדוק את גבולות יכולותיו ואת הגבולות שאתם מציבים בפניו ואף יתאמץ לשמח אתכם ולזכות בתגובה אוהדת מצדכם. ילדכם רוצה לעזור, למצוא חן ולהיות אהוד על סביבתו. שגרה יומיומית ותגובות קבועות וצפויות מצידכם יקלו על תפקודו ויהפכו את חייכם לרגועים ונעימים יותר. 
לאחר גיל שנתיים משתנה קצב ההתפתחות כתלות בתכונותיו של הפעוט ובקצב החשיפה שלו לחוויות חדשות. בגיל שנתיים, מרבית הפעוטות אמורים להיות מסוגלים לבצע את המפורט להלן:
  • להצביע על חפץ ששמו נאמר.
  • להכיר את שמם של אנשים מוכרים, חפצים ואברי גוף.
  • להשתמש במשפטים בני 2-4 מילים.
  • למלא אחר הוראות פשוטות.
  • לחזור אחר מילים שנאמרות ולחקות דיבור של אחרים.
  • למצוא חפץ גם אם הוא מוחבא תחת 2 או 3 שמיכות.
  • למיין חפצים לפי צורה או צבע.
  • לשחק משחקי דמיון והעמדת פנים.
 
אם אתם חוששים כי התפתחותו של ילדיכם איטית התייעצו עם רופא הילדים. הדרך הטובה ביותר לאבחן אם קיימת בעיה היא באמצעות אבחון התפתחותי מקצועי שיבוצע בשיתוף מלא עימכם, ההורים. 
מומחים להתפתחות הילד סבורים כי גיל שנתיים מתאים כדי להנחיל 'פסקי זמן' כאמצעי חינוכי. הפעוט בן השנתיים בוגר דיו כדי להבין כי כל פעולה גוררת אחריה תוצאה ומסוגל לשבת במשך פרקי זמן קצרים. כדי להשתמש בפסקי זמן הקפידו על הכללים הללו:
  • הזהירו. תנו לילד זמן וסיכוי לחדול מהתנהגותו הבעייתית. הסבירו שבמידה שלא יחדל יצטרך לקחת פסק זמן.
  • הגדירו מקום מסוים בו ילדכם ישהה במהלך פסק הזמן. אם אינכם בבית תוכלו להושיב את הילד במקומו מבלי לאפשר לו להתרוצץ ולנוע בחופשיות.
  • השארו רגועים וענייניים.
  • היו ברורים. הבהירו לילדכם כי הוא בפסק זמן מאחר שהתנהגותו היתה בעייתית אולם הוא עצמו אינו בעייתי.
  • הגדירו מסגרת זמן. נהוג לקחת פסק זמן של דקה עבור כל שנת חיים של הפעוט. לדוגמה, בגיל שנתיים יש לשבת 2 דקות בלבד. עם זאת יש להיות קשובים לילד עצמו ולצרכיו. אם אתם סבורים שגם חצי דקה ארוכה דיה עבורו הסתפקו בזאת. חשיבות פסק הזמן היא בהפסקת הפעולה או ההתנהגות הבעייתית.
  • המשיכו הלאה. אין טעם להתעסק בהתנהגות הבעייתית שהביאה לפסק הזמן. ברגע שיגמר פסק הזמן אפשרו לעוללכם לחזור למשחקיו ועניניו.
 

טיפים לטיפול בפעוט בגילאי 25-27 חודשים

כעת אמור ילדכם לבצע את הפעולות הבאות:
  • ללכת בעצמו.
  • לגרור אחריו צעצוע.
  • לסחוב צעצוע תוך כדי הליכה.
  • לעמוד על קצות אצבעותיו.
  • לבעוט בכדור.
  • לטפס על ריהוט ולרדת ממנו.
  • לעלות ולרדת במדרגות בסיוע מעקה או בעזרת מבוגר.
  • לצייר ולקשקש על דף בחופשיות.
  • לרוקן מיכלים.
  • לבנות מגדל בן ארבע קוביות לפחות.
 
אם אתם חוששים שילדכם טרם השיג יכולות אלו או שהוא מתקשה בהן פנו להתייעצות עם רופא הילדים או עם אחות טיפת החלב.
כמו כן רצוי לפנות לבדיקת רופא ילדים או קלינאית תקשורת במידה שיכולותיו השפתיות של ילדכם פחותות מאלו הצפויות בהתאם לגילו לרבות במקרים הבאים:
  • פעוט שאינו מדבר כלל.
  • פעוט שאינו מחקה את אופן דיבורם של מבוגרים בסביבתו.
  • פעוט שמשמיט חלקי מילים (דוגמת 'לב' במקום 'כלב').
  • פעוט שאינו משתמש במשפטים בני 2-4 מילים לקראת גיל 3 שנים.
  • פעוט שאינו שואל שאלות.
  • פעוט שאינו מביע תסכול מכך שדיבורו אינו מובן.
 

זכרו שילדכם יחיד ומיוחד!

כל ילד הוא יחיד ומיוחד, בעל קצב גדילה והתפתחות ייחודיים משלו. חשוב שתבינו מה ילדכם מסוגל לעשות בכל גיל אולם זכרו שגם אם אינו עושה זאת עדיין ודאי יעשה זאת בקרוב, כשיגיע הזמן המתאים עבורו. ילדים שנולדו טרם זמנם (פגים) נוטים להתפתח מאוחר יותר בהשוואה לילדים שנולדו במועד. בכל מקרה של ספק התייעצו עם אחות טיפת החלב או עם רופא הילדים
בטבלה שלהלן מוצגות יכולות ונקודות ציון התפתחותיות אותן צפוי הפעוט לבצע. היכולות מחולקות לפי יכולות אותן מסוגלים מרבית הפעוטות לבצע, יכולות אותן מסוגלים כמחצית מהפעוטות לבצע ויכולות שרק מעטים מהפעוטות בגיל זה מסוגלים לבצע.
בגילאי 25-27 חודשים

מרבית הפעוטות יכולים...

  • לערום 6 קוביות.
  • ללכת היטב, עקב בצד אגודל.
  • לקפוץ תוך ניתוק שתי הרגליים מהקרקע.

כמחצית מהפעוטות יכולים...

  • להשתמש בכינויי גוף (לדוגמה, 'אני', 'אתה', 'אתם').
  • לרחוץ ולייבש את ידיהם בעצמם.
  • להבין את משמעותם של מושגים כגון 'רך', 'קשה'.

מעטים מהפעוטות יכולים...

  • לדבר ברור (רוב הזמן).
  • לצייר קו אנכי ישר.