15 דצמבר 2017 כ"ז כסלו תשע"ח

מעודכן לתאריך  13.04.2011 

התפתחות הילד: שמיעה

מבוא להתפתחות השמיעה אצל תינוקות

באמצעות אוזניו סופג התינוק כמויות גדולות של מידע לגבי העולם שסובב אותו. השמיעה מאפשרת לתינוק לרכוש יכולות שפתיות וכישורי תקשורת ומעודדת את התפתחות מוחו. מכאן החשיבות הרבה של אבחון מוקדם של כל ליקוי בשמיעתו של התינוק.

מתי מתחילה להתפתח השמיעה אצל תינוקות

בשבוע העשרים להריון מתפתח מבנה האוזן הפנימית במלואו ולכן כבר במועד הלידה מסוגל התינוק לשמוע היטב. אצל חלק מהילודים תיתכן הצטברות נוזלים באוזן שתקשה על ביצוע בדיקת השמיעה סמוך למועד הלידה. לאחר ספיגתם של נוזלים אלו יוכל התינוק לשמוע היטב ולכן אין הדבר מעיד על בעיית שמיעה.

שלבים בהתפתחות השמיעה אצל תינוקות

שמיעתו של התינוק מושפעת גם מהקולות והצלילים ששמע בזמן שהותו ברחם. החל מהשבוע ה- 24 להריון שמע התינוק את צליל קולם של הוריו וכן צלילים אופייניים אחרים לסביבת מגוריהם ומשפחתם.
לכן קולות וצלילים אלו יהיו מוכרים יותר לתינוק. קולות וצלילים חדשים עלולים להבהיל את התינוק בפעמים הראשונות שישמע אותם ולעתים אף יעוררו תגובה של בכי.
מיד לאחר לידתם מתחילים התינוקות להקשיב לסביבתם ובעיקר לקולות בעלי צליל גבוה. תינוקכם יגיב לקולת מוכרים דוגמת קולה של אמו ויבהל למשמע רעשים חזקים. בהתאם לאופיו יגיב התינוק לקולות שונים ומגוונים. תינוקות רגישים עלולים להבהל מכל רעש פעוט ואילו תינוקות רגועים יותר יסתגלו ביתר קלות לרעשי הסביבה.
בסביבות גיל חודשיים מרבית התינוקות ישתתקו כשישמעו קולות מוכרים ויתחילו להשמיע קולות המיה ('אוו', 'אהה'). חשוב לשים לב אם תינוקכם אינו מגיב כלל למשמע קולכם או אם אינו נבהל בתגובה לרעשים חזקים.
לקראת גיל 3 חודשים לומד התינוק לווסת את תגובתו ולכן בתגובה לרעש או צליל חזק ימצמץ או יסובב את ראשו.
בגיל 4 חודשים יתחיל התינוק להפנות את ראשו בכיוון צליל או רעש ולקראת גיל חצי שנה ינסה לחקות קולות מסוימים (למשל שיעול). בסביבות גיל 4-5 חודשים חלק מהתינוקות מתבוננים בפני הוריהם כשהם מדברים ומנסים לחקות את תנועת שפתיהם.
בגיל 7 חודשים תערך לתינוק בדיקת שמיעה במסגרת טיפת החלב. בגיל 8 חודשים מרבית התינוקות מקשקשים ומגיבים לשינויים בטון ועוצמת קולכם. עד גיל שנה מסוגלים מרבית התינוקות לאמר 'אבא' או 'מא-מא' ומגיבים אם קוראים להם בשמם.

מה הלאה?

תינוקכם ימשיך להקשיב לסביבתו כל העת תוך שהוא לומד לתקשר ולדבר. אף שחוש השמיעה מפותח כבר במועד הלידה חלקי המוח שאחראים על עיבוד קולות וצלילים מורכבים וחיבור אותם קולות לתוכן בעל משמעות ממשיך להתפתח עד גיל 12 שנים לערך.

תפקיד ההורים

בשום מקרה אין להכניס חפצים לאוזנו של התינוק, ובכלל זה גם מקלוני אוזניים. על מנת להגן על שמיעתו מנעו חשיפה של תינוקכם לרעשים חזקים במיוחד ובעיקר רעשים חזקים וממושכים. עוצמת קול שמאפשרת לכם לנהל שיחה מתאימה גם לתינוק.
חשפו את תינוקכם למגוון רחב של קולות וצלילים:
  • הקשיבו למוזיקה. לא רק לשירי ילדים אלא גם למוזיקה קלאסית ולזמרים שאהובים עליכם.
  • שירו לתינוקכם והדגישו מקצבים שונים.
  • דברו עם התינוק והקריאו לו סיפורים על אף גילו הצעיר. עצם ההקשבה לקולכם מסייעת להתפתחות יכולותיו השפתיות של התינוק והכרתו עם השפה המדוברת. שינויים בטון הדיבור, מבטאים שונים ושירה תורמים להתפתחות מוחו של התינוק ומכינים אותו לקראת הדיבור.
 
אין צורך להתיש את התינוק אולם כשהוא ער ומתעניין ספרו לו מה אתם עושים והסבירו גם פעולות פשוטות ויומיומיות כגון החלפת חיתול או הכנת אוכל. כשאתם מלבישים את התינוק הקפידו לקרוא לחלקי הגוף בשמם והדגישו בפניו את שם הבגדים ואת צבעם. לדוגמה, אמרו לו: 'עכשיו נכניס את היד לשרוול של החולצה האדומה'.
אם אתם בחצר ושומעים מטוס טס בשמיים הצביעו על המטוס ואמרו לו כי 'זהו מטוס שטס בשמיים'. תוכלו לשיר לו שיר מתאים (למשל, 'רד אלינו אווירון'). הסבירו לו שמטוס ואוירון הם שמות שונים לאותו עצם.
מנעו חשיפה של תינוקכם לגורמים שעלולים לפגוע ביכולת השמיעה שלו לרבות :
  • חשיפה ממושכת לרעשים בטונים גבוהים (לדוגמה, רעש של מטוסים ממריאים או מוזיקה חזקה מאד).
  • נטיה משפחתית לליקויי שמיעה.
  • בעיות חמורות לאחר הלידה, חוסר בחמצן או זיהומים חוזרים.
  • לידה טרם המועד (לידת פג).
  • חשיפה לנגיף האדמת במהלך ההריון.
  • מומים מולדים מסוימים.
  • זיהומים חוזרים או מתמשכים באוזן התיכונה שעלולים לגרום להצטלקויות בתעלות השמע. במהלך זיהום פעיל באוזן תיתכן ירידה זמנית ביכולת השמיעה.
 

מתי לשים לב?

כל ילד הוא יחיד ומיוחד בעל קצב גדילה והתפתחות ייחודיים משלו. חשוב שתבינו מה ילדכם מסוגל לעשות בכל גיל, אולם תמיד זכרו שגם אם אינו עושה זאת עדיין הוא ודאי יעשה זאת בקרוב כשיגיע הזמן המתאים עבורו. ילדים שנולדו טרם זמנם (פגים) נוטים להתפתח מאוחר יותר בהשוואה לילדים שנולדו במועד.
שמיעתם של מרבית התינוקות מצוינת אך תיתכן ירידה זמנית בשמיעתם עקב נזלת, ליחה או הצטברות נוזלים באוזן, ובפרט אם נולדו פגים או שסבלו מחוסר בחמצן או מזיהומים לאחר הלידה. במשפחות בעלות נטיה למומי שמיעה מולדים גובר הסיכון לליקויי שמיעה. חשוב ליידע על כך את הצוות הבודק במחלקת היולדות.