16 ינואר 2018 כ"ט טבת תשע"ח
מעודכן לתאריך  13.04.2011 

התפתחות הילד: חוסר שגשוג בתינוקות ואי-עליה במשקל (FTT)

התפתחות הרגלי האכילה של פעוטות לפי גיל

מדריך להתפתחות הרגלי האכילה של תינוקות ופעוטות לפי גיל, מהלידה ועד גיל 4–5 שנים. כאן תוכלו לקרוא על שלבי ההתפתחות הצפויים בהרגלי האכילה של התינוק בהתאם לגילו וכן לקבל המלצות תזונה והקניית הרגלי אכילה לכל גיל.
0-6 שבועות

התפתחות צפויה

  • מתעורר לארוחות לפי צורך.

תפקיד ההורים

  • להאכיל ולהניק על פי דרישת התינוק.
  • להאכיל באווירה רגועה כשהתינוק חבוק.
  • ליצור קשר עין בזמן ההאכלה.
6 שבועות עד 3 חודשים

התפתחות צפויה

  • זקוק ל- 5-6 ארוחות ביממה.
  • עשוי להסתפק בארוחה אחת בלילה.
  • עלול לסבול מגזים.

תפקיד ההורים

  • רצוייה הנקה מלאה.
  • לשמור על קשר עין בזמן ההאכלה.
גיל 3 עד 6 חודשים

התפתחות צפויה

  • משתמש בלשון להנעת המזון בפה ולכן עשוי לאכול בכפית.
  • מגלה העדפה לטעמים מסוימים.
  • מסוגל לאכול מזון מעוך או מרוסק.

תפקיד ההורים

  • רצוי להמשיך להניק.
6 עד 9 חודשים

התפתחות צפויה

  • התינוק שולט בלשונו ובמיקום המזון בפה.
  • התינוק מסוגל לאכול בעזרת ידיו ולהחזיק בעצמו בקבוק.
  • התינוק אוכל מזון מרוסק בכפית.

תפקיד ההורים

  • במידה שהתינוק יושב יש להושיבו בכיסא אוכל מתאים.
  • לתת לתינוק אוכל מרוסק.
  • לאפשר לתינוק להחזיק כפית ביד בזמן ההאכלה.
  • חשוב לחשוף את התינוק למזון מגוון ולאפשר לו להחזיק מני מאכלים בידיו.
  • יש לציין את שמות המאכלים הניתנים לתינוק.
9 עד 12 חודשים

התפתחות צפויה

  • נהנה מארוחה משותפת עם המשפחה.
  • מחזיק בשתי ידיו בקבוק או ספל.
  • מסוגל ללגום מכוס וללעוס מזון מתאים (בעזרת השיניים או החניכיים).
  • אוכל בעזרת ידיו.
  • מסוגל להחזיק כפית ביד ולהביאה לפיו.

תפקיד ההורים

  • יש להושיב את התינוק לארוחה עם שאר בני המשפחה (רצוי בכיסא אוכל מתאים).
  • לאפשר לתינוק להחזיק בקבוק, לשתות מספל ולאכול לבד.
  • לעודד שימוש עצמאי בכפית.
  • להציע לתינוק מזונות מגוונים מתפריט המשפחה. חשוב לציין את שמות מיני המזון.
גיל 12 עד 18 חודשים

התפתחות צפויה

  • שותה מכוס עם סיוע. לקראת גיל 18 חודשים שותה באופן עצמאי.
  • מסוגל לאכול בעזרת כף או מזלג.
  • חושש מהתנסות במזונות חדשים שאינם מוכרים.

תפקיד ההורים

  • להקפיד על זמני ארוחות קבועים.
  • להציע מזון מגוון מתפריט המשפחה ולאפשר לפעוט לווסת את כמויות המזון שאוכל.
  • לעודד אכילה עצמאית בידיים או בעזרת כף או מזלג לא חד גם אם מתלכלך.
  • לחתוך את המזון לקוביות קטנות ולבחור מזון נוח ללעיסה.
  • במידת האפשר, להיפרד מהבקבוק.
  • לשמור על בטיחות בזמן האכילה.
  • להתחיל ללמד נימוסי שולחן פשוטים.
18 עד 24 חודשים

התפתחות צפויה

  • אוכל בעצמו בכף.
  • מחזיק כוס בשתי ידיו ושותה.
  • בזמן הארוחה, בודק את יחסי הכוחות בינו לבין ההורה. עלול 'לטעום' מוצרים שאינם ראויים לאכילה.

תפקיד ההורים

  • לאפשר אכילה עצמאית תוך הצבת גבולות.
  • להקפיד על צחצוח שיניים. להסביר את חשיבות הצחצוח בשמירה על בריאות השיניים.
  • לשמור על בטיחות באכילה ולמנוע חשיפה למאכלים ומוצרים מסוכנים לרבות פיצוחים, פירות עם חרצנים, מסטיק, סוכריות ונקניקיות.
24 עד 36 חודשים (2-3 שנים)

התפתחות צפויה

  • מביע את העדפותיו לגבי אוכל ושתיה.
  • אוכל בצורה נכונה באמצעות כף ומזלג.
  • שותה מכוס מבלי לשפוך. מסוגל להניח את הכוס על השולחן ללא קושי.
  • מסוגל להתנהג על פי כללי הנימוס המקובלים.

תפקיד ההורים

  • לשוחח עם הפעוט בנושאים הקשורים לארוחה ('טעים לך?', 'נהנית?', 'היה נעים לאכול בחברתך').
  • בהתאם להעדפותיו של הפעוט, לאפשר אכילה עם כלי אוכל או עם הידיים.
  • לעודד שמירה על נימוסי שולחן תוך מתן חיזוקים על התנהגות רצויה.
36 עד 48 חודשים (3-4 שנים)

התפתחות צפויה

  • מפתח יוזמה ומיומנויות חברתיות הקשורות להרגלי אכילה.
  • נהנה לעזור בהכנת הארוחה.
  • מסוגל להבין את הקשר בין מזון ובריאות.

תפקיד ההורים

  • לאפשר לילד לסייע בעריכת השולחן ובהכנה של מזון פשוט. לשתף את הילד בהכנת עוגות (בחישה, ערבוב, מזיגה).
  • להציע תפריט מזין ומגוון ולהמעיט בחטיפים וממתקים. רצוי להסביר מדוע יש להגביל מזון זה.
48 עד 60 חודשים (4-5 שנים)

התפתחות צפויה

  • בשל לפעילות משותפת במטבח.
  • מסוגל ללמוד ולהבין את הרכבי המזונות ואת חשיבותם.
  • מסוגל לבחור מבין מגוון מזונות.
  • מעדיף מזונות מסוימים.
  • מוכן לטעום מזונות חדשים.

תפקיד ההורים

  • לשתף את הילד בקביעת התפריט.
  • לתכנן ולהכין במשותף ארוחה בבית ובגן.
  • ללמד נימוסי שולחן ושימוש בכלי אוכל וסכו"ם.
  • לשתף את הילד בארוחות משפחתיות.
  • להסביר את חשיבות הגיוון במזונות.
  • לשמש דוגמא אישית לילד בבחירת המזון.
  • לאפשר בחירת מזון מועדף (במסגרת התפריט המשפחתי).
  • לעודד טעימת מזונות חדשים בקצב המתאים לילד. אין להפעיל לחץ או להכריח.
  • לחזור ולהגיש מזונות שנדחו בעבר על ידי הילד על מנת לאפשר לו לטעום שנית.
  • להימנע ממאבקים סביב נושא האוכל.