מצטרפים למכבי
צרו קשר
אודות
קריירה במכבי
מכרזים, רכש
הצהרת נגישות
שירותים דיגיטליים
EN
16 אפריל 2021 ד' אייר תשפ"א
גולשים יקרים,
גרסת הדפדפן שבה אתם משתמשים מיושנת ואינה נתמכת עוד.
אתר מכבי תומך בדפדפנים הבאים:
Chrome מגרסה 9 ומעלה
Firefox מגרסה 2 ומעלה
Internet Explorer מגרסה 9 ומעלה
לחווית גלישה מיטבית, מומלץ להשתמש בדפדפן Chrome.
היכן הייתי?
חיפוש:
אנציקלופדית הבריאות
מגזין להיות בריאים
מחלות ומצבים
הליכים רפואיים
תרופות וחיסונים
בדיקות
מילון מונחים
מין ופריון
הריון ולידה
תינוקות ופעוטות
מצבי חירום
סגור
מגזין גוף ונפש
טעים ובריא
כושר ופעילות גופנית
מגזין בריאות האישה
מגזין פעוטות וילדים
גיל שלישי
מכביתון
סגור
כניסה ל online
זכויות חברים
איתור שירותים
עדכונים
תכניות הביטוח
מכבי פארם
מכבי טבעי
מכבי Care
בית בלב
זכויות חברי מכבי
מכבידנט
מכבי ממבט ראשון
אסותא - מרכזים רפואיים
עמותת קרן מכבי
סגור
זימון תור לרופאים
מוקדי רפואה דחופה
מעבדות, מכונים ומטפלים
בתי מרקחת
מרכזים רפואיים (סניפים)
שירותי משרד
מרפאות שיניים
רפואה משלימה - מכבי טבעי
אופטומטריה - מבט ראשון
סדנאות מכבי
סגור
>
אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
זפק
חזרה
מעודכן לתאריך
13.07.2009
|
באדיבות ה
זפק - גוייטר - מידע רפואי
Goiter
מעודכן לתאריך
13.07.2009
|
באדיבות ה
סקירה רפואית
זכויות חברי מכבי
מבוא
סימפטומים
גורמים
גורמי סיכון
אבחון
טיפול
טיפול בזפק
הטיפול שמקבלים אנשים שלוקים בזפקת תלוי בכמה נתונים:
גודל הזפק.
הסימפטומים שהזפק גורם.
קיום של מחלה כלשהי של
בלוטת התריס
בלוטת התריס
שגרמה להתפתחות הזפק מלכתחילה.
אם הבדיקות מצביעות על כך שהזפק קטן ובלוטת התריס פועלת בצורה תקינה – לא יומלץ על טיפול, אלא על מעקב בלבד.
טיפול באמצעות הורמונים
אם בבדיקות מתגלה מצב של
תת פעילות של בלוטת התריס
תת פעילות של בלוטת התריס
, אחת האפשרויות הטיפוליות היא להשתמש בהורמון סינתטי ל-
תירוקסין
תירוקסין
(Eltroxin®) על מנת לחקות את התפקוד התקין של בלוטת התריס. ההורמון הסינתטי ניתן בצורת כדור שנוטלים אותו פעם אחת ביום.
תופעות הלוואי המוכרות של ההורמון הסינתטי כוללות:
כאב
בחזה,
דופק
דופק
לא סדיר והתכווצויות שרירים. תופעות אלה חולפות בדרך כלל תוך כמה ימים, כשהגוף מתרגל להורמון.
תופעות לוואי נפוצות פחות כוללות גם: דופק מואץ, בעיות שינה, שלשולים, כאבי ראש, גלי
חום
, הזעה מוגברת ואיבוד משקל. אנשים שחווים תופעות לוואי כאלה צריכים לפנות לרופא המטפל כדי שיתאים להם את המינון.
ברוב המקרים הטיפול בהורמון ל-תירוקסין נמשך כל החיים.
תרופות ממשפחת תיונאמידים (Thionamides)
במצב של
פעילות יתר של בלוטת התריס
פעילות יתר של בלוטת התריס
, החולה עשוי לקבל תרופות mercaptizol (Mercaptizol®) ו- PTU (Propil-Thiocil®) propilthiouracil, השייכות למשפחת תיונאמידים. תרופות אלה, הנלקחות דרך הפה, מסייעות בהורדת רמות ההורמונים שבלוטת התריס מייצרת על ידי הפחתה הדרגתית של הייצור העודף שלהם. מאחר שהתרופות משפיעות ישירות רק על ייצור ההורמונים, יכולים לעבור מספר שבועות עד שמתחילים לראות ירידה ברמות ההורמונים בדם ולהרגיש את השפעתה.
תופעות הלוואי בלתי רצויות כתוצאה מהשימוש בתיונאמידים כוללות: פריחה קלה בעור, כאב במפרקים,
בחילה
בחילה
וגרד בעור. במקרים נדירים תרופות ממשפחה זו עלולים לגרום לתופעה חמורה של ירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות מסוג גרנולוציטים (אגרנולוציטוזיס). אם תופעה זו מתפתחת, זה קורה ב-3 החודשים הראשונים של הטיפול, בדרך כלל.
אנשים הנוטלים תיונאמידים חייבים לפנות לטיפול רפואי דחוף במצבים הבאים: חום גבוה,
כאב גרון
כאב גרון
,
כיבים
בפה או סימנים אחרים של זיהום, כגון פריחה או נפיחות.
הטיפול בתיונאמידים יכול להמשך 2-4 חודשים עד שהבלוטה תחזור לתפקד בצורה תקינה.
טיפול ביוד רדיואקטיבי
מתן יוד רדיואקטיבי הוא טיפול נוסף בפעילות יתר של בלוטת התריס, שגורמת לזפק. במהלך הטיפול נוטלים את היוד דרך הפה וכשהוא מגיע לבלוטת התריס הוא הורס את התאים של הבלוטה וכך מצמצם את גודל הזפק.
עם זאת, טיפול זה עלול לגרום, בסופו של דבר, לתת פעילות של בלוטת התריס, כך שהמטופל יזדקק לטיפול הורמונלי.
תוספי יוד
אם הזפק התפתח עקב חוסר יוד, הרופא ימליץ על השלמת יוד באמצעות תוספים.
תוספי יוד ניתן לקנות גם בחנויות טבע ללא מרשם רופא, אך תמיד כדאי להיוועץ ברופא לפני שמתחילים לקחת אותם. זאת משום שכמות היוד הדרושה לגוף היא שונה עבור אנשים שונים.
בנוסף לכך, כמות גדולה מדי של יוד עלולה לגרום לבעיות בריאותיות ואף להיות בעלת השפעה רעילה.
ניתוח
אם הזפק מפריע לנשימה או לבליעה ואינו מגיב לטיפולים אחרים, עשוי הרופא להמליץ על ניתוח.
במסגרת הניתוח מסירים בדרך כלל חצי מבלוטת התריס. פעולה כזו מפחיתה את הייצור של הורמוני בלוטת התריס ומקטינה את הזפק. המנתח ינסה להסיר חלק מהבלוטה כדי להביא להקלה בסימפטומים מצד אחד, בעוד שהוא משאיר חלק גדול מספיק על מנת להמשיך ולייצר את הורמוני בלוטת התריס בצורה תקינה ומאוזנת, מצד שני. עם זאת, לא בכל המקרים אפשרי הדבר. לכן, במקרים הללו יידרש גם טיפול הורמונלי אחרי הניתוח.
בדרך כלל, הניתוח נחשב לבטוח יחסית. אך כל ניתוח, פשוט ככל שיהיה, טומן בחובו סיכון לסיבוכים. הסיבוכים האפשריים של ניתוח בבלוטת התריס כוללים:
זיהומים לאחר הניתוח.
נזק לעצבים המסייעים לשליטה בתיבת הקול, שעלול להוביל לצרידות תמידית.
נזק לבלוטת הפארא-תיירואיד (
בלוטה
הקשורה לוויסות כמות הסידן בגוף). אם בלוטת הפארא-תיירואיד ניזוקה, יש לקחת תוספי סידן כל החיים.
הסיכון להתפתחות סיבוכים בעקבות הניתוח של בלוטת התריס עומד על 1%-2% מהמקרים.