זפק - גוייטר - מידע רפואי

Goiter

מעודכן לתאריך 13.07.2009 | באדיבות ה

גורמי סיכון של זפק

זפק עלול להתפתח אצל כל אחד. הוא יכול להופיע מיד אחרי הלידה או בכל פרק זמן אחר בחיים. אך הוא שכיח יותר אחרי גיל 50. גורמי הסיכון הנפוצים להתפתחות הזפק כוללים:

חוסר יוד
חוסר יוד בתזונה, אם כתוצאה ממגורים באזורים בהם הקרקע דלה ביוד ואם כתוצאה מהעדפת מזונות דלים ביסוד קורט זה. בכל מקרה, נטילת תוספי תזונה המכילים יוד עשויה להפחית את הסיכון לזפק בצורה משמעותית.
מין
באופן כללי, נשים נוטות לפתח יותר מחלות של בלוטת התריס מאשר הגברים, לכן גם הסיכון שלהן לפתח זפק גדול יותר.
גיל
גיל מבוגר, מ-50 ואילך, מעלה את הסיכון להתפתחות הזפק.
היסטוריה רפואית
היסטוריה אישית או משפחתית של מחלות אוטו-אימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף) גם מעלה את הסיכון לזפק.
הריון וגיל המעבר
מסיבות שאינן ברורות לגמרי, בעיות של בלוטת התריס נוטות להתפתח יותר אחרי הריון או הפסקת הווסת (גיל המעבר).
תרופות מסוימות
טיפולים תרופתיים מסוימים שכוללים מדכאי מערכת החיסון, תרופות נגד וירוסים, אמיודארון (תרופה לאי-סדירות בקצב הלב) וליתיום (תרופה למחלות פסיכיאטריות) מעלים את הסיכון לזפק.
חשיפה לקרינה
הסיכון להתפתחות זפק עולה אצל אנשים שעברו הקרנות לאזור הצוואר והחזה או אצל אלו שנחשפו לקרינה במקרה במתקן גרעיני.