קליפה, קשקשת תינוקות, סבוריאה - מידע רפואי

'קליפה' היא דלקת עורית מסוג סבוריאה (סבוריאק דרמטיטיס, Seborrhoeic Dermatits) שמתבטאת כאזורי קשקשת שומניים וצהבהבים על קרקפתם של תינוקות רכים.

סבוריאה היא מצב שכיח ובלתי מזיק שבדרך כלל אינו מגרד או גורם כל אי נוחות לתינוק. אצל מרבית התינוקות תתפתח קליפה במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיים ותימשך שבועות ואף חודשים. עד גיל שנתיים יחלפו מרבית מקרי הקליפה אולם במקרים נדירים יחסית עלול המצב להמשך עד גיל מבוגר יותר.

הגורם לסבוריאה בתינוקות אינו ברור אולם פעילות יתר של בלוטות החלב בעור ובזקיקי השערה היא שאחראית לתופעה.

טיפול בסבוריאה בתינוקות

קליפה אינה מדבקת ואינה דורשת כל טיפול אולם שטיפות עדינות של ראשו ושערו של התינוק עשויות למנוע הצטברות של קשקשת על הקרקפת ויצירת קרום קשקשי עבה.

סימפטומים אופייניים לקליפה כוללים:

• אזורים שומניים בעלי גוון צהבהב על הקרקפת.
• אדמומיות של העור תחת הקליפה.
• קשקשים.
• קרומים צהובים קשיחים על הקרקפת.

באזור הראש בו מופיעה הקליפה תיתכן נשירת שיער עם נשירת הקליפה או הסרתה. אין לגרד או 'לחפור' בקליפה על מנת למנוע זיהום מקומי.

במקרים מסוימים עלולים קליפה שהחלה בקרקפת להתפשט אל אחורי האוזניים. כמו כן תיתכן התפתחות קליפה באזורי גוף נוספים לרבות במפשעה, על העפעפיים, באף, בבתי השחי ומאחורי הברכיים.

נהוג להתייחס אל מקרים מפושטים כסבוריאה (סבוריאק דרמטיטיס, Seborrhoeic dermatitis) או אקזמה. מחקרים מעלים כי קיימת שכיחות גבוהה של אלרגיה, אקזמה ואסטמה במשפחותיהם של תינוקות שמתפתחים קליפה.

במידה שהקשקשת מתפשטת מהקרקפת אל אזורי גוף נוספים יש לפנות לרופא הילדים לבדיקה וברור.

הגורם לקליפה אינו ברור אולם התופעה קשורה ככל הנראה לפעילות יתר של בלוטות החלב בעור ובזקיקי השערה.

חודשים לאחר הלידה נותרים בגוף התינוק הורמונים אמהיים שעברו דרך השליה במהלך ההריון. קיימות סברות לפיהן ההורמונים האימהיים גורמים לפעילות יתר של בלוטות החלב שמתבטאת בהפרשה מוגברת של חלב על פני העור ובזקיקי השערות.

בעוד שבמצב תקין תאי עור זקנים מתייבשים ונושרים עודף החלב גורם להדבקות של התאים לקרקפת וליצירת הקליפה. יתכן ששגשוג שמר מסוג malassezia בעודפי החלב תורם אף הוא להתפתחות הקליפה ולכן טיפול אנטי פטרייתי עשוי להועיל במקרים מסוימים.

קליפה אינה מדבקת. קליפה על ראשו של תינוקכם אינה סממן לזיהום, לחוסר נקיון או לטיפול לקוי.

קליפה אינה דורשת כל טיפול ותחלוף מאליה במרבית המקרים. שטיפה עדינה של שיער התינוק וקרקפתו עשויה למנוע הצטברות של הקשקשת. מומלץ להשתמש בשמן תינוקות מהול במי האמבט (שמן מסוג 'בלנאום' או 'אמול'). לא מומלץ לחפוף את שערו של התינוק עם שמפו.

אם נוצר קרום קשיח על קרקפתו של התינוק ניתן לעסות מעט שמן תינוקות או וזלין באזור. יש להשאיר את השמן או את הוזלין על ראשו התינוק במשך הלילה על מנת לרכך את אזורי הקשקשת. בבוקר יש לנגב את האזור באמצעות מברשת רכה או חיתול בד ולהסיר חלקי הקליפה שניתקו. בסיום הפעולה יש לשטוף את שערותיו של התינוק עם מים נקיים.

אין לתלוש את הקליפה מראשו של התינוק לפני שזו נושרת או ניתקת מאליה.

במידה שהקליפה מזדהמת ומתפתחת דלקת במקום או אם אזורי הקשקשת מתפשטים לאזורי גוף נוספים יש לפנות לבדיקת רופא הילדים. במקרים מסוימים ידרש טיפול במשחה אנטי-פטרייתית, אנטיביוטית או משחה שמכילה סטרואידים.

חפיפה עדינה של שער התינוק עם מעט שמן תינוקות מהול במים עשויה למנוע התפתחות של קליפה. אף שהתופעה אינה מסוכנת חלק מהתינוקות שפיתחו קליפה על ראשם עלולים לסבול מקשקשים בבגרותם.