צליאק (כרסת, דגנת) - מידע רפואי

Celiac

עדכון אחרון 13.02.22

הקדמה

מחלת הצליאק יכולה להופיע בכל גיל והיא מתבטאת בקושי או חוסר יכולת לעכל חלבון בשם גלוטן, הנמצא בעיקר במוצרי מזון המכילים קמח מחיטה, שעורה או שיפון (בעיקר לחם, פסטה ועוגיות). הלוקים במחלה אשר צורכים מזון המכיל גלוטן חווים תגובה אוטואימונית, שהיא תגובה של מערכת החיסון נגד הגוף ולא נגד פולש זר. תגובה זו גורמת נזק לדופן המעי הדק ולחוסר יכולת לספוג חומרי מזון שונים.

לאורך זמן, הספיגה המופחתת של מרכיבי מזון שונים עלולה לגרום בין השאר למחסור בוויטמינים, הפוגע בתפקוד של מערכות שונות בגוף, לרבות המוח, מערכת העצבים ההקפית, העצמות, הכבד ואיברים חיוניים אחרים.

הסימפטומים של המחלה כוללים כאבי בטן ושלשול.

אין טיפול המרפא את מחלת הצליאק, אך הקפדה על תזונה מתאימה עשויה לתרום להשגת שליטה במחלה ולאפשרות לנהל אורח חיים רגיל.

סימפטומים

סימפטומים נפוצים אצל הלוקים בצליאק כוללים:

    • שלשול ממושך בתדירויות משתנות
    • כאבי בטן
    • תחושת נפיחות

למרות האמור, לעיתים לא מופיעים אצל החולים שום סימנים הקשורים למערכת העיכול (גסטרואינטסטינליים).

סימפטומים של מחלת הצליאק יכולים להיות דומים מאוד לסימפטומים של מחלות ומצבים אחרים, דוגמת תסמונת המעי הרגיז, כיב קיבה, מחלת קרוהן, זיהום טפילי או אנמיה.

 

סימפטומים פחות שכיחים יכולים לכלול:

    • דיכאון וחוסר שקט
    • אנמיה
    • הפרעות עיכול
    • כאב פרקים
    • התכווצויות שרירים
    • פריחה
    • כיבים בפה (אפטות)
    • אוסטאופורוזיס
    • בעיות שיניים
    • נוירופתיה (פגיעה בעצבים הקפיים)

סימנים המחשידים חולי בצליאק (נובעים מליקויים בספיגת המזון):

    • ירידה במשקל
    • שלשול
    • עוויתות מעיים, גזים ונפיחות
    • חולשה ועייפות כללית
    • צואה בגוון אפור בעלת ריח רע
    • צואה שומנית
    • הפרעה בגדילה אצל ילדים

מתי לפנות לרופא?

מומלץ לפנות לרופא כאשר אחד או יותר מהסימפטומים מופיע לאורך זמן. יש לגלות עירנות יתר במקרים בהם אחד מקרובי המשפחה סובל מצליאק.

כאשר מדובר בילדים, כדאי לפנות לרופא כאשר חוזים בחיוורון, עצבנות, עיכוב בגדילה, הופעת כרס וצואה מרובה בעלת ריח רע.

גורמים

הגורמים למחלת הצליאק אינם ברורים לחלוטין. ידוע שאצל הלוקים בצליאק מערכת החיסון מופעלת באופן לא מבוקר בעת נוכחותו של חלבון בשם גלוטן (מצוי במזונות שונים) במערכת העיכול, ופוגעת ביכולת העיכול.

בתהליך העיכול מתבצעת במעי הדק מרבית ספיגת המזון. המעי הדק מכיל בצידו הפנימי מבנים דקים הקרויים סיסים- (villi) שמזכירים בצורתם סיבי שטיח בגודל מיקרוסקופי. הסיסים מגדילים את שטח הפנים של דופן המעי וכך מתאפשרת ספיגה מהירה של המזון המפורק מהמעי לזרם הדם.

באופן רגיל ותקין מייצרת מערכת החיסון נוגדנים (סוג של חלבונים) שתפקידם לזהות גורמי מחלות בגוף ולגרום להשמדתם. בגופם של חולי צליאק מזהה בשוגג מערכת החיסון את החלבון גלוטן כגורם עוין ומייצרת רמות גבוהות של נוגדנים (כגון אנטי-אנדומיזין ואנטי-טראנסגלוטאמינאז) במטרה להפטר ממנו.

בעקבות תגובה זו של מערכת החיסון, מתרחש אצל חולי צליאק נזק מתמשך לסיסי המעי אשר הגורם לירידה בשטח הפנים שלהם וכך נפגעת היכולת לספוג חומרי מזון חיוניים. התוצאה היא שמרכיבי מזון חיוניים כמו ויטמינים, מינרלים וחלבונים אינם נקלטים מהמזון המעוכל ומופרשים בצואה.

גורמי סיכון

    • אנשים שבמשפחתם יש חולי צליאק
    • הלוקים בסוכרת מסוג 1
    • הלוקים המחלות אוטואימוניות הפוגעות בבלוטת התירואיד
    • הלוקים בתסמונת דאון
    • הלוקים בקוליטיס

אבחון

יש לפנות לקבלת יעוץ רפואי עם הופעת סימנים וסימפטומים מדאיגים. במידה שעולה חשד לצליאק, סביר שההפנייה תהיה לרופא המתמחה במערכת העיכול (גסטרואנטרולוג).

 

לפני הפגישה עם הרופא:

    • בעת קביעת התור כדאי לשאול אם קיימות הנחיות או הגבלות הנוגעות לפגישה עם הרופא. מומלץ להימנע משינויי תזונה, כי הפסקת הצריכה של מזון אשר מכיל גלוטן לפני הבדיקה עלולה לגרום לכישלון באבחון המחלה, אם זו אכן קיימת.
    • רשמו את כל הסימנים והסימפטומים שהתרחשו, כולל כאלו שלכאורה אינם נראים קשורים לסיבה בעטייה מתבצעת הפניה לרופא.
    • רשמו גורמי מתח רציניים או שינויים באורח החיים שנעשו לאחרונה.
    • הצטיידו ברשימה של כל התרופות, הוויטמינים ותוספי התזונה שאתם נוטלים.
    • הכינו מבעוד מועד רשימת שאלות לרופא.

לאילו שאלות ניתן לצפות מהרופא?

    • מתי החלו הסימפטומים להופיע?
    • האם הסימפטומים מופיעים בצורה רציפה או רק בתקופות מסוימות?
    • עד כמה חמורים הסימפטומים?
    • האם יש משהו שמקל או מפחית את הסימפטומים? האם הימנעות ממזון מסוים משפרת את ההרגשה?
    • האם יש משהו שמחריף את הסימפטומים? האם אכילת מזון מסוים גורמת להם להתפרץ?
    • האם מישהו מהמשפחה סובל מצליאק?
    • האם מישהו מהמשפחה סובל ממחלה אוטואימונית?
    • האם בוצע אי פעם ניתוח בבטן שלכם?
    • האם סבלתם אי פעם מדלקת בטחול (פנקראטיטיס)?
    • האם הופיעו פריחה, גרד או שלפוחיות על העור בנוסף לשאר הסימפטומים?
    • האם סבלתם מאנמיה או קיבלתם תוספת ברזל?
    • האם אתם סובלים מאוסטיאופורוזיס (דלדול עצם)?

בדיקות והליכים רפואיים המשמשים לאבחון מחלת הצליאק

לשם אבחון יכול הרופא להפנות אתכם לביצוע מספר בדיקות.

בדיקת דם - בבדיקה זו בודקים אם קיימות בדם רמות גבוהות מהתקין של מספר נוגדנים האופייניים לצליאק, כגון אנטי-אנדומיזין ואנטי-טראנסגלוטאמינאז. כאשר מנסים לשמור על תזונה נטולת גלוטן טרם ביצוע בדיקת הדם, כדי לבחון אם תזונה זו מקלה על הסימפטומים, עלול שינוי זה להשפיע על תוצאות הבדיקה ויגרום לאבחון שגוי. לפיכך מומלץ לפנות לרופא ולבצע את הבדיקה לפני שמנסים תזונה נטולת גלוטן.

אנדוסקופיה הכוללת נטילת דגימה מהמעי הדק - בבדיקה זו מוחדר צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) דרך הפה, לאורך הוושט והקיבה, עד למעי הדק. שם ניטלת באמצעותו דגימה מרקמת דופן המעי וזו תיבדק באמצעות מיקרוסקופ.

אנדוסקופיה באמצעות קפסולת מצלמה - בדיקה בה בולעים קפסולה המכילה מצלמה זעירה שמאפשרת לצלם את מערכת העיכול. המצלמה הזעירה נודדת לאורך מערכת העיכול אגב צילום אלפי תמונות לאורך מסעה. היא משדרת את התמונות למקלט אשר מוצמד לחגורת הנבדק. בעזרת בחינת תמונות אלו יכול הרופא לקבל תמונת מצב של מערכת העיכול. הקפסולה היא חד פעמית ונפלטת מהגוף עם הצואה לאסלה.

שאלות שניתן להפנות לרופא

    • מהו הגורם ההגיוני ביותר לסימפטומים שאני חווה?
    • האם יש סיבות אפשריות אחרות לסימפטומים אלה?
    • אלו בדיקות מומלץ לבצע והאם צריך להתכונן לבדיקות אלו?
    • האם די בבדיקות דם או שיש צורך גם בביצוע אנדוסקופיה?
    • האם הסימפטומים צפויים להיות זמניים או מתמשכים (כרוניים)?
    • איך ניתן לטפל במחלת הצליאק?
    • האם קיימים סוגי טיפול נוספים?
    • איך ניתן לבדוק אלו סוגי מזון מכילים גלוטן? האם יש צורך בפגישה עם תזונאית?
    • אילו סוגי מזון מותר לאכול?
    • במידה שקיימת מחלה נוספת, איך ניתן להתמודד עם שני המצבים באופן הטוב ביותר?
    • האם קיימים עלוני מידע בנושא או אתרי אינטרנט המכילים מידע שמומלץ לעיין בו?
    • האם כדאי להיבדק למחלות אחרות המופיעות בשכיחות גבוהה יותר אצל חולי צליאק (אוסטיאופורוזיס, סוכרת, הפרעות בתפקוד בלוטת התירואיד, קוליטיס)

טיפול

הטיפול במחלת הצליאק הוא טיפול מניעתי, היינו הימנעות מוחלטת ממזון המכיל גלוטן. מומלץ להסתייע בתזונאי לשם בניית תפריט מגוון, בריא וכמובן נטול גלוטן. הקפדה על תזונה נכונה עשויה למנוע את סיבוכי המחלה לרבות לימפומה, ירידה בצפיפות העצם והפרעות נוירולוגיות.

לאחר כשבועים של הקפדה על תזונה מותאמת, מרבית המטופלים מתחילים להרגיש שיפור, אך יש צורך לבצע שינויים משמעותיים בתזונה על מנת להמשיך להימנע מגלוטן.

חולי צליאק המקפידים על תזונה נטולת גלוטן חיים ללא סיבוכים ותוחלת החיים שלהם אינה שונה מזו של כלל האוכלוסייה.

ממה יש להימנע?

יש להימנע לחלוטין מאכילת מאכלים המכילים:

    • שעורה
    • בורגול
    • שיפון
    • סולת
    • כוסמין
    • קמח

כמו כן יש להימנע מצריכת המוצרים הבאים, אלא אם כן צוין במפורש על גבי האריזה "נטול גלוטן":

    • בירה
    • מיני לחם
    • עוגות, עוגיות ומאפים
    • קרקרים
    • קרוטונים
    • רטבים (מוכנים)
    • מוצרי שיבולת שועל
    • פסטה
    • מוצרי בשר מעובדים (דוגמת שניצלים קפואים)
    • מרקים (מוכנים)


יש להיות ער לכך שמוצרים שונים עלולים להכיל כמויות קטנות של קמח דגנים (מכיל גלוטן) שנוסף בתהליך היצור. לא ברור אם שיבולת שועל מזיקה לחולי צליאק, אך ההמלצה המקובלת היא להימנע ממוצרים המכילים שיבולת שועל, אלא אם סומנו כנטולי גלוטן.

מוצרי מזון שמותר לחולי צליאק לאכול

תזונה נטולת גלוטן עדיין כוללת מספר רב של סוגי מזון שמותר לאכלם. בכול מקרה יש לוודא שעל תווית המוצר מופיע הכיתוב "ללא גלוטן" או להסתייע לשם כך בשירות הלקוחות של היצרן. בין המותרים:

    • תירס
    • אורז
    • סויה
    • תפוחי אדמה
    • קטניות
    • קינואה
    • מוצרי בשר לרבות עוף ודגים (בתנאי שאינם מצופים בפירורי לחם ולא הושרו במרינדה העלולה להכיל גלוטן).
    • פירות
    • מוצרי חלב
    • ירקות
    • משקאות אלכוהוליים דוגמת יינות וליקרים.

משווקים כיום גם מוצרי פסטה ולחם נטולי גלוטן.

התמודדות ותמיכה

לא פשוט אך בהחלט ניתן לחיות עם המגבלות שמטילה מחלת הצליאק. על ההתמודדות יכול להקל:

    • לימוד הנושא לעומק, לרבות בעזרת הרופא או מקורות מידע באינטרנט.
    • מומלץ לאתר ספרי בישול ומתכונים המותאמים לחולי צליאק.
    • מומלץ לאתר אנשים הנמצאים במצב דומה ולהתייעץ איתם. ניתן גם להיעזר באתר אגודת חולי הצליאק בישראל ולהתעדכן לגבי פעילויות קרובות.
      כתובת האתר: celiac.org.il
    • מומלץ להיעזר בתזונאי מוסמך לשם קבלת הדרכה בכול הנוגע לסוגי המזון המותרים והאסורים ולשם התאמת תפריט המותאם אישית.
    • כאשר נוסעים לחו"ל ניתן להסתייע באפליקציה שניתן להוריד לאייפון בשם GlutenFreeMe

סיבוכים

ללא טיפול מתאים עלולה מחלת הצליאק לגרום למספר סיבוכים:

    • תת-תזונה - ליקוי בספיגת רכיבי תזונה חיוניים יביא לתת תזונה המתבטאת גם באיבוד משקל. תת-תזונה עלולה לגרום לעיכוב בגדילה ובהתפתחות של ילדים. למרות שלכאורה החולה צורך כמות מספקת של מזון, עדיין רכיבים חיוניים אינם נספגים ונפלטים דרך הצואה. מדובר בוויטמינים ומינרלים דוגמת ויטמין D, חומצה פולית וברזל.
    • איבוד סידן וירידה בצפיפות העצם - הפגיעה בספיגת חומרי מזון ומינרלים עלולה להוביל למחסור בסידן ובוויטמין D. כתוצאה מכך עלולה להיגרם ירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופורוזיס) - מצב המותיר את העצמות חלשות ומועדות לשברים.
    • חוסר סבילות ללקטוז - הנזק המתמשך למעי הדק שנובע מהתגובה החיסונית נגד גלוטן, עלול להתבטא אצל חלק מהחולים גם ברגישות למזון שאינו מכיל גלוטן. חלקם עלולים לפתח רגישות ללקטוז (סוכר הנמצא בחלב ומוצריו). במקרה זה יש להקפיד על כך שהתזונה תהיה נטולת לקטוז (בנוסף להיותה נטולת גלוטן). לאחר תקופה של תזונה נטולת גלוטן עשוי המעי להחלים ואז ניתן לשוב ולצרוך מוצרי חלב המכילים לקטוז.
    • סרטן - חולי צליאק שאינם מקפידים על תזונה נטולת גלוטן חשופים לסיכון מוגבר ללקות בסוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן המעי ולימפומה.
    • סיבוכים עצביים (נוירולוגיים) - נמצא קשר בין מחלת הצליאק לבין עלייה בשכיחות ההפרעות בתפקוד מערכת העצבים, לרבות פרכוסים ונזק עצבי (נוירופתיה).

מקורות מידע נוספים

עמותת צליאק בישראל